משחקי השנאה של הילדים: כך הפכה פלטפורמת הגיימינג הגדולה בעולם לזירה של השואה, אנטישמיות ונרמול אלימות

כאשר המשחק בשם "המחנה הגרמני" נפתח, האווטר של השחקן נכנס למבנה וירטואלי שבפתחו מתנוסס דגל גרמניה. בתוך העולם הדיגיטלי של פלטפורמת המשחקים רובלוקס, הדמות יכולה לחבוש קסדה הנושאת את הכיתוב "שטאהלהלם" – כיסוי הראש הפלדה המזוהה עם חיילי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. בבניין סמוך ניצבים חיילים חמושים השומרים על צריפים מגודרים, שבתוכם דמויות אחרות, המסומנות כ"נובים" – כינוי גנאי לשחקנים חסרי ניסיון – עומדות בשורה ומומתות בירי.

"זה המקום הטוב ביותר בעולם", כתב משתמש בשם בראוואדו בצ'אט המשחק, רגע לפני שירה בדמות אחרת. כך תיארה כתבת שחקרה את התופעה את הרגע שבו הפכה עדה פעילה לשחזור משחקי של מחנה ריכוז.

רובלוקס היא אחת מפלטפורמות המשחקים הפופולריות בעולם: מרחב דיגיטלי שבו משתמשים יוצרים עולמות משלהם, משתפים אותם עם אחרים, ומסתובבים במיליוני עולמות שנבנו בידי שחקנים אחרים. החברה מצהירה בפומבי על מדיניות של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות, שנאה והטרדה. בפועל, דימויים של השואה, סמלים נאציים ותוכן קיצוני ממשיכים לצוף בה שוב ושוב – במשך שנים.

 

רובלוקס היא אחת מפלטפורמות המשחקים הפופולריות בעולם: מרחב דיגיטלי שבו משתמשים יוצרים עולמות משלהם, משתפים אותם עם אחרים, ומסתובבים במיליוני עולמות שנבנו בידי שחקנים אחרים. החברה מצהירה בפומבי על מדיניות של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות, שנאה והטרדה. בפועל, דימויים של השואה, סמלים נאציים ותוכן קיצוני ממשיכים לצוף בה שוב ושוב – במשך שנים.

 

כבר בשנת 2022 הסירה החברה סימולציה של תאי גזים נאציים, שבהם יכלו משתמשים "להפעיל" את המתקן באמצעות כפתור שכותרתו "הוצאה להורג". באוקטובר 2025 זיהתה הרשת העולמית לקיצוניות וטכנולוגיה משחק בשם "1941 – מחנה הריכוז אושוויץ", שעלה אף הוא בפלטפורמה.

דובר רובלוקס, אריק פורטרפילד, מסר בהצהרה כי "שנאה או הטרדה המכוונת כלפי יהודים או כל קהילה דתית אחרת אסורה לחלוטין בפלטפורמה שלנו", והוסיף כי החברה "נוקטת פעולות אכיפה מהירות נגד משתמשים המפרים את הכללים".

המשחק "המחנה הגרמני" הוסר זמן קצר לאחר פניית העיתון היהודי־אמריקאי "פורוורד" להנהלת רובלוקס, והחברה אישרה כי אכן מדובר בהפרה של מדיניותה. המשחק, שסווג לגילאי 13 ומעלה, שוחק 174 פעמים והיה זמין בפלטפורמה במשך כמעט שנתיים – נתון המעיד על הקושי האמיתי בפיקוח רציף.

על פי כללי הפלטפורמה, אסור לפרסם תוכן המשחזר אירועים רגישים מהעולם האמיתי או תומך, מפאר או מקדם את מבצעיהם או תוצאותיהם – ובכלל זה השואה. אך כפי שציין פורטרפילד, "שום מערכת אינה מושלמת". לדבריו, החברה מסתמכת על שילוב של בינה מלאכותית, בודקים אנושיים ודיווחי משתמשים כדי לאתר תוכן אסור.

אלא שמנגנוני הסינון הללו ניתנים לעקיפה. קונסטנטין וינקלר, חוקר ברשת העולמית לקיצוניות וטכנולוגיה, מסביר כי משתמשים רבים עושים שימוש מכוון באיותים משובשים ובקודים פנימיים כדי לחמוק ממערכות הזיהוי. כך, למשל, זוהו שמות משתמשים כמו "לולוקוסט", "אטולף ציטלר" ושימוש במספר 88 – קוד נפוץ ל"ברכת הייל היטלר", משום שהאות ח' היא השמינית באלפבית האנגלי.

