על פי מזכר פנימי של משרד החוץ, שהגיע לידי רשת פוקס ניוז, הונחו קציני הקונסוליות האמריקאיות ברחבי העולם לעצור את עיבוד בקשות הוויזה ולסרב להן במסגרת החוק הקיים, עד להשלמת הערכה מחודשת של נהלי הבדיקה והסינון. בין המדינות הכלולות בהקפאה: סומליה, רוסיה, אפגניסטן, איראן, עיראק, מצרים, ניגריה, תימן, תאילנד, ברזיל ומדינות נוספות באפריקה, אסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית.
דובר משרד החוץ, טומי פיגוט, אמר כי “המשרד ישתמש בסמכותו הוותיקה כדי למנוע כניסת מהגרים פוטנציאליים שצפויים להפוך לנטל ציבורי על ארצות הברית ולנצל את נדיבות העם האמריקאי”. לדבריו, ההגירה מ־75 המדינות הללו “תושהה כליל” עד להשלמת בחינה מחודשת של אופן יישום הקריטריונים, במטרה לוודא שמבקשי הוויזה לא יידרשו בעתיד להטבות רווחה, סיוע כספי או שירותים ציבוריים ממומנים בידי משלם המסים האמריקאי.
דובר משרד החוץ, טומי פיגוט, אמר כי “המשרד ישתמש בסמכותו הוותיקה כדי למנוע כניסת מהגרים פוטנציאליים שצפויים להפוך לנטל ציבורי על ארצות הברית ולנצל את נדיבות העם האמריקאי”. לדבריו, ההגירה מ־75 המדינות הללו “תושהה כליל” עד להשלמת בחינה מחודשת של אופן יישום הקריטריונים, במטרה לוודא שמבקשי הוויזה לא יידרשו בעתיד להטבות רווחה, סיוע כספי או שירותים ציבוריים ממומנים בידי משלם המסים האמריקאי.
העיתוי והיקף ההחלטה ממחישים את חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ, בכהונתו השנייה, למדיניות הגירה תקיפה אף יותר מזו שנקט בקדנציה הראשונה. המהלך משתלב במאמץ רחב לצמצם הן הגירה בלתי חוקית והן הגירה חוקית, ולבסס מחדש את התפיסה שלפיה כניסה לארצות הברית תתאפשר כמעט רק למי שמסוגל להוכיח עצמאות כלכלית מלאה והיעדר כל סיכון עתידי למערכת הרווחה.
אחת המדינות שזכו לבחינה מחודשת ולתשומת לב מיוחדת היא סומליה, על רקע פרשת הונאה רחבת היקף שנחשפה במינסוטה. בפרשה, הידועה בשם “האכלת עתידנו”, חשפו תובעים פדרליים ניצול שיטתי של תוכניות סיוע פדרליות לילדים, בהיקף של מאות מיליוני דולרים מכספי ציבור. רבים מהנאשמים בפרשה הם אזרחים סומלים או אמריקאים ממוצא סומלי, והחקירה הפכה בעיני גורמים בממשל לדוגמה בולטת לסיכון הטמון, לטענתם, בקליטת מהגרים שאינם עומדים בקריטריונים כלכליים מחמירים. במינסוטה מתגוררת הקהילה הסומלית הגדולה ביותר בארצות הברית, המונה כ־87 אלף איש, והפרשה שימשה זרז מרכזי להקשחת הבדיקות.
במקביל להקפאה הגורפת, משרד החוץ הנחה כבר בנובמבר האחרון את נציגויותיו לאכוף קריטריונים חדשים ומקיפים במסגרת הוראת “נטל ציבורי”. קציני הקונסוליה נדרשים כעת להפעיל שיקול דעת מחמיר במיוחד, תוך שקלול שורה ארוכה של גורמים: גיל המבקש, מצב בריאותי, שליטה בשפה האנגלית, השכלה, ניסיון תעסוקתי, חסכונות, הכנסות פוטנציאליות ואף סבירות לצורך בטיפול רפואי ממושך או באשפוז מוסדי בעתיד.
על פי ההנחיות החדשות, מועמדים מבוגרים, בעלי עודף משקל משמעותי או כאלה שעשו שימוש בעבר בהטבות ממשלתיות – גם אם באופן חוקי ומוגבל – עלולים להיתקל בדחייה. ההגדרה של מי עשוי להיחשב “נטל ציבורי” הורחבה משמעותית, והותירה פחות מקום לשיקול דעת מקל או לנסיבות אישיות מורכבות.
