אקדח בגיטרה, סכין בחגורה ונשק נינג’ה: מה ניסו נוסעים להבריח בטיסות בארצות הברית ב־2025

למרות המאמצים המתמשכים של רשות הביטחון בתעבורה של ארצות הברית למנוע הברחת פריטים מסוכנים במטען היד, נראה שתמיד יימצאו נוסעים המשוכנעים שהם חכמים יותר מהמערכת. בשנת 2025, כך עולה מנתוני הרשות ומהמקרים שפורסמו, אותם נוסעים לא רק ניסו את מזלם — אלא גם הפגינו יצירתיות יוצאת דופן, ולעיתים מביכה, בניסיונות להסתיר כלי נשק, חפצים אסורים וחומרים חשודים.

נמלי התעופה בארצות הברית החמירו בשנים האחרונות את אמצעי האבטחה, בין היתר עם הרחבת דרישות הזיהוי במסגרת תקן ריל איי־די והטמעת טכנולוגיות סריקה ביומטריות מתקדמות. ועדיין, במהלך 2025 נתקלו קציני האבטחה שוב ושוב בנוסעים שניסו להבריח הכול — מאקדחי אוויר וכבלי חשמל מוסווים ועד כלי נשק בהשראת תרבות הנינג’ה — דרך עמדות הבידוק. לא פחות מטרידים מהפריטים עצמם היו המאמצים היצירתיים להסוות אותם בתוך חפצים יומיומיים.

 

כדי להמחיש את היקף התופעה, ריכזה רשות הביטחון בתעבורה שורה של מקרים חריגים במיוחד שאירעו בנמלי תעופה ברחבי ארצות הברית במהלך השנה החולפת. אחד המקרים הבולטים התרחש באוקטובר, כאשר קצין אבטחה בניוארק ליברטי גילה אקדח מוסתר בתוך תיק גיטרה — סצנה שנראתה כאילו נלקחה מסרט פעולה. הנוסע, שנעצר על ידי משטרת הנמל, טען כי לא ידע כלל על קיומו של האקדח, והסביר שתיק הגיטרה ניתן לו כמתנה. “זה תירוץ שאנחנו שומעים לא מעט”, סיפרה קונור־פינדלי, והוסיפה כי המקרה מדגים עד כמה דרוכה וערנית נדרשת להיות הבדיקה.

 

גבריאל קונור־פינדלי, קצינת אבטחה בכירה בנמל התעופה הבינלאומי ניוארק ליברטי שבניו ג’רזי, תיארה זאת כ”אמנות ההסתרה”. לדבריה, האתגר אינו רק בזיהוי פריט אסור בתוך תיק, אלא בזיהוי ניסיון מודע ומתוחכם להסתיר אותו. “כשאתה רואה לא רק שיש משהו בתיק, אלא שמישהו השקיע מאמץ אמיתי להסוות אותו — זה מה שהופך את העבודה למאתגרת ומעניינת יותר”, אמרה.

כדי להמחיש את היקף התופעה, ריכזה רשות הביטחון בתעבורה שורה של מקרים חריגים במיוחד שאירעו בנמלי תעופה ברחבי ארצות הברית במהלך השנה החולפת. אחד המקרים הבולטים התרחש באוקטובר, כאשר קצין אבטחה בניוארק ליברטי גילה אקדח מוסתר בתוך תיק גיטרה — סצנה שנראתה כאילו נלקחה מסרט פעולה. הנוסע, שנעצר על ידי משטרת הנמל, טען כי לא ידע כלל על קיומו של האקדח, והסביר שתיק הגיטרה ניתן לו כמתנה. “זה תירוץ שאנחנו שומעים לא מעט”, סיפרה קונור־פינדלי, והוסיפה כי המקרה מדגים עד כמה דרוכה וערנית נדרשת להיות הבדיקה.

במקרה אחר, בסוף חודש יוני, זיהו קציני האבטחה פריט בעל רמת איום גבוהה בסריקת רנטגן של מזוודה. בדיקה ידנית העלתה כי מדובר באקדח אוויר שהוסתר בקפידה בתוך בטנת המזוודה — דוגמה קלאסית להסתרה שנועדה להטעות את הסורקים.