בעקבות דוח שהגישה הרשת באוקטובר האחרון, הודיעה רובלוקס כי הסירה 61 חשבונות, משחק אחד ושתי קבוצות. אך בדיקה עדכנית של "פורוורד" העלתה שמות משתמשים כמו "קונצנטרציה קאמפ", "קונצנטרציה אוש", "קונצנטרציה לאגר" ו"הולוקוסט", וכן משחקים בשם "המחנה 1942" ו־"271 אלף או שישה מיליון" – רמז ישיר לתיאוריית קונספירציה המקטינה את ממדי השואה. משחקים אחרים היו בוטים אף יותר: משחק בשם "יהודים", המציג דמויות עם כובעים שחורים ושקי כסף, או "חיים בישראל", שבו מוצגים מגני דוד בוערים.

"הם מורידים חלק מהתכנים, אבל תמיד אפשר למצוא אותם שוב", אומר וינקלר.

מעבר לעולמות ולשמות משתמש, קיימת בעיה חמורה אף יותר: אנטישמיות בזמן אמת. לדברי וינקלר, שחקנים רבים נתקלים במשתמשים שבמהלך משחק חי בונים או מציירים צלבי קרס. פעולות כאלה, המתרחשות ברגע עצמו, כמעט ואינן ניתנות לסינון אוטומטי.

כך קרה גם לטריסטן בראון, סטודנט יהודי בן 19, ששיחק במשחק גרפיטי ברובלוקס, ולפתע מצא את עצמו מוקף בצלבי קרס מצוירים. הוא וחבריו התנתקו מיד. "זה גורם לי לרצות להפסיק לשחק בפלטפורמה", אמר. "אם אני בא לשחק – למה אני לא יכול לקבל כבוד?"

התופעה אינה חדשה. כבר ב־1991 הופץ באוסטריה ובגרמניה משחק בשם "מנהל מחנה ריכוז", שבו השחקן מנהל את מחנה ההשמדה טרבלינקה. קבוצות שנאה אימצו מאז משחקי וידאו ככלי תעמולה: בשנת 2002 יצרה תנועת העליונות הלבנה "הברית הלאומית" את המשחק "טיהור אתני", משחק יריות שבו שחקנים הורגים יהודים, שחורים ולטינים.

אך ההבדל המרכזי, מדגיש וינקלר, הוא שרובלוקס אינה פלטפורמת שוליים קיצונית. מדובר בפלטפורמת מיינסטרים עצומה, עם יותר מ־82 מיליון משתמשים פעילים מדי יום בשנה האחרונה – וכ־40 אחוז מהם ילדים מתחת לגיל 13.

רובלוקס אינה לבד. גם פלטפורמות כמו מיינקראפט, סטים ודיסקורד ספגו ביקורת על תכנים ניאו־נאציים. בעולם שבו תוכן נוצר בידי משתמשים, שנאה כמעט תמיד תמצא דרך לחדור. משחקי וידאו, המשלבים אנונימיות, יצירתיות חופשית, אלימות מדומה ואינטראקציה חברתית, מהווים קרקע פורייה במיוחד לקיצוניות.

נתונים מהליגה נגד השמצה מחזקים את התמונה: סקר מ־2022 מצא כי 34 אחוז מהגיימרים היהודים חוו הטרדה מבוססת זהות. ניסוי שביצעה הליגה, שבו נכנסו שחקנים למשחקים שונים עם שם המשתמש "גאה להיות יהודי", הוביל להטרדה בכ־38 אחוז מהמקרים.

מנגד, גם ניסיונות חינוכיים אינם חסינים. מוזיאון שואה וירטואלי שנבנה בתוך המשחק פורטנייט עורר מתקפות והטרדות מצד גורמים ניאו־נאציים, ועיכב את השקתו.

הוויכוח סביב מיתון תוכן מורכב: סינון יתר עלול לפגוע במשתמשים חפים מפשע ולערער אמון, ואילו סינון חסר מוביל להפצת שנאה. בעבר, לאחר הטבח בתיכון קולומביין, הופנתה אצבע מאשימה כלפי משחקי וידאו אלימים – אך מחקרים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי ישיר לאלימות בעולם האמיתי.

לדברי וינקלר, הסכנה האמיתית אינה רדיקליזציה מיידית, אלא תהליך עמוק ושקט יותר. "לא משנה אם זה נאמר בצחוק או באירוניה", הוא אומר. "תוכן קיצוני הוא תוכן קיצוני. הסכנה האמיתית היא הנרמול".

בסופו של דבר, האתגר שמציבה רובלוקס – ופלטפורמות דומות – אינו טכני בלבד, אלא מוסרי וחברתי: כיצד מגנים על מיליוני ילדים ובני נוער מפני הפיכת השנאה, השואה והאנטישמיות לחלק שגרתי ממשחק יומיומי. השאלה שנותרת פתוחה היא האם ההגנות הקיימות מספיקות – או שמא הפלטפורמות הגדולות מגיבות תמיד צעד אחד מאוחר מדי.