
לפי מקורות המעורים בפרטים, ההנחיה ניתנה לפיקוד המבצעים המיוחדים, אך ראשי המטות המשולבים הבהירו כי אינם מוכנים לקדם מהלך שלדבריהם אינו חוקי ולא יזכה לתמיכת הקונגרס. במקביל, בבית הלבן נבחנים גם מסלולים לא-צבאיים להשתלטות על האי, כולל אפשרות של רכישה - רעיון שמעורר סערה לא פחות גדולה בזירה הבינלאומית.
כאן הסיפור מתפצל לשלושה צירים מרכזיים: הלחץ הצבאי וההתנגדות של הגנרלים, התרחישים הדיפלומטיים והחשש לקריסת נאט"ו, והניסיון לבחון רכישה כספית של גרינלנד.

טראמפ בוחן את האפשרויות להשתלט על גרינלנד או לאפשר חופש פעולה צבאי באזור
כוחות מיוחדים, יועצים ניציים וההתנגדות בצמרת הצבא
על פי הדיווחים, סביב טראמפ פועלת קבוצת יועצים ניצית, בהובלת סגן ראש הסגל בבית הלבן סטיבן מילר. אותם גורמים סבורים כי הצלחת המבצע ללכידת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו חיזקה את הביטחון ביכולת לפעול גם בזירות רגישות אחרות. מבחינתם, גרינלנד היא יעד אסטרטגי, ויש לפעול במהירות לפני שרוסיה או סין יבססו שם דריסת רגל משמעותית.
אלא שבצמרת הצבאית התמונה שונה לחלוטין. לפי המקורות, טראמפ ביקש מיחידת פיקוד המבצעים המיוחדים המשותף להכין תוכנית פלישה, אך ראשי המטות המשולבים התנגדו לכך באופן ברור. לטענתם, מדובר במהלך בלתי חוקי, חסר גיבוי פוליטי, שעלול לגרור את ארצות הברית למשבר בינלאומי חמור.
מקור ביטחוני צוטט כאומר כי הגנרלים מנסים "להסיט" את הנשיא לאפשרויות אחרות, פחות שנויות במחלוקת, כמו יירוט ספינות רפאים רוסיות - רשת של מאות כלי שיט שנועדה לעקוף סנקציות מערביות - או אפילו מהלך צבאי נגד איראן. אותו מקור תיאר את ההתנהלות מול טראמפ במילים חריפות, ואמר כי "זה כמו להתמודד עם ילד בן חמש".
תרחישי הסלמה, פשרה - והאיום על נאט"ו
במקביל לדיונים הצבאיים, דיפלומטים אירופים קיימו סימולציות של תרחישים אפשריים. אחד מהם מוגדר כ"תרחיש הסלמה", שבו ארצות הברית מפעילה כוח או לחץ פוליטי כבד כדי לנתק את גרינלנד מדנמרק. במסמך דיפלומטי פנימי מתואר תרחיש קיצון כזה ככזה שעלול להוביל ל"הרס נאט"ו מבפנים".
לפי אותו מסמך, יש באירופה גורמים שסבורים כי זהו יעד אסטרטגי של הזרם הקשוח סביב טראמפ. מאחר שהקונגרס לא יאפשר לנשיא לפרוש מנאט"ו, מהלך חד-צדדי בגרינלנד עלול לאלץ את מדינות אירופה לנטוש את הברית בעצמן.
לצד זאת מתואר גם "תרחיש פשרה". בתרחיש זה, דנמרק תסכים להעניק לארצות הברית גישה צבאית מלאה לגרינלנד ולמנוע נוכחות רוסית או סינית באי. בפועל, לארצות הברית כבר יש כיום חופש פעולה בגרינלנד, אך ההסכם נועד לעגן את המצב מבחינה משפטית. לפי ההערכות, טראמפ עשוי להתחיל במהלך תקיף ואז לנסות לעבור לפשרה – משיקולים פוליטיים פנימיים.
הדיפלומטים מציינים כי חלון ההזדמנויות של טראמפ לפני בחירות אמצע הקדנציה הולך ונסגר לקראת הקיץ. לכן, אם יינקט צעד כלשהו, הוא צפוי להגיע מוקדם יחסית. פסגת נאט"ו המתוכננת ל־7 ביולי מוזכרת כעיתוי אפשרי לקידום מהלך מדיני.
רכישה בכסף: תשלומים לתושבים והקו האדום של דנמרק
במקביל לשיח הצבאי, בבית הלבן אישרו כי הממשל בוחן גם אפשרות לרכוש את גרינלנד. לפי דיווח של רויטרס, גורמים בממשל דנו באפשרות של תשלום כספי ישיר לתושבי האי, בסכומים של בין 10,000 ל־100,000 דולר לאדם, במטרה להקל על מהלך של רכישה "שקטה".
בהתבסס על אוכלוסייה של כ־57 אלף תושבים, העלות הכוללת של תשלומים כאלה עשויה להגיע עד 5.7 מיליארד דולר. עם זאת, מדובר רק בחלק קטן מהסכום הכולל, שכן כל עסקה כזו הייתה מחייבת גם תשלום משמעותי לממשלות גרינלנד ודנמרק. הערכות שונות בעבר הציבו את שווי האי בעשרות ואף במאות מיליארדי דולרים, בין היתר בשל מיקומו האסטרטגי ומשאבי הטבע שבו.
למרות זאת, גרינלנד ודנמרק חזרו והבהירו כי האי אינו עומד למכירה. מדינות אירופה, ובהן בריטניה, גרמניה ודנמרק, פרסמו הצהרה משותפת שלפיה רק לדנמרק ולגרינלנד יש זכות להחליט על עתידו של האי. גם בקונגרס האמריקאי נשמעו התנגדויות דו-מפלגתיות לרעיון – הן לרכישה והן לשימוש בכוח צבאי.
כך, בין תוכניות פלישה, תרחישי פשרה וניסיונות להצמיד תג מחיר לאי הארקטי, נוצר משבר מדיני וביטחוני שמעמיד בסימן שאלה לא רק את עתיד גרינלנד – אלא גם את יציבותה של הברית הצבאית החשובה ביותר של המערב.