כשהפוליטיקה פרצה למגרש: שחקן יוסטון טקסנס הופיע עם מסר פרו פלסטיני כתוב על פניו – ונענש

מה שהיה אמור להיות ערב ספורטיבי שגרתי של פלייאוף ה־NFL הפך בן רגע לעימות פוליטי טעון. בניצחון החד־צדדי של יוסטון טקסנס על פיטסבורג סטילרס 6–30 בסיבוב הראשון של הפלייאוף, לא היה זה מהלך הגנתי או טאצ’דאון מכריע שגנבו את ההצגה, אלא מסר קצר, כתוב באותיות גדולות, על פס העיניים של אחד משחקני ההגנה: “עצרו את רצח העם”.

המסר הופיע על פניו של אזיז אל־שאעיר, לינבקר מוסלמי בן 28, במהלך המשחק וביתר שאת בראיון חי לאחריו בתוכנית “מאנדיי נייט פוטבול” של רשת אי־אס־פי־אן. בעוד אל־שאעיר שיבח את חבריו לקבוצה ואת הצוות המקצועי על ההופעה המרשימה, המצלמות התמקדו שוב ושוב בכיתוב שעל פניו – התייחסות ישירה וברורה למלחמה בעזה, כזו שכמעט ואינה נשמעת על במות ספורט אמריקאיות מרכזיות.

 

המסר הופיע על פניו של אזיז אל־שאעיר, לינבקר מוסלמי בן 28, במהלך המשחק וביתר שאת בראיון חי לאחריו בתוכנית “מאנדיי נייט פוטבול” של רשת אי־אס־פי־אן. בעוד אל־שאעיר שיבח את חבריו לקבוצה ואת הצוות המקצועי על ההופעה המרשימה, המצלמות התמקדו שוב ושוב בכיתוב שעל פניו – התייחסות ישירה וברורה למלחמה בעזה, כזו שכמעט ואינה נשמעת על במות ספורט אמריקאיות מרכזיות.

 

אל־שאעיר אינו חדש בזירה הזו. לאורך השנתיים האחרונות הוא הפך לאחד הקולות הבודדים בליגת הפוטבול האמריקאית שמביעים בפומבי עמדה ביקורתית כלפי המלחמה. בדצמבר 2023, כאשר שיחק בטנסי טייטנס, בחר להקדיש את השתתפותו ביוזמת “הסיבה שלי, הנעליים שלי” של הליגה לקרן הסיוע לילדי פלסטין – ארגון המספק טיפול רפואי לילדים בעזה. בהצהרה שפרסם אז אמר כי “ילדים חפים מפשע נפגעים ונותרים ללא קורת גג, והעולם אינו יכול להתעלם מכך”.

גם בעונתו הראשונה ביוסטון, בסוף 2024, עלה למגרש עם נעלי משחק שעוצבו בצבעי הדגל הפלסטיני, עם המילה “חופשי” ופסוק מהקוראן: “לאללה אנו שייכים ואליו נשוב”. על אחת הנעליים הופיעו נתוני נפגעים מהמלחמה, כפי שדווחו באותה עת. בריאיון לתקשורת המקומית ביוסטון אמר אז כי הוא חש שמנסים “להשתיק את הסבל”, והדגיש כי פגיעה באזרחים חפים מפשע – מכל צד – אינה מתקבלת על הדעת בעיניו.

המסר הנוכחי עורר תגובות חריפות משני צדי המתרס. ארגונים מוסלמיים וזכויות אדם, ובהם השלוחה המקומית של המועצה ליחסים אמריקאיים־איסלאמיים ביוסטון, בירכו את אל־שאעיר על האומץ להשתמש בפלטפורמה שלו בפריים טיים. בהודעתם נכתב כי “כמו מוחמד עלי בדורו, הוא בחר לא לשתוק מול עוול”.

מנגד, ברשתות החברתיות נשמעו האשמות קשות, חלקן חריפות ואף גזעניות ואיסלאמופוביות. מבקרים טענו כי מדובר במסר “אנטי־ישראלי” או אף “תמיכה בטרור”, טענות שאל־שאעיר דחה בעבר במפורש. הוא גינה בפומבי את מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, והדגיש שוב ושוב כי עמדתו היא הומניטרית ולא פוליטית־מפלגתית.

 

לצפייה בסרטון:

https://www.instagram.com/reel/DTd2idbDk_1/?utm_source=ig_web_copy_link

 

גם התנהלות הליגה עצמה עמדה במוקד הוויכוח. בתחילה, כאשר ה־NFL פרסמה את רשימת הקנסות הרשמית של שבוע הפלייאוף הראשון, שמו של אל־שאעיר לא הופיע בה. ההיעדר הזה הצית דיון נרחב על “תקני כפל”, בעיקר על רקע מקרהו של ניק בוסה, שחקן ההגנה של סן פרנסיסקו פורטי־ניינרס, שנקנס בנובמבר 2024 בסכום של 11,255 דולר לאחר שהופיע בראיון טלוויזיוני עם כובע “להחזיר את אמריקה לגדולתה” – סיסמת הקמפיין של דונלד טראמפ.

ההשוואה הייתה כמעט בלתי נמנעת: מסר פוליטי ימני זכה לקנס מיידי, בעוד מסר פרו־פלסטיני לכאורה זוכה להתעלמות. אך כעבור יממה הודיעה הליגה כי אל־שאעיר כן נקנס – בסכום של 11,593 דולר – בגין הפרת כללי המדים והציוד, האוסרים הצגת מסרים אישיים במהלך משחקים רשמיים.

העיתוי לא היה מקרי: ההודעה נמסרה שעות ספורות לפני משחק הפלייאוף הבא של יוסטון, והבהירה כי מבחינת הליגה אין הבחנה בין מסר פוליטי כזה או אחר. עם זאת, רבים תהו אם האכיפה המאוחרת נועדה בעיקר לכבות שריפה ציבורית.

דווקא בתוך הסערה, בחרה הנהלת יוסטון טקסנס להעניק לאל־שאעיר את פרס “וולטר פייטון – איש השנה” של המועדון לשנת 2025, אות יוקרתי המוענק לשחקנים המשלבים מצוינות ספורטיבית עם תרומה קהילתית משמעותית. פעילותו כוללת עבודה עם חסרי בית, יוזמות חינוכיות לנוער ופעילות רווחה בקהילה המוסלמית ביוסטון.

במגרש עצמו, אל־שאעיר מגיע לשיא מקצועי. העונה רשם שיאי קריירה בתיקולים ובחטיפות, נבחר לראשונה לפרו־בול, והיה עוגן מרכזי בהגנה שהובילה את הטקסנס לרצף ניצחונות מרשים. בניצחון על פיטסבורג, ההגנה הגבילה את היריבה ל־175 יארד בלבד – הופעה שהמחישה מדוע הוא נחשב לאחד הלינבקרים היעילים בליגה.

כך, בין תיקול לתיקול, מצא עצמו אזיז אל־שאעיר בלב אחד הדיונים הרגישים ביותר בספורט האמריקאי: גבולות חופש הביטוי, פוליטיקה על המגרש, והאם הליגה באמת מצליחה – או רוצה – להפריד בין משחק לבין מצפון.