שוק העבודה האמריקאי מתכווץ: 2025 נחתמת כשנה הגרועה ביותר מאז משבר הקורונה

כלכלת ארצות הברית מסיימת את שנת 2025 בנימה קודרת במיוחד, עם נתונים שמציירים את השנה החלשה ביותר בשוק העבודה מאז מיתון הקורונה בשנת 2020. מעסיקים אמריקאים הוסיפו בדצמבר האחרון כ־50 אלף משרות בלבד – נתון נמוך משמעותית מהציפיות – וחתמו שנה שלמה שבה נוספו בסך הכול 584 אלף משרות. הנתונים, שפורסמו ביום שישי על ידי משרד העבודה של ארצות הברית, מעוררים דאגה גוברת בקרב כלכלנים ומחדדים את החשש מפני היחלשות מתמשכת של הכלכלה האמריקאית.

בהשוואה לשנה הקודמת, מדובר בקריסה של ממש. בשנת 2024 נוספו למשק האמריקאי למעלה משני מיליון משרות, קצב ממוצע של כ־168 אלף משרות בחודש. בשנת 2025, לעומת זאת, הקצב החודשי הממוצע עמד על פחות מ־50 אלף משרות בלבד. זו אינה רק האטה מחזורית, אלא השנה השנייה בגריעותה ביצירת משרות מאז המיתון הגדול של 2008–2009, והשנה החלשה ביותר מאז תקופת הסגרים והטלטלה הכלכלית של הקורונה.

דיאן סוונק, הכלכלנית הראשית של פירמת הייעוץ קיי־פי־אם־ג’י, הגדירה זאת כ”שנה עלובה לתעסוקה” והצביעה על שילוב נדיר של לחצים: גיוס־יתר אגרסיבי לאחר פתיחת המשק בתום הקורונה, שינויי מדיניות סחר והגירה שפגעו בשולי הרווח של עסקים והגבילו את היצע העובדים, וכן מגמות דמוגרפיות של אוכלוסייה מזדקנת. לדבריה, ההשפעות של תהליכים אלה רק מתחילות לתת את אותותיהן, והלחץ על שוק העבודה צפוי להחריף.

 

דיאן סוונק, הכלכלנית הראשית של פירמת הייעוץ קיי־פי־אם־ג’י, הגדירה זאת כ”שנה עלובה לתעסוקה” והצביעה על שילוב נדיר של לחצים: גיוס־יתר אגרסיבי לאחר פתיחת המשק בתום הקורונה, שינויי מדיניות סחר והגירה שפגעו בשולי הרווח של עסקים והגבילו את היצע העובדים, וכן מגמות דמוגרפיות של אוכלוסייה מזדקנת. לדבריה, ההשפעות של תהליכים אלה רק מתחילות לתת את אותותיהן, והלחץ על שוק העבודה צפוי להחריף.

 

שיעור האבטלה עצמו ירד בדצמבר ל־4.4 אחוזים, לאחר שבנובמבר הגיע לשיא של ארבע שנים – אך מאחורי הירידה מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה. חלק מהשיפור נובע מכך שעובדים רבים פשוט יצאו משוק העבודה, ולא ממציאת עבודה חדשה, וכן מסיום פיטורים זמניים שנבעו מהשבתת הממשל הפדרלי בסתיו. סוונק הגדירה זאת כ”שיעור אבטלה נמוך אך לא נוח”, והזהירה כי בקצב יצירת משרות כה איטי אין כמעט מרווח ביטחון במקרה שמעסיקים ימשיכו להקפיא גיוסים.

נתון מדאיג נוסף הוא העלייה באבטלה ארוכת טווח. מספר האמריקאים שנמצאים מחוץ למעגל העבודה במשך 27 שבועות או יותר עמד בדצמבר על כ־1.9 מיליון – כמעט ללא שינוי חודשי – אך במהלך השנה כולה גדל המספר בכ־400 אלף איש. זהו סימן מובהק לכך שיותר ויותר עובדים מתקשים לשוב לשוק העבודה, גם לאחר חודשים ארוכים של חיפוש.

מנגד, נתוני השכר מספקים נקודת אור חלקית בלבד. השכר השעתי הממוצע עלה ב־3.8 אחוזים ב־12 החודשים האחרונים והגיע ל־37.02 דולר לשעה – קצב מהיר מהאינפלציה, שמחזק במעט את כוח הקנייה של העובדים. אלא שכלכלנים מזהירים כי צמיחת שכר לבדה אינה יכולה לפצות על חולשה מבנית בשוק העבודה, במיוחד כאשר מספר המשרות החדשות מוגבל והאפשרויות להחלפת עבודה מצטמצמות.

