טראמפ: "בונדי חלשה, איטית ומביכה" - הנשיא מתוסכל מהתובעת הכללית שלו ושוקל לעקוף אותה במינויים חריגים

הנשיא דונלד טראמפ מתלונן שוב ושוב בשבועות האחרונים בפני עוזרים ובעלי ברית על התובעת הכללית, פאם בונדי, ומתאר אותה כחלשה וכמי שאינה מצליחה לאכוף ביעילות את האג’נדה שלו, כך לפי גורמים בממשל ואנשים המכירים את השיחות. הדיווח, שפורסם ב"וול סטריט ג’ורנל", מצייר מערכת יחסים מתוחה בין הנשיא לבין מי שאמורה להיות בת בריתו המרכזית במערכת המשפט — ובמידה רבה גם כלי העבודה העיקרי שלו לקידום סדר היום הפוליטי והאישי באמצעות כוח המדינה.

לדברי גורמים המכירים את ההתנהלות בבית הלבן, הביקורת של טראמפ על בונדי אינה חדשה, אך בחודשים האחרונים היא הפכה תכופה וחריפה יותר. בעיני הנשיא, כך נטען, משרד המשפטים מתקדם לאט מדי בשורה של חזיתות שהוא רואה כקריטיות: רדיפה פלילית של יריבים, חקירות נגד גורמים שהוא מאשים ברדיפתו ובפגיעה בו פוליטית, וניהול תיקים רגישים שמייצרים עבורו נזק תדמיתי מתמשך. חלק מהגורמים תיארו זאת כחלק ממאמץ רחב ואינטנסיבי של טראמפ להפעיל לחץ על משרד המשפטים לפעול באופן אגרסיבי יותר למען סדרי העדיפויות שלו.

 

לדברי גורמים המכירים את ההתנהלות בבית הלבן, הביקורת של טראמפ על בונדי אינה חדשה, אך בחודשים האחרונים היא הפכה תכופה וחריפה יותר. בעיני הנשיא, כך נטען, משרד המשפטים מתקדם לאט מדי בשורה של חזיתות שהוא רואה כקריטיות: רדיפה פלילית של יריבים, חקירות נגד גורמים שהוא מאשים ברדיפתו ובפגיעה בו פוליטית, וניהול תיקים רגישים שמייצרים עבורו נזק תדמיתי מתמשך. חלק מהגורמים תיארו זאת כחלק ממאמץ רחב ואינטנסיבי של טראמפ להפעיל לחץ על משרד המשפטים לפעול באופן אגרסיבי יותר למען סדרי העדיפויות שלו.

 

החודש, לפי אנשים המכירים את השיחות, טראמפ דן עם מקורביו באפשרות למנות תובעים מיוחדים בתוך משרד המשפטים — צעד שנועד לעקוף את מה שהוא רואה כגרירת רגליים, ולייצר מנגנון “דוהר” יותר לעבר תוצאות. בליבת התסכול שלו עומד, לפי אותם גורמים, מה שהוא מגדיר ככישלון של בונדי להעמיד לדין במהירות וביעילות דמויות שהוא מאשים ברדיפתו במשך שנים: בין השאר מנהל הלשכה הפדרלית לחקירות לשעבר, ג’יימס קומי, וכן לטישה ג’יימס, התובעת הכללית הדמוקרטית של מדינת ניו יורק. על פי הדיווח, טראמפ רצה לראות את התיקים מתקדמים במהירות רבה יותר — אך שני התיקים נדחו בנובמבר לאחר ששופט קבע כי מינוי של עוזרת בבית הלבן, שהובילה את הגשת כתבי האישום, נעשה שלא כדין.

האירוע הזה היה עבור טראמפ לא רק מכה משפטית אלא גם תסכול פוליטי: הוא ביקש פעולה תקיפה, קיבל כותרות, ובסוף — קריסה פרוצדורלית. מאז, כך נטען, משרד המשפטים לא הצליח לשכנע לפחות שני חבר מושבעים גדול להגיש כתב אישום נגד לטישה ג’יימס, וגם הליכי הערעור הוגשו רק לאחר עיכוב: כמעט חודש אחרי דחיית האישומים נגד קומי וג’יימס, הוגשו הודעות הערעור בשני המקרים.