לא רק כלי ירייה עוררו תשומת לב. בדצמבר נתפסו בניוארק ליברטי כוכבי זריקה מתכתיים — כלי נשק המזוהים עם תרבות הנינג’ה היפנית. “זה לא משהו שאתה רואה כל יום”, אמרה קונור־פינדלי. “אתה מסתכל פעמיים ושלוש כדי לוודא שזה באמת מה שאתה חושב שזה”.

גם בנמל התעופה הבינלאומי בולטימור–וושינגטון על שם תורגוד מרשל נרשמו תפיסות חריגות. באמצע ספטמבר ניסה נוסע להעביר דרך הבידוק אקדח הלם שהוסווה בצורה מתוחכמת כפנס שטוח. רק ערנות הקצין והבדיקה המדוקדקת הובילו לזיהוי הפריט, שהועבר לאחר מכן להשמדה. “כשמישהו מחביא בכוונה משהו בתוך חפץ שנראה רגיל לחלוטין, זה הופך את הזיהוי לקשה הרבה יותר”, ציינה קונור־פינדלי.

במקרה נוסף שנשמע כאילו נלקח מסרט ריגול, זוהתה סכין זעירה שהוסתרה בתוך אבזם חגורה. משטרת רשות התחבורה של מדינת מרילנד הוזעקה למקום, והנוסע נדרש למסור את הפריט. תפיסה אחרת עוררה הדים כאשר עובד בנמל התעופה עצמו נתפס כשהוא נושא מסרק־סכין מעוצב. “זה מוכיח שאין הנחות לאף אחד”, הדגישה קונור־פינדלי. “הבדיקה זהה לכולם, בלי קשר למעמד”.

לא כל המקרים עסקו בכלי נשק. בדצמבר זיהו קציני אבטחה בבולטימור–וושינגטון חומרים אסורים שהוסתרו בתוך נעל, עטופים במגבת נייר. גם כאן הוזעקו כוחות אכיפה, שביצעו חיפוש ותפיסה.

ולצד הסכנות האמיתיות, היו גם רגעים של אזעקות שווא. באוקטובר, בטרמינל א’ בניוארק ליברטי, זיהו סורקי האבטחה חפץ שנראה כמו מטען חבלה מאולתר — עם חוטים, כפתורים ורכיבים אלקטרוניים. התגובה הייתה מיידית וכללה זימון מומחה חבלה, אך בסופו של דבר התברר שמדובר בצעצוע ילדים בסגנון מונטסורי. “יש צעצועים שהמבנה שלהם, או הקרבה שלהם לפריטים אחרים בתיק, יכולים להיראות מאיימים מאוד בצילום רנטגן”, הסבירה קונור־פינדלי. “ובסוף כולנו נושמים לרווחה כשמתברר שזה רק קופסת צעצועים”.

המקרים החריגים הללו מדגישים מצד אחד את המאמצים המתמשכים של רשות הביטחון בתעבורה לשמור על בטיחות הטיסות, ומצד שני את היצירתיות הבלתי נדלית של נוסעים שמנסים לעקוף את הכללים. בין אקדחים מוסתרים בגיטרות, כלי נשק מוסווים בפריטי לבוש וצעצועים שמפעילים אזעקות — הגבול בין תחכום לחוסר שיקול דעת נראה לעיתים דק במיוחד.

המסר של רשות הביטחון בתעבורה ברור וחד: קציני האבטחה מאומנים היטב, ערניים ומשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי לאתר איומים. גם אם נוסעים מסוימים סבורים שיוכלו להערים על המערכת באמצעות הסתרה “יצירתית”, הסיכוי להיתפס גבוה, וההשלכות עלולות להיות חמורות. עם המשך הרחבת השימוש בזיהוי ריל איי־די ובסריקות ביומטריות, יכולות הזיהוי צפויות רק להשתפר. אבל כפי שמלמדת שנת 2025, תמיד יהיו מי שינסו את מזלם — והתוצאות עלולות להיות מוזרות, לעיתים משעשעות, ולעיתים מדאיגות באמת.