
מספרי ההרוגים, המעצרים והשימוש בכוח קטלני
לפי דיווחים של אתר האופוזיציה 'איראן אינטרנשיונל', יותר מ-12,000 בני אדם נהרגו במהלך ההפגנות, במה שתואר כ"הטבח הגדול ביותר בתולדותיה המודרניות של איראן". מדובר בנתון לא מאומת, אך המבוסס על עדויות מגורמים בכירים במועצה לביטחון לאומי, במשרד הנשיאות ובמשמרות המהפכה בכמה ערים, לצד דיווחים של עדים, משפחות ההרוגים, צוותים רפואיים ורופאים בבתי חולים ברחבי המדינה.
במקביל, ארגון זכויות האדם HRANA שיושב בארה"ב אישר את מותם של 646 בני אדם מאז פרוץ ההפגנות בחודש שעבר. לפי הארגון, מתוך ההרוגים המאומתים 505 היו מפגינים פעילים, תשעה מהם ילדים, ו-133 השתייכו לגופי ביטחון ואכיפת חוק. עוד 579 מקרי מוות נמצאים בבדיקה.

מחאות בבירת הרפובליקה האסלאמית | צילום: Getty Images
הארגון דיווח גם על לפחות 10,721 עצורים מאז תחילת גל המחאה, ועל 97 מקרים של "הודאות כפויות" שפורסמו באמצעי תקשורת רשמיים או ממשלתיים. במקביל, תיעוד שפורסם בידי HRANA מציג קצין צבא איראני יורה לעבר מפגינים בזמן נסיעה על אופנוע. לפי הארגון, תיעודים מסוג זה מצביעים על שימוש שיטתי בירי חי ואקראי לחלוטין נגד אזרחים.
בבתי עלמין ברחבי המדינה, בהם בית העלמין הגדול ביותר בבירה טהרן, בהשת־זאהרא, נראו אלפי אזרחים שהתאספו ליד קברי ההרוגים וקראו סיסמאות נגד המנהיג העליון עלי חמינאי, ביניהן "השנה היא שנת דם - סייד עלי יופל".
תגובת המשטר ולחץ בין־לאומי גובר
התקשורת הממלכתית באיראן דחתה את הדיווחים הזרים ותיארה אותם כ"נרטיב מומצא" שנועד לערער את יציבות המדינה. דוברים רשמיים האשימו "גורמים זרים" ו"פורעים" באחריות לאלימות, ואף ייחסו אותה ל"טרוריסטים הפועלים במימון מדינות אויב" - כמובן עם אצבע מאשימה לארה"ב ולישראל. במקביל נערכו בערים שונות עצרות תמיכה במשטר.
בעולם, לעומת זאת, גובר הזעם על הדיכוי האלים. גרמניה, צרפת ובריטניה גינו בחריפות את השימוש בכוח נגד מפגינים וקראו לשלטונות טהרן להפסיק את האלימות, להשיב את הגישה לאינטרנט ולאפשר חופש ביטוי והתכנסות. "על הרשויות באיראן מוטלת האחריות להגן על אזרחיהן, לא לדכא אותם", נאמר בהצהרה משותפת של שלוש המדינות.
הפרלמנט האירופי החליט להטיל מגבלות על כניסת דיפלומטים איראנים לשטחי האיחוד, וצרפת ושוודיה פינו אנשי שגרירויות לא חיוניים ואף המליצו לאזרחיהן לעזוב את איראן. בארצות הברית נמסר כי "נשקלות אפשרויות שונות", אך נכון לעכשיו הדגש הוא על צעדים דיפלומטיים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן
קריסת התקשורת והסיוע של מאסק עם סטארלינק
בצל ההפסקה הכמעט מוחלטת של האינטרנט באיראן, אזרחים מסוימים הצליחו להישאר מחוברים לרשת באמצעות שירות הלוויינים של סטארלינק. שלושה משתמשים מתוך המדינה סיפרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי השירות עדיין פעיל במקומות מסוימים, בעיקר בערי גבול ובאזורי הרים, אף שהשלטונות מנסים לשבש את הקליטה.
"השירות מקוטע, אבל קיים", אמר אלפ טוקר, מייסד ארגון ניטור הרשת NetBlocks, וציין כי החיבור הקרקעי במדינה עומד כיום על כ-1% בלבד מהיקף השימוש הרגיל.
סטארלינק, המופעלת על ידי חברת SpaceX שבבעלות אילון מאסק, הפכה לכלי מרכזי במוקדי עימות ברחבי העולם – מאוקראינה ועד סודן ומיאנמר – ומאפשרת תקשורת בזמן שהמשטרים המקומיים מנסים להחשיך את הרשת. לפי הדיווח, מאסק עצמו טרם הגיב לפניות בנושא, אך הנשיא טראמפ אמר ביום ראשון כי בכוונתו לשוחח עמו על האפשרות לשקם את הגישה לאינטרנט באיראן.
