קליפורניה יוצאת למלחמה על הפרטיות: המדינה מאפשרת מחיקה גורפת של מידע אישי מתעשיית הסחר בנתונים

קליפורניה פתחה השנה חזית חדשה במאבק על פרטיות דיגיטלית, ומציבה את עצמה שוב בחוד החנית של הרגולציה הטכנולוגית בארצות הברית. החל מראשית השנה האזרחית, יכולים תושבי המדינה להגיש בקשה ממשלתית מרוכזת שתורה לסוחרי מידע להפסיק למכור את פרטיהם האישיים ואף למחוק אותם ממאגריהם — מהלך חסר תקדים במאבק נגד אחת התעשיות הסמויות והרווחיות ביותר בעידן הדיגיטלי.

המהלך מתבצע באמצעות פלטפורמה חדשה בשם דרופ — קיצור של “פלטפורמה לבקשת מחיקה ויציאה ממסחר בנתונים”. מדובר באתר אינטרנט ממשלתי מרכזי, שבאמצעותו יכולים תושבי קליפורניה להגיש בקשת מחיקה אחת המחייבת את כלל סוחרי המידע הרשומים במדינה לפעול בהתאם לחוק.

הבסיס המשפטי למהלך הונח כבר בשנת 2023, אז חתם מושל קליפורניה, גווין ניוסום, על “חוק המחיקה של קליפורניה”. החוק הטיל על הסוכנות להגנת הפרטיות של קליפורניה להקים מנגנון שיאפשר לתושבים לממש בפועל את זכויותיהם למחיקת מידע אישי וליציאה ממסחר בו. הפלטפורמה עצמה כבר פעילה, אך המחיקה בפועל של הנתונים תחל רק באוגוסט 2026 — דחייה שמעוררת ביקורת ושאלות קשות.

 

המהלך מתבצע באמצעות פלטפורמה חדשה בשם דרופ — קיצור של “פלטפורמה לבקשת מחיקה ויציאה ממסחר בנתונים”. מדובר באתר אינטרנט ממשלתי מרכזי, שבאמצעותו יכולים תושבי קליפורניה להגיש בקשת מחיקה אחת המחייבת את כלל סוחרי המידע הרשומים במדינה לפעול בהתאם לחוק.

 

מאחורי היוזמה עומדת תעשייה אדירה בהיקפה, שפועלת ברובה הרחק מעין הציבור. סוחרי מידע הם חברות המתמחות באיסוף, עיבוד ומכירה של מידע אישי על אזרחים אמריקאים — החל מהרגלי גלישה וקניות, דרך מיקומים גיאוגרפיים, ועד נתונים רגישים כמו מצב כלכלי, נטיות צרכניות ולעיתים אף מידע בריאותי. הנתונים נמכרים לגורמים מסחריים, מפרסמים, חברות ביטוח ולעיתים גם לרשויות ממשלתיות, לרוב ללא ידיעת האנשים שהמידע נוגע להם וללא שליטה אמיתית מצד האזרחים.

דרופ מבקשת לשנות את המאזן הזה. במקום מאבק סיזיפי שבו אזרחים נדרשו בעבר לפנות בנפרד לעשרות ואף מאות חברות שונות — תהליך מסורבל שכמעט ואינו ישים עבור רוב הציבור — מוצע כעת מסלול אחיד, פשוט ונגיש, תחת חסות המדינה.

עם זאת, מאחורי ההצהרות על מהפכה דיגיטלית מסתתרים פערים משמעותיים. ראשית, תחולת הפלטפורמה מוגבלת לסוחרי מידע הרשומים רשמית בקליפורניה. חברות הפועלות ממדינות אחרות בארצות הברית, או מחוץ לה, אינן מחויבות להיענות לבקשות המחיקה. שנית, החוק אינו חל על ענקיות טכנולוגיה דוגמת פייסבוק, גוגל או אמזון — שחקניות מרכזיות באיסוף מידע אישי — מאחר שהן אינן מוגדרות פורמלית כסוחרות מידע, אף שהיקף הנתונים שהן מחזיקות עולה לעיתים על זה של כל תעשיית הסחר בנתונים יחד.

