הילטון מנתקת קשרים עם מלון במיניאפוליס לאחר שסירב לארח סוכני הגירה: עימות חזיתי בין תאגיד גלובלי לממשל טראמפ

רשת המלונות הבינלאומית הילטון וורלדווייד הולדינגס הודיעה כי הסירה ממערכת ההזמנות שלה מלון במינפוליס, לאחר שזה ביטל הזמנות של סוכני רשות ההגירה והמכס של ארצות הברית. ההחלטה, שפורסמה בהודעה רשמית ברשת החברתית אקס, מגיעה בעקבות סערה ציבורית ופוליטית רחבה, שהתפתחה במהירות לעימות ישיר בין תאגיד מסחרי מהגדולים בעולם לבין מינהל הנשיא דונלד טראמפ.

לפי הודעת משרד ביטחון המולדת האמריקאי, סוכני רשות ההגירה והמכס הזמינו חדרים במלון באמצעות כתובות דואר אלקטרוני ממשלתיות רשמיות ובתעריפים ממשלתיים מקובלים. זמן קצר לאחר מכן, כך נטען, בוטלו ההזמנות באופן חד־צדדי. הביטול עורר תגובה חריפה מצד הממשל הפדרלי, שראה במהלך לא רק פגיעה תפעולית, אלא גם הצהרה פוליטית בוטה.

משרד ביטחון המולדת פרסם תגובה חריגה בחריפותה, שבה נכתב: “זה בלתי מתקבל על הדעת. מדוע הילטון בוחרת לקחת צד של רוצחים ואנסים, כדי לערער במכוון ולשבש את יכולתה של רשות ההגירה והמכס לבצע את שליחותה ולאכוף את חוקי ההגירה של האומה שלנו?”. השפה החריפה, המזהה את עצם פעילות אכיפת ההגירה עם מאבק בפשיעה אלימה, משקפת את הקו הרטורי שאימץ מינהל טראמפ בשנים האחרונות, אך עוררה גם ביקורת קשה מצד ארגוני זכויות אדם וגורמים ליברליים.

 

לפי הודעת משרד ביטחון המולדת האמריקאי, סוכני רשות ההגירה והמכס הזמינו חדרים במלון באמצעות כתובות דואר אלקטרוני ממשלתיות רשמיות ובתעריפים ממשלתיים מקובלים. זמן קצר לאחר מכן, כך נטען, בוטלו ההזמנות באופן חד־צדדי. הביטול עורר תגובה חריפה מצד הממשל הפדרלי, שראה במהלך לא רק פגיעה תפעולית, אלא גם הצהרה פוליטית בוטה.

 

בתגובה ללחץ הגובר, הודיעה הילטון כי היא נוקטת צעדים מיידיים להסרת המלון ממערכות ההזמנות והמותג שלה. “הילטון היא — ותמיד הייתה — מקום מסביר פנים לכולם”, נכתב בהצהרת החברה. עוד הודגש כי המלון המדובר אינו בבעלות ישירה של הרשת, אלא מופעל כזיכיון עצמאי, דבר המקנה לו אוטונומיה תפעולית מסוימת אך גם מחייב עמידה בסטנדרטים של המותג.

האירוע אינו מתרחש בחלל ריק. הוא משתלב בגל רחב של הגברת אכיפת ההגירה תחת מינהל טראמפ, שבמהלכו נפרסו סוכני הגירה בערים מרכזיות ברחבי ארצות הברית, ביצעו פשיטות ממוקדות והתעמתו לעיתים עם תושבים ופעילים מקומיים. במקביל, נמנעו הרשויות ברוב המקרים מפשיטות רחבות היקף על חוות, מפעלים ועסקים גדולים, הידועים כמעסיקים מהגרים ללא מעמד חוקי, בשל שיקולים כלכליים ופוליטיים.

נתוני רשות ההגירה והמכס מציירים תמונה מורכבת יותר מזו שמשתקפת ברטוריקה הרשמית. כ־41 אחוזים מכ־54 אלף בני אדם שנעצרו על ידי הרשות עד סוף חודש נובמבר לא החזיקו ברישום פלילי מעבר להפרת חוקי ההגירה עצמם. זאת לעומת תקופה קצרה קודם לכן, בראשית ינואר, אז רק כשישה אחוזים מהעצורים לא עמדו בפני אישומים פליליים נוספים או הרשעות קודמות. הפער הזה משמש את מבקרי המדיניות כהוכחה לכך שאכיפת ההגירה פוגעת בעיקר במהגרים שאינם פושעים אלימים.