אל תוך המתיחות הזו נכנסה חזית נוספת: חקירה פלילית שהתפרסמה סביב יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית, ג’רום פאוול. פאוול, שטראמפ נזף בו בפומבי והפעיל עליו לחץ להוריד ריבית, חשף כי משרד המשפטים מנהל חקירה פלילית בנוגע לעדותו בקיץ שעבר על פרויקט השיפוץ של הבנק המרכזי. עצם פרסום דבר החקירה מוסיף שמן למדורה: מצד אחד, הוא משדר שמשרד המשפטים כן “זז”; מצד שני, הוא מחדד עד כמה המערכת נדרשת לנווט בין חוק, פוליטיקה ולחצים אישיים של הנשיא.

אבל אם יש נושא אחד שמוגדר בבית הלבן כ”כאבי ראש חוזרים ונשנים”, הרי שזה הטיפול של משרד המשפטים במסמכים הקשורים לג’פרי אפשטיין — עבריין המין המורשע. לפי גורמים המכירים את תלונות טראמפ, הנשיא מאשים את בונדי בכך שהדרך שבה התנהלה סביב פרסום מסמכים ו”שחרורים” תקופתיים של חומרים חדשים השאירה את עברו של טראמפ — וקשריו הישנים עם אפשטיין — תחת זרקור ציבורי מעיק. טראמפ טוען כי ניתק קשרים עם אפשטיין שנים לפני מעצרו הראשון בשנת 2006, אך עצם ההצפה המחודשת של החומר, במיוחד סביב תקופות חג, מייצרת עבורו חיכוך מתמשך. בדיווח נטען שכאשר ראשת סגל הבית הלבן, סוזי ויילס, אמרה ל"ווניטי פייר" שבונדי “פישלה” בטיפול בתיקי אפשטיין — טראמפ אמר לאנשיו שהוא מסכים איתה.

לצד התסכולים, טראמפ מקבל, לפי הדיווח, גם “תמונת מראה” מבחוץ: פעילים שמרנים ומשפיענים מגבירים ביקורת על בונדי, והנשיא אוסף פוסטים מהרשתות החברתיות ושואל עליהם את עוזריו. הוא אף הביע, לפי אנשים המכירים את השיחות, אכזבה שמשרד המשפטים לא פעל בנחרצות רבה יותר נגד מי שלטענתו סייעו “לגנוב” את בחירות 2020 — טענה שהוא ממשיך לדבוק בה למרות שהפסיד באותה מערכת בחירות. לעיתים, כך נאמר, התסכול לא נותר בשיחות סגורות בלבד: טראמפ אף התלונן ישירות בפני בונדי על תפקוד המחלקה.

בונדי עצמה, לפי אנשים שנמצאים בקשר איתה, נעשתה מודאגת יותר בחודש האחרון לנוכח הטון הגובר של הנשיא. דובר מטעמה מסר שהיא מתמקדת בביצוע הנחיית טראמפ “להפוך את אמריקה לבטוחה שוב” — ניסוח שמיישר קו עם המסר הפוליטי של הבית הלבן, אך אינו עונה לשאלה שמטרידה את הנשיא: למה התוצאות אינן מגיעות בקצב ובצורה שהוא מצפה.

והנה הפרדוקס, שאינו חדש בממשל טראמפ: בפומבי, טראמפ משבח. בהצהרה ל"וול סטריט ג’ורנל" ביום שישי אמר: “פאם עושה עבודה מצוינת. היא חברה שלי שנים רבות. אנחנו מתקדמים מאוד נגד שמאלנים רדיקליים משוגעים שטובים רק בדבר אחד — רמאות בבחירות והפשעים שהם מבצעים”. הבית הלבן אף הפיץ באותו יום שורת הצהרות תמיכה מסגן הנשיא ג’יי־די ואנס, משר החוץ מרקו רוביו, מראשת הסגל ויילס ומבכירים נוספים. ואנס אמר שבונדי נהנית מ”תמיכה מלאה” של הנשיא ושלו, ויילס תיארה אותה כ”מוכשרת להפליא, חכמה ועובדת קשה”.

אלא שהפער בין ההצהרות לבין השיחות הפרטיות בולט: מאחורי הקלעים — לפי הדיווח — טראמפ מטיל ספק בתפקודה, שוקל לעקוף אותה במבנה סמכויות חדש, ומתאר אותה כמי שאינה מספקת “תוצאות”. זהו פער שמוכר למי שעוקב אחר דפוסי הניהול של טראמפ: תמיכה פומבית שמייצרת חזית אחידה, לצד ביקורת פנימית שעשויה לשחוק, לבודד ולהכין את הקרקע לשינוי.

