המדינה קובעת מה מותר למיעוטי היכולת לאכול: חמש מדינות אוסרות ממתקים וסודה בתלושי מזון

שינוי חד וטעון במיוחד עומד להיכנס לתוקפו בארצות הברית: החל מ־1 בינואר הקרוב, חמש מדינות יגבילו לראשונה את השימוש בתלושי מזון פדרליים לרכישת משקאות ממותקים, ממתקים ומזונות נוספים המוגדרים כבלתי־בריאים. המהלך, שמקודם בידי שר הבריאות רוברט פ. קנדי הבן ושרת החקלאות ברוק רולינס, מסמן תפנית חדה במדיניות פדרלית בת עשרות שנים – אך מעורר מחלוקת חריפה סביב יעילותו, עלותו והשלכותיו החברתיות.

אינדיאנה, איווה, נברסקה, יוטה ומערב וירג'יניה הן הראשונות מבין לפחות שמונה־עשרה מדינות שקיבלו פטור מיוחד להטיל מגבלות על תוכנית הסיוע התזונתי המשלים – תוכנית פדרלית בהיקף של כ־100 מיליארד דולר בשנה, המוכרת לציבור בשם “תלושי מזון”, ומשרתת כ־42 מיליון אמריקאים. חמש המדינות שבהן ייכנסו ההגבלות לתוקף כבר בינואר משפיעות לבדן על כ־1.4 מיליון מקבלי קצבאות.

 

“זה נראה כמו אסון מתוכנן – אנשים יגיעו לקופה עם אוכל, ויידחו בלי להבין למה,” אמרה קייט באואר, מומחית למדעי התזונה מאוניברסיטת מישיגן.

 

“אי אפשר להמשיך מערכת שמאלצת משלמי מסים לממן מזון שמחלה אנשים – ואז לשלם פעם נוספת על הטיפול במחלות שהמערכת עצמה מסייעת ליצור,” אמר קנדי בהצהרה רשמית בדצמבר. לדבריו, המהלך נועד לצמצם מחלות כרוניות כמו השמנת יתר וסוכרת, הקשורות בצריכה מוגברת של משקאות ממותקים ומזונות עתירי סוכר – יעד מרכזי בקמפיין הבריאותי שהוא מוביל תחת הסיסמה “להחזיר את אמריקה לבריאה”.

אלא שמומחים לבריאות הציבור, מדיניות רווחה ותעשיית הקמעונאות מזהירים מפני יישום חפוז של מדיניות מורכבת, שעלולה להוביל לבלבול, עיכובים בקופות ואף לפגיעה ישירה באוכלוסיות הפגיעות ביותר. תוכניות תלושי המזון במדינות כבר מתמודדות עם קיצוצים תקציביים ולחצים תפעוליים, וכעת יידרשו להתמודד עם רשימות משתנות של מוצרים אסורים, מערכות מחשוב מותאמות וחוסר אחידות בין מדינה למדינה ואף בין חנויות.

“זה נראה כמו אסון מתוכנן – אנשים יגיעו לקופה עם אוכל, ויידחו בלי להבין למה,” אמרה קייט באואר, מומחית למדעי התזונה מאוניברסיטת מישיגן.

הפדרציה הלאומית לקמעונאות, המייצגת רשתות מזון וחנויות קמעונאיות, מזהירה מפני תורים ארוכים יותר, עלייה במספר התלונות והעמסה משמעותית על העובדים. דו"ח משותף של איגוד המכולת הלאומי וגופים תעשייתיים נוספים מעריך כי עלות היישום הראשונית לקמעונאים תעמוד על כ־1.6 מיליארד דולר, עם הוצאה שנתית מתמשכת של כ־759 מיליון דולר.

“כשהופכים את תלושי המזון למערכת ענישה, כולנו משלמים יותר בקופה,” אמרה ג’ינה פלאטה־נינו, מנהלת תחום תלושי המזון בארגון המחקר והפעולה למאבק ברעב.

