כמעט כל הגבינות בארה"ב מיוצרות עם חומר מהונדס - וזה לא מצוין על האריזה

גל תגובות חריף ברשתות החברתיות בארצות הברית גרם בימים האחרונים ללא מעט אמריקאים לעצור רגע לפני מדף הגבינות. הסיבה: פרסום ויראלי שטען כי כ-90 אחוזים מהגבינות בצפון אמריקה מיוצרות בעזרת אנזים שפותח במקור במעבדות של Pfizer - מבלי שהדבר מצוין על גבי התווית.

האנזים נקרא chymosin המיוצר בתהליך תסיסה, או בקיצור FPC. מדובר בגרסה מהונדסת גנטית של רנט - אנזים חיוני בתהליך ייצור גבינה, שתפקידו לגרום לחלב להיקרש. אף ש-FPC נמצא בשימוש תעשייתי כבר עשרות שנים, הפוסט שצבר תאוצה השבוע הצית מחדש דיון ציבורי סוער, שכלל קריאות לחרם על גבינות מתוצרת אמריקאית ודרישות לשקיפות מלאה בסימון מוצרים.

גולשים ברשת X תהו "איך זה בכלל מותר", ואחרים הצהירו כי יפסיקו לרכוש גבינות עד שיבדקו בקפידה את רשימת הרכיבים. אחד מהם כתב כי לא ירכוש יותר גבינה אמריקאית בלי לקרוא את האותיות הקטנות, ואחר קבע כי חרם צרכנים הוא הדרך היחידה להגיב.

 

אנזים מהונדס שפותח בשנות ה-90 על ידי פייזר נמצא כמעט בכל גבינה שנמכרת בארה"ב

 

הטכנולוגיה שמאחורי FPC פותחה בשנת 1990, אז הצליחו מדענים של פייזר להנדס מיקרואורגניזם שמייצר chymosin - האנזים המרכזי שנמצא באופן טבעי בקיבת עגלים צעירים. הפיתוח הפך את ייצור הגבינות למהיר, זול ואחיד יותר, והוביל למהפכה של ממש בענף.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, העניק לאנזים מעמד GRAS - "מוכר כבטוח", סיווג שמאפשר הכנסת חומרים לשוק המזון ללא הליך אישור מוקדם מלא. ההחלטה התבססה בין היתר על מחקר האכלה של חולדות שנמשך 90 יום. בהמשך, בשנת 1996, מכרה פייזר את חטיבת ייצור האנזימים שלה לחברת הביוטכנולוגיה הדנית Chr Hansen, שממשיכה לייצר ולספק את האנזים ליצרני חלב גדולים בארצות הברית.

ב-Chr Hansen מדגישים כי FPC יעיל וצפוי יותר מרנט מסורתי. סמנכ"ל החברה לאזור אירופה וצפון אמריקה, ג'ייקוב וישוף פולסן, ציין בעבר כי גרסאות חדשות של האנזים מאפשרות להפיק עד אחוז נוסף של גבינה מאותה כמות חלב - יתרון משמעותי בתעשייה עם שולי רווח צרים.

למרות זאת, ארגוני צרכנים מצביעים על בעיית הסימון. לפי American Cheese Society, כ-90 אחוזים מהגבינות בצפון אמריקה מיוצרות באמצעות רנט מסוג FPC, אך תוויות המוצרים אינן מבדילות בין רנט מהונדס גנטית לבין רנט מיקרוביאלי שאינו GMO.

המשמעות היא שצרכנים המתנגדים למזון מהונדס אינם יכולים לדעת זאת בעת הקנייה. לעיתים מופיע על האריזה הכיתוב "רנט שאינו מן החי" - ניסוח שמצביע בפועל על שימוש ב-FPC.

 

 

מנגד, רגולטורים ומדענים טוענים כי אין הבדל ברמת הסיכון בין אנזימים מהונדסים כאלה לבין מזון רגיל. גופים בינלאומיים כמו World Health Organization ו-European Food Safety Authority הביעו לאורך השנים תמיכה בבטיחות מוצרי GMO שעברו בדיקות מתאימות.

חשוב לציין שלא כל הגבינות דורשות רנט. גבינת קוטג', גבינת שמנת, פניר וסוגים מסוימים של מוצרלה מיוצרות באמצעות חומצה או חומרים מקרישים אחרים. בנוסף, גבינות עם תו אורגני של United States Department of Agriculture אינן רשאיות להשתמש ב-FPC, ומהוות חלופה למי שמבקש להימנע מהאנזים.

הסערה הנוכחית מחזירה גם את הדיון על מנגנון ה-GRAS עצמו. ב-2014 אמר מייקל טיילור, לשעבר סגן נציב ה-FDA, כי למערכת יש חולשות, והודה: "פשוט אין לנו את המידע הדרוש כדי לערוב לבטיחות של רבים מהכימיקלים הללו".

בעוד ה-FDA ממשיך לעמוד מאחורי קביעת הבטיחות, הוויכוח סביב הגבינה האמריקאית ממחיש עד כמה שאלות של רגולציה, שקיפות ואמון ציבורי ממשיכות לעורר מחלוקת - גם סביב מוצר יומיומי שנמצא כמעט בכל מקרר.