הדינמיקה הזו מזכירה גם את יחסיו של טראמפ עם התובעים הכלליים בתקופת כהונתו הראשונה. הוא הדיח בפועל את ג’ף סשנס על רקע חקירת רוסיה, וויליאם באר התפטר לאחר שהצהיר כי חוקרים לא מצאו הונאה נרחבת שהייתה משנה את תוצאות בחירות 2020. שרה איסגור, ששימשה דוברת של סשנס במשרד המשפטים, ניסחה זאת באופן שמאיר את מוקד המתח: “ככל שעורך דין טוב יותר, כך הוא יהיה ממוקד יותר בתהליך — והתהליך מנוגד למה שטראמפ רוצה, כי הוא ממוקד בתוצאה. הוא לעולם לא יוכל למצוא תובע כללי נהדר, כי בהגדרה הם לא יכולים להיות עורך דין נהדר”. כלומר: טראמפ מבקש תובע כללי שמיישר קו עם רצון הנשיא; המערכת המשפטית דורשת תובע כללי שמיישר קו עם כללי ההליך.

למען ההגינות, גם בדיווח עצמו מודגש מה בונדי כן עשתה מאז שנכנסה לתפקיד בפברואר: היא פיטרה תובעים שעבדו על חקירות שנגעו לטראמפ, הרבתה לשבח אותו בהופעות תקשורתיות, ואישרה לתובע פדרלי בפלורידה לפתוח מחדש בדיקה הנוגעת להערכת הממשלה על התערבות רוסית בבחירות 2016 — פרשה שטראמפ תיאר לאורך השנים כעלילה שנועדה לערער את נשיאותו. במסגרת החקירה הוצאו עשרות זימונים, אך נכון לשלב המתואר במאמר לא הוגשו כתבי אישום. מנקודת מבטו של הנשיא, זה בדיוק העניין: פעילות אדמיניסטרטיבית ותהליכים אינם “תוצאה” שניתן למכור לבוחרים — או לספק לציפיותיו האישיות.

המתח הפנימי ניכר גם בסמלים: בונדי, כך נטען, פחות נראית בבית הלבן בחודשים האחרונים, ולא הופיעה לצד טראמפ באירוע שבו הוכרזה תפיסה חריגה של נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, אף שלפי הדיווח, דווקא התביעה של משרד המשפטים הייתה הבסיס למעצר. בנוסף, דווח על מהלך חריג נוסף: סגן הנשיא ואנס הכריז על יצירת תפקיד בכיר במשרד המשפטים לחקירת הונאה — תפקיד שינוהל בידי הבית הלבן וידווח ישירות לטראמפ, ולא לבונדי. בונדי הודתה לואנס בפוסט ברשתות החברתיות, ולפי גורם במחלקה היא עבדה עם הבית הלבן על הקמת המשרה — כחלופה למינוי תובע מיוחד.

הסיפור, אם כן, גדול יותר ממערכת יחסים אישית בין נשיא לתובעת כללית. הוא נוגע לשאלה עקרונית: האם משרד המשפטים הוא זרוע מקצועית שאמורה לפעול לפי חוק, כללים וראיות — או כלי ביצוע פוליטי שמטרתו להשיג את מטרות הנשיא במהירות. טראמפ מאותת שוב ושוב שהוא רוצה את האפשרות השנייה, או לכל הפחות קצב ואגרסיביות שמתקרבים אליה. בונדי, כמו קודמיה, תקועה בין שני עולמות: נאמנות למי שמינה אותה, ומערכת משפט שמגדירה גבולות, הליכים וסיכונים.

במובן הזה, הדילמה שמלווה את טראמפ מאז 2017 חוזרת במלוא עוצמתה: הוא מחפש תובע כללי “ממוקד תוצאה”. אבל ככל שהתובע הכללי מקצועי יותר, כך הוא כבול יותר לתהליך — והתהליך אינו רק מכשול; הוא מה שמונע ממערכת האכיפה להפוך לכלי פוליטי ישיר. השאלה כעת היא לא רק האם בונדי תצליח “לשרוד” את הביקורת, אלא האם טראמפ ימשיך להרחיב מנגנונים עוקפי־תובעת — עד שמעמדה יתרוקן מתוכן, או עד שיוחלט להחליפה בדרך שמזכירה את הפרקים הקודמים של ממשלו.