המהלך מהווה סטייה ברורה ממדיניות פדרלית שהונהגה מאז 1964 ועוגנה מחדש בחוק המזון והתזונה משנת 2008, אשר קבע כי ניתן להשתמש בהטבות תלושי המזון לרכישת כל מזון המיועד לצריכה אנושית, למעט אלכוהול ומזון חם מוכן לאכילה. החוק גם אוסר שימוש בתלושים לרכישת מוצרי טבק. ניסיונות קודמים להגביל רכישת “מזון זבל” או מוצרים יקרים נדחו לאורך השנים, בין היתר בעקבות מחקרים של משרד החקלאות האמריקאי, שקבעו כי מגבלות כאלה יקרות ליישום, מסובכות טכנית ואינן מבטיחות שינוי אמיתי בהרגלי התזונה.

אולם תחת כהונתו השנייה של דונלד טראמפ, הממשל הפדרלי שינה כיוון ועודד מדינות לבקש פטורים ייעודיים. “זו לא מדיניות בריאות ציבורית אחידה מלמעלה למטה,” אמר מושל אינדיאנה מייק בראון עם הכרזת בקשת הפטור של מדינתו. “אנחנו מתמקדים בגורמי השורש, בשקיפות ובתוצאות מדידות.”

בפועל, היישום שונה ממדינה למדינה: יוטה ומערב וירג'יניה יאסרו רכישת משקאות קלים וסודה; נברסקה תאסור גם משקאות אנרגיה; אינדיאנה תתמקד במשקאות ממותקים ובממתקים; ואילו באיווה – בעלת ההגבלות הרחבות ביותר – ייאסרו כל מזונות החייבים במס מכירה, כולל ממתקים, סודה וחלק מהמזונות המוכנים.

“הרשימות שפורסמו אינן מספקות מידע ברור שמאפשר למקבל תלושי מזון להיערך לקנייה,” כתבה פלאטה־נינו. “פריטים רבים נוספים, כולל מזונות מוכנים מסוימים, ייאסרו בפועל – מבלי שהדבר הובהר לציבור.”

השלכות המדיניות כבר מורגשות ברמה האישית. מארק קרייג, בן 47 מדה מוינס, המתגורר ברכבו מאז אוקטובר, אמר שהשינויים יקשו עליו לתכנן כיצד להשתמש ב־298 הדולרים שהוא מקבל מדי חודש מתלושי המזון, ויגבירו את תחושת הסטיגמה בקופה. “הם מתייחסים אלינו כאילו אנחנו לא בני אדם,” אמר.

מומחי בריאות מזהירים כי ההתמקדות במוצרים ספציפיים מתעלמת מבעיות עומק רחבות יותר. “זה לא פותר את שתי הבעיות המרכזיות: מזון בריא בארצות הברית יקר ולא נגיש, בעוד שמזון לא בריא זול ונמצא בכל מקום,” אמר אנאנד פארך, קצין המדיניות הראשי בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת מישיגן.

המחקרים בתחום נותרים מעורבים בשאלה האם הגבלת רכישות באמצעות תלושי מזון משפרת בפועל את איכות התזונה והבריאות. הפטורים שאושרו ייכנסו לתוקף לתקופה של שנתיים, עם אפשרות להארכה בשלוש שנים נוספות, וכל מדינה תחויב להעריך את השפעתם.

המהלך משתלב בגישתו הרחבה של ממשל טראמפ לרפורמה ברשתות הביטחון החברתיות, תוך הדגשת אחריות אישית ובריאות הציבור. המבקרים, מנגד, טוענים כי מדובר במדיניות שמטילה נטל ביורוקרטי וכלכלי כבד על האוכלוסיות העניות ביותר, תוך התעלמות מגורמים מבניים כמו מדבריות מזון, יוקר מחיה וחוסר בחינוך תזונתי.

השאלה האם המהלך יוביל לשיפור ממשי בבריאות הציבור – או יהפוך לעוד שכבת פיקוח יקרה ומסורבלת – תתברר רק עם סיום תקופת הניסוי. עד אז, מיליוני אמריקאים ימצאו את עצמם בוחנים מחדש כל מוצר בעגלת הקניות, תחת מערכת כללים חדשה, מורכבת ושנויה במחלוקת.