בדצמבר התרכז עיקר הגידול במשרות בענפי הבריאות, המסעדות, הברים והשירותים החברתיים. ענף שירותי הבריאות לבדו הוסיף כ־21 אלף משרות, בעיקר בשל הביקוש הגובר מצד דור הבייבי־בום המזדקן. לעומת זאת, ענפים מרכזיים אחרים – קמעונאות, תעשייה, בנייה ושירותים מקצועיים ועסקיים – איבדו משרות. גם תחום המידע, הכולל את ענפי הטכנולוגיה, וכן הממשל הפדרלי, נותרו תקועים ללא גידול.

הממשלה הפדרלית עצמה הייתה אחד הגורמים המרכזיים לירידה הכוללת בתעסוקה. מאז ינואר 2025 הצטמצם מספר עובדי הממשל בכ־277 אלף משרות – ירידה של יותר מתשעה אחוזים – על רקע מדיניות הקיצוצים והטיהור של ממשל טראמפ. מדובר באחד המרכיבים הבולטים ביותר בפגיעה הכוללת ביצירת המשרות השנה, וכלכלנים מציינים כי לכך מצטרפות גם מדיניות הגירה נוקשה והאטה בכניסת עובדים זרים, מה שמפחית את הצורך ביצירת משרות חדשות רק כדי לשמור על יציבות שיעור האבטלה.

הפגיעה אינה מתחלקת באופן שווה. עובדים שחורים ובני נוער נפגעו באופן חריף במיוחד. שיעור האבטלה בקרב עובדים שחורים עלה במהלך השנה האחרונה ליותר משבעה אחוזים, בעוד שבקרב בני נוער חצה שיעור האבטלה את רף ה־15 אחוזים בדצמבר. היסטורית, עליות חדות באבטלה בקרב קבוצות אלה נחשבות לעיתים קרובות לאיתות מוקדם להאטה כלכלית רחבה יותר.

דן נורת’, הכלכלן הראשי לצפון אמריקה בחברת אליאנץ טרייד, ציין כי חלק גדול ממודעות הדרושים כיום הן למעשה “משרות רפאים” – משרות שמתפרסמות אך אינן מיועדות באמת לאיוש, אלא רק למקרה שיופיע מועמד יוצא דופן. תופעה זו תורמת לתחושת הקיפאון בשוק ולעלייה במשך חיפוש העבודה.

לדברי ג’ו ברוסואלס, הכלכלן הראשי של חברת ראיית החשבון אר־אס־אם ארצות הברית, ההאטה בגיוס נובעת גם ממצב של “השהייה ממושכת” מצד תאגידים, שבוחנים את השפעת ההשקעות שלהם בבינה מלאכותית על מבנה כוח האדם. חברות רבות, לדבריו, מעדיפות להמתין, לייעל ולכווץ, תוך שהשווקים הפיננסיים מתגמלים אותן בעליות מחירים, גם במחיר של שוק עבודה חלש יותר. התוצאה: קשה יותר להשיג עבודה, ומשך האבטלה הולך ומתארך.

ברקע הדברים עומד גם הבנק המרכזי של ארצות הברית, הפדרל ריזרב. השילוב בין יצירת משרות צנועה לבין שיעור אבטלה יציב יחסית אפשר לבנק להפחית את הריבית בשלוש ישיבות רצופות בסוף 2025, תוך העברת הדגש מהמאבק באינפלציה – שעדיין אינה נעלמת – לריכוך הפגיעה בשוק העבודה. הכלכלנית הראשית של בנק ארצות הברית, בת’ אן בובינו, העריכה כי הפדרל ריזרב נמצא כעת במצב של “המתן וראה”.

יושב ראש הפדרל ריזרב, ג’רום פאוול, הזהיר כבר בדצמבר כי נתוני התעסוקה הרשמיים עשויים להציג תמונה אופטימית מדי, ואף להפריז ביצירת משרות בכ־60 אלף משרות לחודש. הוא תיאר את מצב הנתונים כ”מורכב, חריג וקשה לפענוח”. כלכלנים מעריכים כי תיקוני נתונים שנתיים שיפורסמו בחודש הקרוב צפויים להוריד עוד יותר את מספר המשרות שנוספו בפועל בשנה החולפת.

בתום 2025, שוק העבודה האמריקאי ניצב בצומת דרכים רגיש במיוחד. הפיטורים אמנם עדיין מוגבלים, אך קצב יצירת המשרות נמוך, האבטלה הארוכה מתרחבת, וחוסר הוודאות גובר. שילוב של מדיניות הגירה מצמצמת, קיצוצים במגזר הציבורי, מהפכת הבינה המלאכותית והיסוס תאגידי בגיוס צפויים להמשיך ולעצב את השוק גם בשנת 2026. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם הכלכלה האמריקאית תוכל להמשיך לצמוח לאורך זמן כאשר שוק העבודה – מנוע הצמיחה המרכזי שלה – הולך ונחלש.