
על פי המשטרה, אירועים אלה מהווים 57 אחוז מכלל פשעי השנאה בעיר, כלומר בממוצע אירוע אנטישמי אחד כל כ-26 שעות. הנתון בולט במיוחד נוכח העובדה שהיהודים מהווים כ-10 אחוז בלבד מאוכלוסיית ניו יורק.
בהשוואה לשאר הקבוצות שנפגעו, הפער משמעותי. במהלך השנה דווח על 52 אירועים על רקע נטייה מינית, 45 אירועים נגד שחורים, 30 אירועים איסלאמופוביים, 25 נגד אסייתים, שמונה נגד היספנים, 11 נגד לבנים, 28 על רקע מגדרי, 16 נגד קבוצות אתניות שלא הוגדרו ו-31 נגד קבוצות דתיות שלא פורטו. מספר האירועים האנטישמיים היה גבוה פי שישה ויותר מהקטגוריה הבאה בגודלה.

יהודי מותקף ברחובות ניו יורק - אירוע שהפך לשגרה שכן יהודים היא הקבוצה המותקפת ביותר בעיר
במשטרה ניסו להסתייג עם הטענה כי מדובר באירועים חשודים בלבד, ולא בהרשעות. הנתונים עשויים להשתנות בהמשך החקירה, אם לא יימצא מניע של שנאה. הרשעות בפשעי שנאה נחשבות מורכבות יחסית, מאחר שיש צורך להוכיח מניע מפלה - רף משפטי גבוה במיוחד. עם זאת, כאשר מניע כזה מוכח, הענישה מחמירה יותר.
למרות היקף התופעה, בשנת 2025 נרשמה ירידה קלה של כ-3 אחוזים במספר האירועים האנטישמיים לעומת השנה הקודמת, אז דווח על 339 מקרים. בסך הכול, פשעי השנאה בעיר ירדו ב-12 אחוזים לעומת 2024.
עם זאת, גורמי ביטחון בקהילה היהודית מעריכים כי לא כל המקרים מדווחים למשטרה, ולכן סביר להניח שהמספרים בפועל גבוהים יותר.
במשטרה מציינים כי העלייה החדה באירועים האנטישמיים נרשמה לאחר טבח ה-7 באוקטובר והתגובה הישראלית, אך גם לפני כן יהודים היו היעד המרכזי בפשעי שנאה בעיר. האירועים כוללים תקיפות פיזיות, מקרי ונדליזם והטרדות.
נציבת משטרת ניו יורק, ג'סיקה טיש היהודייה, אמרה במסיבת עיתונאים כי "המספרים עדיין גבוהים מדי, והאנטישמיות ממשיכה להיות איום השנאה העקבי והמתמשך ביותר שאיתו אנו מתמודדים". לצידה השתתפו ראש העיר זוהראן ממדאני ומושלת ניו יורק קת'י הוקול.

יהודי ניו יורק מהווים כמטרה העיקרית לפשעי שנאה
הוקול הודיעה כי בנאום מצב המדינה שלה, שייערך ב-13 בינואר, תכריז על מדיניות חדשה להקמת "אזורי בטיחות" סביב בתי תפילה. לדבריה, מדובר באזורים שיאפשרו הגעה לבתי כנסת ולמוסדות דת ללא חשש מאלימות או מהפגנות. הנושא עלה על סדר היום בעקבות מחאות שנערכו מול בתי כנסת, בהן הפגנה חריגה שנערכה בנובמבר מחוץ לבית כנסת במנהטן.
במקביל מציינים בעירייה כי מרבית סוגי הפשיעה האלימה בעיר - בהם ירי, רצח ושוד - רשמו ירידה במהלך השנה החולפת.
עם כניסתו של ממדאני לתפקיד, חלק מחברי הקהילה היהודית הביעו דאגה באשר לביטחון האישי, בין היתר על רקע עמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל. ממדאני הצהיר מאז שוב ושוב כי ייאבק באנטישמיות ויפעל להגנת הקהילה היהודית. עם זאת, אחד מצעדיו הראשונים היה ביטול אימוץ ההגדרה של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה לאנטישמיות - מהלך שעורר ביקורת מצד ארגונים יהודיים מובילים ומוזיאון השואה של ארצות הברית.
המשרד העירוני למאבק באנטישמיות, שהוקם בתקופת קודמו של ממדאני, נותר פעיל, אך זהות הנהלתו והאופן שבו תוגדר אנטישמיות במסגרת פעילותו טרם הובהרו.