הוראת “נטל ציבורי” אינה חדשה. היא קיימת בדיני ההגירה האמריקאיים זה עשרות שנים, אך יישומה השתנה דרמטית בהתאם לזהות הממשל. בתקופת הנשיא ג’ו ביידן, עודכנה ההנחיה כך שהוגבלה בעיקר לסיוע כספי ישיר או לאשפוז מוסדי ארוך טווח, תוך החרגת תוכניות נפוצות כמו תוכנית הסיוע התזונתי המשלים, תוכנית התזונה לנשים, תינוקות וילדים, ביטוח הבריאות הציבורי לעניים ושוברי דיור. לעומת זאת, טראמפ כבר ב־2019 הרחיב את ההגדרה כך שתכלול מגוון רחב בהרבה של הטבות, מהלך שעורר עתירות משפטיות וחסימות זמניות, לפני שבוטל עם חילופי הממשל.
כעת, עם שובו לבית הלבן, טראמפ לא רק מחזיר את הפרשנות המחמירה – אלא מקשיח אותה עוד יותר. החריגים להקפאה החדשה, כך נמסר, יהיו “מצומצמים ביותר” ויאושרו רק לאחר שהמועמד יעמוד בכל שיקולי “נטל ציבורי”. גם במקרים הומניטריים או משפחתיים, על מבקשי הוויזה להוכיח שהם אינם צפויים להזדקק לעזרת המדינה האמריקאית.
המשמעות המעשית של המדיניות החדשה היא חסימה כמעט מוחלטת של נתיבי ההגירה החוקית עבור אזרחים ממדינות עניות או מתפתחות, שבהן רמת ההכנסה הממוצעת נמוכה משמעותית מזו שבארצות הברית. מבקרים טוענים כי בפועל מדובר במדיניות שמעדיפה מהגרים ממדינות עשירות ומבוססות, ומצמצמת באופן חד את הגיוון החברתי והכלכלי שאפיין את ההגירה לאמריקה במשך עשורים.
ההקפאה צפויה להשפיע על מאות אלפי בקשות ויזה ממתינות, ובהן גם בקשות לאיחוד משפחות של אזרחים אמריקאים ותושבי קבע חוקיים. משפחות רבות, שחיכו שנים לאישור, עלולות למצוא את עצמן תקועות ללא אופק ברור, כאשר תהליך שהתקדם לאט ממילא חוזר למעשה לנקודת ההתחלה. המדינות הכלולות במהלך מייצגות חלק משמעותי מזרימת ההגירה החוקית לארצות הברית – מברזיל וניגריה ועד תאילנד, עיראק ואיראן, לרבות פליטים שנמלטו מאזורים מוכי סכסוך.
התגובות למדיניות החדשה משקפות את השסע העמוק בחברה האמריקאית סביב סוגיית ההגירה. תומכי טראמפ רואים במהלך צעד מתבקש להגנה על משלם המסים ולשמירה על יציבות מערכת הרווחה. מנגד, ארגוני זכויות מהגרים וגורמים משפטיים טוענים כי מדובר באפליה על בסיס מוצא לאומי ומעמד כלכלי, הסותרת את רוח חוקי ההגירה ואת הערכים שעליהם הושתתה ארצות הברית כמדינת מהגרים.
כמה ארגונים כבר הודיעו על כוונתם לעתור לבתי המשפט הפדרליים, בטענה שהמדיניות חורגת מסמכות משרד החוץ ומפרה את חוק ההגירה והלאום. משפטנים מעריכים כי צפוי מאבק משפטי ממושך, שעשוי להגיע אף לבית המשפט העליון, ולבחון מחדש את גבולות סמכות הממשל בתחום ההגירה.
הקפאת הוויזות אינה מהלך מבודד. בשבועות האחרונים הודיע ממשל טראמפ גם על ביטול של יותר מ־100 אלף ויזות קיימות, על הגברת פעילות סוכנות ההגירה והמכס ברחבי המדינה, ועל חידוש תוכניות להרחבת חומת הגבול עם מקסיקו. כל אלה מוצגים כחלק מהבטחת הבחירות של טראמפ “להחזיר את אמריקה לאמריקאים” ולהחזיר שליטה מלאה למדינה על גבולותיה.
בעוד תומכיו רואים במהלך מימוש ברור של הבטחות קמפיין, מתנגדיו מזהירים מפני סגירה הדרגתית של ארצות הברית בפני העולם, ופגיעה בתדמיתה כיעד להזדמנויות, מקלט וחדשנות. כך או כך, ההקפאה הגורפת של ויזות מ־75 מדינות מסמנת תפנית חדה במדיניות ההגירה – תפנית שעשויה לעצב את פני ההגירה לאמריקה לשנים רבות קדימה.
