כוננות באלסקה, איום במינסוטה: הפנטגון נערך לפריסה פנימית של 1,500 חיילים – וטראמפ שולף את חוק המרד 

בצעד חריג ביותר במונחים אמריקאיים מודרניים, משרד ההגנה האמריקאי הורה לכ־1,500 חיילים בשירות פעיל להתכונן לפריסה אפשרית בתוך ארצות הברית – למינסוטה – בעקבות האיום של הנשיא דונלד טראמפ להפעיל את “חוק המרד” משנת 1807 על רקע מהומות והפגנות סביב פעילות רשות ההגירה והמכס. מדובר בחיילים משני גדודי חי״ר השייכים לדיוויזיה המוטסת ה־11 של צבא היבשה, שמושבה באלסקה ומתמחה בפעולות בתנאי קור קיצוני.

על פי גורמי ביטחון, היחידות הוכנסו ל“פקודות הכנה לפריסה” – שלב שמטרתו לאפשר תגובה מהירה אם המצב בשטח יסלים. אותם גורמים הדגישו כי בשלב זה לא התקבלה החלטה סופית לשלוח את הכוח למינסוטה, וכי מדובר במהלך של תכנון זהיר בלבד. הבית הלבן מסר כי זהו דבר שגרתי שהפנטגון ערוך לכל החלטה שהנשיא עשוי לקבל, או שלא לקבל.

חיילי הדיוויזיה ה־11, המכונים “מלאכי הארקטי”, הוחזרו לבסיסיהם במהלך סוף השבוע והועמדו בכוננות ככוח תגובה מהירה. הבחירה ביחידות אלו אינה מקרית: מעבר ליכולות הצניחה שלהן, הן מתמחות בלוחמה בתנאי מזג אוויר קיצוניים – מיומנות הרלוונטית במיוחד לחורף במינסוטה.

 

חיילי הדיוויזיה ה־11, המכונים “מלאכי הארקטי”, הוחזרו לבסיסיהם במהלך סוף השבוע והועמדו בכוננות ככוח תגובה מהירה. הבחירה ביחידות אלו אינה מקרית: מעבר ליכולות הצניחה שלהן, הן מתמחות בלוחמה בתנאי מזג אוויר קיצוניים – מיומנות הרלוונטית במיוחד לחורף במינסוטה.

 

האיום הנשיאותי נסוב סביב “חוק המרד”, חוק פדרלי בן יותר מ־200 שנה, המאפשר לנשיא להשתלט על המשמר הלאומי של מדינה או לפרוס כוחות צבא סדירים בתחומה במצבי “מרד” או קריסה חמורה של הסדר הציבורי. הפעלה רשמית של החוק נחשבת צעד קיצוני, והפעם האחרונה שבה ננקטה הייתה בזמן מהומות לוס אנג’לס בשנת 1992.

הרקע להסלמה הנוכחית הוא שורת עימותים במינסוטה סביב מבצע אכיפת הגירה ממושך, שכונה “מבצע מטרו סרג’”. במהלך המבצע נרשמו חיכוכים חוזרים בין סוכנים פדרליים לבין מפגינים ופעילי קהילה, והוא לווה בגל מעצרים ובהפגנות רחבות היקף נגד נוכחותה של רשות ההגירה והמכס במדינה.

המתיחות החריפה עוד יותר לאחר אירוע ירי שבו נהרגה אזרחית אמריקאית, רנה גוד, במהלך ניסיון מעצר שביצעו סוכני הגירה. מותה הצית גל מחאות במיניאפוליס וברחבי ארצות הברית, והפך לסמל בעיני מתנגדי מדיניות ההגירה של הממשל.

במקביל ללחץ הביטחוני, מתנהל עימות פוליטי ומשפטי חריף בין הבית הלבן להנהגת מינסוטה. הממשל הפדרלי הגביר את הלחץ על מושל המדינה טים וולץ ועל ראש עיריית מיניאפוליס ג’ייקוב פריי, ואף נבחנה האפשרות כי גורמים מקומיים פגעו באכיפת חוקי ההגירה. וולץ, פריי ודמוקרטים נוספים דחו את הטענות וכינו את צעדי הממשל ניסיון כוחני לכפות סמכות פדרלית ולדכא ביקורת פוליטית.

גם ארגוני זכויות אזרח הצטרפו לעימות, והגישו תביעות נגד הממשלה הפדרלית בטענה למעצרים ללא צו, עיכובים שרירותיים ופרופיילינג גזעי במסגרת פעילות אכיפת ההגירה.

בשטח, המושל וולץ הודיע כי הוא מגייס את המשמר הלאומי של מינסוטה לתמיכה ברשויות המקומיות, אך עד כה הכוחות טרם נפרסו ברחובות. נוצר אפוא תרחיש רגיש במיוחד: אפשרות שכוחות מדינתיים וכוחות פדרליים יעמדו בכוננות במקביל – תחת שרשראות פיקוד שונות ומסגרות משפטיות נפרדות – או לחלופין שהנשיא יבחר להעביר את המשמר הלאומי לפיקוד פדרלי ישיר.

העימות מעלה מחדש שאלות יסוד בדבר גבולות השימוש בצבא במשימות פנים. בארצות הברית קיימת רגישות היסטורית עמוקה למעורבות צבאית באכיפת חוק אזרחית, בין היתר בשל חוק פוסה קומיטטוס, המגביל שימוש בכוחות מזוינים לפעולות משטרה – למעט במקרים חריגים וברורים, כמו הפעלת “חוק המרד”.

טראמפ עצמו שידר בימים האחרונים מסרים סותרים. מצד אחד איים בפומבי להפעיל את החוק אם הרשויות המקומיות לא יבלמו את המהומות; מצד שני ציין כי אין כוונה לעשות זאת “בשלב זה” – אך הדגיש כי אם יראה בכך צורך, לא יהסס לפעול.

כך או כך, עצם הכניסה לכוננות של כוח צבאי סדיר בהיקף כזה, עוד לפני קבלת החלטה על פריסה, מחדדת את חומרת הרגע. ארצות הברית ניצבת בפני שילוב נדיר של מחאה אזרחית, עימות פוליטי חריף ואיום בהפעלת אחד הכלים המשפטיים הקיצוניים ביותר העומדים לרשות הנשיא.

כעת השאלה המרכזית אינה רק אם החיילים אכן יישלחו, אלא האם האיום עצמו יספיק כדי לשנות את המצב בשטח – או שמדובר בצעד ראשון בדרך לעימות חסר תקדים בין הממשל הפדרלי למדינה ריבונית בתוך הדמוקרטיה האמריקאית.