קול האופוזיציה הגולה והנסיך רזא פהלווי
יורש העצר הגולה, רזא פהלווי - בנו של השאה האחרון מוחמד רזא פהלווי - אמר כי גל ההפגנות הנוכחי לא היה קורה אלמלא התמיכה והלחץ שהפעיל הנשיא טראמפ על המשטר בטהרן. לדבריו, "דבריו של טראמפ העניקו אומץ לאיראנים שמסכנים את חייהם למען החירות".
פהלווי טען כי המשטר "טובח באזרחים כדי להיאחז בשלטון" והדגיש כי אינו מעוניין בהתערבות צבאית זרה: "אין צורך במגפיים זרות על הקרקע, אלא בלחץ מדיני וכלכלי מתמשך". הוא הציג תוכנית בשם "פרויקט השגשוג של איראן", הכוללת שלושה שלבים – תקופת חירום לשמירה על ביטחון ושירותים בסיסיים, שלב ייצוב לשיקום אמון הציבור, ולבסוף מעבר חוקתי ובחירות כלליות.
לטענתו, מאות בכירים לשעבר ואנשי צבא לשעבר כבר הצטרפו למעגלי התכנון, ו"כעת הזמן שבו מי שמשרתים את המשטר צריכים לבחור צד". הוא הוסיף כי "כאשר מיליוני איראנים יוצאים לרחובות, הם שולחים מסר לא רק למשטר – אלא גם לעולם".

יורש העצר הגולה, רזא פהלווי
הנהגת איראן מאיימת על צעדים צבאיים - נגד ישראל וארה"ב
במקביל לקריסת הסדר ברחובות, בכירים באיראן משדרים מסר תקיף כלפי חוץ. שר החוץ עבאס ערקצ'י הצהיר כי הרפובליקה האיסלאמית "אינה מחפשת מלחמה אך ערוכה לחלוטין למלחמה" במקרה של התערבות חיצונית. הוא הזהיר את וושינגטון שלא לבצע "חישובים שגויים" והוסיף כי איראן "מוכנה גם למו"מ – אך על בסיס שוויון וכבוד הדדי".
באותו זמן, המנהיג העליון חמינאי פרסם פוסט שבו השווה את טראמפ ל"פרעה המודרני" והזהיר כי "כמו כל העריצים שקדמו לו, גם הוא יופל". יושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קליבאף הצהיר כי במקרה של תקיפה אמריקנית, "השטח הכבוש (ישראל) וכל בסיסי הצבא האמריקני באזור יהיו מטרה לגיטימית", דבריו התקבלו בקריאות "מוות לאמריקה" מצד חברי הפרלמנט.
למרות הטון המאיים, טראמפ אישר כי מתקיימים מגעים בין הצדדים וציין כי הוא מוכן לפגוש את נציגי טהרן – אך לא שלל פעולה צבאית אם האלימות נגד מפגינים תימשך.
תגובת ארצות הברית והמשך ההסלמה
הנשיא טראמפ הזהיר ביום ראשון כי איראן "מתחילה לחצות קווים אדומים" שהציבה וושינגטון, על רקע הדיווחים על הרג המוני של מפגינים. הוא אמר כי "יש אנשים שנהרגו שלא היו אמורים להיהרג", והבהיר שכל פגיעה באינטרסים אמריקאיים תיענה "בכוח משמעותי". טראמפ ציין שהממשל בוחן "אפשרויות חזקות מאוד" ויקבל החלטה בהתאם להתפתחויות.
לדבריו, חלק מהמפגינים נהרגו מירי ואחרים מדריסה, והוא הדגיש שאם תידרש תגובה - לא מדובר בשיגור כוחות קרקעיים, אלא בפעולה ממוקדת "בנקודות הכואבות". הנשיא הוסיף כי איראן מצויה "בבעיה גדולה", וציין כי מפגינים הצליחו להשתלט על כמה ערים, מה שלדבריו "לא נראה אפשרי רק לפני שבועות אחדים".
מציאות חשוכה – ומאבק על חופש
הפגנות הענק, שפרצו ב־18 בדצמבר בעקבות המשבר הכלכלי החריף והדיכוי הפוליטי, נמשכות גם תחת ניתוק כמעט מוחלט של התקשורת והאינטרנט. ארגון HRANA מזהיר כי ההאפלה התקשורתית מאפשרת למשטר "לטבוח באזרחים מבלי שעולם יראה", ומבהיר כי הנתונים שבידיו מייצגים רק את המינימום המאומת.
בעוד המשטר האיראני מנסה להציג שליטה ולגייס נאמנות דרך עצרות תמיכה מבוימות, מאות אלפים ממשיכים לצאת לרחובות ברחבי המדינה – והעולם עוקב אחר ההתפתחויות בדאגה ובתקווה זהירה לשינוי.