הפעם האחרונה שמכרה קולינן הניב יהלום כחול דומה הייתה באפריל 2021, אז התגלתה אבן במשקל
39.34 קראט שנמכרה בסכום מרשים של
40.2 מיליון דולר. הגילוי הנוכחי מעורר תקווה שגם הוא יוכל להניב תג מחיר דומה – ואף גבוה יותר – בשל משקלו הגדול יותר והאיכות שעליה הצהירה החברה. פטרה מסרה כי האבן נמצאת בשלב של ניתוחים גמולוגיים מעמיקים, וכי היא בוחנת את
אסטרטגיית המכירה – שוק פרטי מול מכירה פומבית, עיתוי, ודרך “לספר” את האבן כך שתמקסם את ערכה.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

היהלום החדש יכול להיות זריקת חמצן – אך הוא גם מזכיר אמת לא נוחה: אפילו מכירה של עשרות מיליוני דולרים היא פתרון חד־פעמי. היא עשויה להקל זמנית על נזילות, להחזיר חלק מהחוב או לעמוד בהתחייבויות מיידיות, אך לא בהכרח מתקנת את הבעיה המבנית של שוק חלש
מכרה קולינן, הממוקם כ־40 קילומטרים ממזרח לפרטוריה, הוא שם שמהדהד הרבה מעבר לדרום אפריקה. הוא מוכר במיוחד בזכות ייצור של יהלומים כחולים נדירים ואבנים גדולות וחריגות. מהמכרה הזה הופק בעבר היהלום הגדול ביותר שאותר אי־פעם – “קולינן” (“כוכב אפריקה”) במשקל 3,106 קראט, שנמצא בשנת 1905. היהלום הענק פוצל למספר אבנים, והגדולות שבהן משובצות בתכשיטי הכתר של משפחת המלוכה הבריטית. כל גילוי חריג במקום הזה נושא איתו מטען היסטורי: לא עוד “אבן יקרה”, אלא אירוע שמצית דמיון של אספנים, בתי מכירות ומשקיעים – ובשנים קשות, גם תקווה לחברות הכרייה עצמן.
יהלומים כחולים נחשבים לנדירים במיוחד: הם מהווים פחות מאחוז אחד מכלל היהלומים המופקים בעולם. צבעם הכחול נובע מנוכחות של יסוד בורון במבנה הגבישי, והם משתייכים לקבוצה נדירה עוד יותר – יהלומי 2ב (IIb) – המאופיינת בטוהר כימי יוצא דופן ואף במוליכות חשמלית, בניגוד לרוב היהלומים. לפי הנתונים שהבאת בטקסט, רק אחד מכל כ־200 אלף יהלומים מסווג כ־IIb. במילים פשוטות: מדובר בסוג אבן שמספיק לראות אותה פעם בחיים כדי להבין למה סביבו נולדות אגדות.
אבל מאחורי הזוהר מסתתרת מציאות כמעט הפוכה. פטרה דיימונדס מגיעה לגילוי הזה כשהיא במצב פיננסי מתוח במיוחד. באוקטובר האחרון דיווחה החברה על ירידה של 13% במחיר הממוצע שקיבלה עבור יהלומי גלם ברבעון הראשון של שנת הכספים (שהסתיימה ב־30 בספטמבר), כאשר המחיר הממוצע ירד לכ־110 דולר לקראט. המספר הזה אינו “עוד נתון” – הוא תמרור שמשקף את עומק המשבר בשוק: ירידת ביקושים, לחץ על מחירי הגלם, וחברות כרייה שמגלות שהקרקע נשמטת לאט מתחת לרגליהן.
החלק המדאיג עוד יותר הוא מבנה החוב. לפי הנתונים שבכתבה, נכון ל־30 בספטמבר החברה כבר מיצתה במלואה מסגרת אשראי מתחדשת בהיקף 102 מיליון דולר, והחוב הנקי שלה טיפס ל־287 מיליון דולר בסוף הרבעון, לעומת 264 מיליון דולר בסוף יוני. כלומר, החוב לא רק גדול – הוא במגמת עלייה, בדיוק בזמן שהמחירים יורדים. זו משוואה שיכולה להכניס גם חברה ותיקה לסחרור.
כדי לא לקרוס, פטרה השיקה באותו חודש גיוס זכויות במטרה לגייס כ־18.8 מיליון ליש״ט (כ־25.1 מיליון דולר). במונחים של חברה החייבת קרוב לרבע מיליארד דולר ויותר, זהו סכום שאינו “פותר בעיה” – הוא קונה זמן. וכשחברה קונה זמן, היא עושה זאת בתקווה שמשהו ישתנה: השוק יתאושש, המחירים יעלו, או שיתרחש אירוע חד־פעמי שיזרים מזומנים. כאן נכנס היהלום הכחול החדש – כמו קלף נדיר שמופיע ברגע האחרון.
המשבר, כמובן, אינו ייחודי לפטרה. ענף היהלומים כולו מתמודד בשנים האחרונות עם שינויי עומק: דור צעיר שמייחס פחות ערך לסמל המסורתי של יהלום, תחרות מיהלומים מעשה־אדם שמציעים “אותו מראה” במחיר נמוך יותר ולעיתים גם עם יתרון תדמיתי־סביבתי, ובנוסף האטה בשווקים מרכזיים – לרבות תנודות בביקוש בסין. גם שרשראות אספקה גלובליות רועדות ורגישות לזעזועים, והלחץ עובר בסוף לאבן הגלם – בדיוק הנקודה שבה חברות כרייה מתקיימות.
במובן הזה, היהלום החדש יכול להיות זריקת חמצן – אך הוא גם מזכיר אמת לא נוחה: אפילו מכירה של עשרות מיליוני דולרים היא פתרון חד־פעמי. היא עשויה להקל זמנית על נזילות, להחזיר חלק מהחוב או לעמוד בהתחייבויות מיידיות, אך לא בהכרח מתקנת את הבעיה המבנית של שוק חלש. כדי להתאושש באמת, פטרה תצטרך גם שיפור מתמשך בשוק, גם ניהול חוב אגרסיבי יותר, וגם יעילות תפעולית – אחרת כל “נס” יהפוך לרגע נוצץ שלאחריו חוזרים למציאות.
ועדיין, לקולינן יש כוח משלו: זהו נכס שמסוגל, מדי פעם, להפיק אבן שמטלטלת את השוק ומושכת קונים גדולים במיוחד. יהלומים כחולים מהמכרה הזה נחשבים למבוקשים בקרב אספנים ומשקיעים, משום שמדובר בשילוב נדיר של צבע, איכות וסיפור מקור. ולכן השאלה שמרחפת מעל ההכרזה אינה רק “כמה קראט” – אלא כמה יציע השוק, מי יסתער על האבן, ואיזה עיתוי ייבחר למכירה בתקופה שבה המחירים עדיין תחת לחץ.
כעת, כאשר החברה מתקדמת בתהליך הבדיקה וההחלטה, היהלום הכחול בן 41.82 הקראט נראה כמו סמל לשני עולמות שמתנגשים: מצד אחד יוקרה, נדירות ויופי גיאולוגי שלא ניתן לשכפל; מצד שני מאזנים, אשראי, ריביות ושוק צרכני משתנה. האבן אולי נולדה לפני מיליארדי שנים – אבל העתיד שלה, ושל החברה שמחזיקה בה כרגע, ייקבע לפי כללים מודרניים לגמרי.