הסערה סביב המלון במינפוליס חשפה שוב את עומק הפילוג בחברה האמריקאית. תומכי מדיניות ההגירה הנוקשה של טראמפ רואים בסירוב לארח סוכני הגירה מעשה של התנגדות לאכיפת החוק ופגיעה בביטחון הציבור. מנגד, מבקרי המדיניות טוענים כי השימוש במונחים כמו “רוצחים ואנסים” הוא הכללה מסוכנת ומלבה שנאה, וכי בעלי עסקים פרטיים אינם חייבים לשתף פעולה עם פעולות ממשלתיות הנתפסות בעיניהם כבלתי מוסריות או פוגעניות.

ארגוני זכויות מהגרים גינו בחריפות את התגובה של משרד ביטחון המולדת. לדבריהם, הרוב המכריע של המהגרים ללא מעמד חוקי הם אנשים נורמטיביים המבקשים פרנסה וביטחון, ולא עבריינים אלימים. “השפה שבה משתמש הממשל אינה רק לא מדויקת — היא מסוכנת”, אמר נציג של אחד הארגונים, והוסיף כי היא מציגה קהילות שלמות כאיום קולקטיבי.

מנגד, תומכי האכיפה המחמירה מדגישים כי עצם השהייה במדינה ללא אישור חוקי מהווה עבירה, וכי למדינה ריבונית הזכות — ואף החובה — לאכוף את חוקיה. הם מציינים כי בין העצורים יש גם עבריינים מסוכנים, וכי ריכוך השיח עלול לפגוע ביכולת להגן על הציבור.

מעבר למחלוקת הערכית, למקרה יש גם היבטים כלכליים ומשפטיים משמעותיים. הסרת מלון ממערכת של רשת בינלאומית כמו הילטון היא צעד חריג, שעלול לגרור פגיעה כלכלית קשה במפעיל המקומי. במקביל, המקרה מעלה שאלות עקרוניות: האם לעסק פרטי מותר לסרב לארח גורם ממשלתי? האם ביטול הזמנות שכבר אושרו מהווה הפרת חוזה? והאם שיקולים פוליטיים או ביטחוניים מצדיקים סירוב למתן שירות?

מומחים למשפט מסחרי מציינים כי לעסקים קיימת לרוב זכות לסרב לשרת לקוחות, כל עוד הסירוב אינו מבוסס על אפליה של קבוצות מוגנות כגון גזע, דת או לאום. מעמד של סוכן ממשלתי אינו נחשב קטגוריה מוגנת, אך ביטול הזמנות מאושרות עשוי להיחשב כהפרת התחייבות חוזית, בהתאם לנסיבות.

ברמה הרחבה יותר, הפרשה משקפת את העימות המתמשך בין ערים ומדינות המאמצות מדיניות “מקלט” למהגרים, לבין ממשל פדרלי הדוגל באכיפה מרבית של חוקי ההגירה. מינפוליס, בדומה לערים גדולות אחרות, נקטה בשנים האחרונות קו מקל יחסית כלפי מהגרים, מה שמעמיד עסקים מקומיים לעיתים בלב מאבק בין דרישות הממשל לבין לחצים קהילתיים.

בסופו של דבר, הסכסוך סביב המלון במינפוליס מדגים כיצד נושאי הגירה חוצים זה מכבר את גבולות המדיניות והופכים למבחן זהות, מוסר וכוח. הילטון, תאגיד שמבקש לשמור על תדמית של נייטרליות והכלה, מצאה את עצמה נאלצת לבחור צד — או לפחות לשלם מחיר על כך שנקלעה בין פטיש פוליטי לסדן ציבורי. החלטתה להסיר את המלון ממערכותיה משדרת מסר ברור: בעידן של קיטוב חריף, גם החלטות עסקיות לכאורה אינן חפות ממשמעות פוליטית.