גם לוח הזמנים מעורר אי נוחות. אף שהפלטפורמה כבר פתוחה לרישום ולהגשת בקשות, המחיקה בפועל תיכנס לתוקף רק באוגוסט 2026 — פרק זמן ארוך שבמהלכו סוחרי המידע רשאים להמשיך לאסוף, לעבד ולמכור מידע אישי כמעט ללא שינוי במצב הקיים. מבקרי החוק טוענים כי הדחייה מחלישה את האפקט ההרתעתי ומעניקה לתעשייה מרווח נשימה יקר.

למרות זאת, אין ספק שמדובר בצעד משמעותי במסגרת מאבק רחב יותר שמנהלת קליפורניה בשנים האחרונות להגנת פרטיות הצרכנים. כבר בשנת 2020 נכנס לתוקף “חוק פרטיות הצרכנים של קליפורניה”, שהעניק לתושבי המדינה זכויות תקדימיות לדעת איזה מידע נאסף עליהם, לדרוש את מחיקתו ולהתנגד למכירתו. דרופ נתפסת כהמשך ישיר — ואולי כהעמקה — של אותה תפיסה רגולטורית.

השלכות המהלך חורגות הרבה מעבר לגבולות קליפורניה. תעשיית מסחר הנתונים מוערכת במיליארדי דולרים, ומעסיקה אלפי חברות ברחבי העולם. גורמים בתעשייה טוענים כי פעילותם מאפשרת פרסום יעיל יותר, שיפור שירותים והתאמה אישית לצרכנים. מנגד, ארגוני זכויות פרטיות מזהירים מפני פגיעה שיטתית בפרטיות, סיכוני אבטחת מידע ושימוש לרעה בנתונים רגישים — לרבות מעקב, אפליה וניצול כלכלי.

מדינות אחרות בארצות הברית, כמו גם רגולטורים באירופה ובאסיה, עוקבים מקרוב אחר הניסוי הקליפורני. אם הפלטפורמה תתברר כיעילה, היא עשויה לשמש מודל לחקיקה רחבה יותר ואף להגביר את הלחץ על הממשל הפדרלי לגבש מדיניות אחידה להגנת פרטיות דיגיטלית.

בינתיים, הרשויות בקליפורניה מדגישות כי דרופ אינה תחליף להתנהלות זהירה ברשת. הפלטפורמה מטפלת במידע שכבר נאסף ונמצא במסחר, אך אינה מונעת את האיסוף הראשוני של נתונים על ידי אתרים, אפליקציות ושירותים דיגיטליים. מומחי אבטחת מידע ממשיכים להמליץ על צעדים משלימים: הגבלת הרשאות באפליקציות, שימוש ברשתות פרטיות וירטואליות, קריאה ביקורתית של תנאי שימוש ומדיניות פרטיות, והימנעות משיתוף מידע רגיש באתרים לא מוכרים.

בסופו של דבר, דרופ מסמנת נקודת מפנה אפשרית ביחסי הכוח בין אזרחים לתעשיית הנתונים. לראשונה, מוענק לתושבי קליפורניה כלי ממשלתי מרכזי שמאפשר להם לדרוש בפועל שליטה על המידע האישי שלהם. אך השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם מדובר בצעד ראשון בדרך לשינוי עמוק, או במחווה רגולטורית מרשימה שיישומה בפועל יתמסמס?

התשובה תתברר רק בשנים הקרובות — כאשר יתברר אם סוחרי המידע אכן יעמדו בדרישות, אם המערכת תוכל להתמודד עם היקף הבקשות, ואם קליפורניה תצליח להפוך את ההבטחה הדיגיטלית למציאות מוחשית. עד אז, עצם קיומה של הפלטפורמה כבר משדר מסר ברור: בעידן שבו מידע הוא המטבע החזק ביותר, אזרחים מתחילים לדרוש את הבעלות עליו מחדש.