טראמפ טען: “הרצוג אמר לי שהחנינה לנתניהו בדרך” – ואז הגיעה ההכחשה החריגה מירושלים

מתח דיפלומטי לא שגרתי נרשם היום (ראשון) בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנשיא המדינה יצחק הרצוג, לאחר שטראמפ אמר בפומבי – לעיני מצלמות – כי הרצוג עדכן אותו “לאחרונה” שחנינה לבנימין נתניהו “בדרך”. בתוך זמן קצר פרסם משרד נשיא המדינה הכחשה מפורטת וחריפה, והבהיר כי בין הרצוג לטראמפ לא התקיימה שיחה מאז הגשת בקשת החנינה.

במפגש המתוקשר עם נתניהו במאר־א־לאגו אמר טראמפ: “דיברתי עם הנשיא הרצוג, והוא אמר לי שהחנינה לבנימין נתניהו בדרך. איך אפשר שלא לחון אותו? הוא הציל את ישראל”. טראמפ הוסיף כי “ישראל לא הייתה קיימת אם היה לה ראש ממשלה אחר במלחמה הזאת. הוא עשה עבודה מדהימה”, ואף איים “להכות בחוזקה באיראן” אם תמשיך לאיים על ישראל.

 

לצד ההכחשה, משרד הנשיא סיפק גם גרסה חלופית לאירועים. לפי ההודעה, “לפני כמה שבועות קיים הנשיא הרצוג שיחה עם נציג מטעם טראמפ, שפנה עם שאלה בנוגע למכתבו של הנשיא האמריקאי”, בהתייחס למכתב מנובמבר שבו טראמפ דחק בהרצוג לשקול חנינה לנתניהו. עוד נמסר כי לאחר מכן הוגשה בקשת החנינה הרשמית, וכי בשיחה עם אותו נציג “ניתן הסבר על השלב שבו הבקשה נמצאת כעת, ושכל החלטה תתקבל בהתאם לנהלים”. ההודעה הדגישה כי זהו אותו מסר שהרצוג כבר העביר לציבור בישראל – וכי לא הועבר כל עדכון שלפיו החנינה “בדרך”.

 

משרד הנשיא בירושלים מיהר להעמיד דברים על דיוקם. “לא הייתה שיחה בין הנשיא הרצוג לנשיא טראמפ מאז הגשת בקשת החנינה”, נמסר בהודעה הרשמית. עצם הבחירה בהכחשה פומבית, ובניסוח חד, נחשבת נדירה במיוחד ומלמדת עד כמה בלשכת הנשיא ראו חשיבות בבלימת הרושם שנוצר – שלפיו החלטה כבר התקבלה, או שהיא קרובה להתקבל.

לצד ההכחשה, משרד הנשיא סיפק גם גרסה חלופית לאירועים. לפי ההודעה, “לפני כמה שבועות קיים הנשיא הרצוג שיחה עם נציג מטעם טראמפ, שפנה עם שאלה בנוגע למכתבו של הנשיא האמריקאי”, בהתייחס למכתב מנובמבר שבו טראמפ דחק בהרצוג לשקול חנינה לנתניהו. עוד נמסר כי לאחר מכן הוגשה בקשת החנינה הרשמית, וכי בשיחה עם אותו נציג “ניתן הסבר על השלב שבו הבקשה נמצאת כעת, ושכל החלטה תתקבל בהתאם לנהלים”. ההודעה הדגישה כי זהו אותו מסר שהרצוג כבר העביר לציבור בישראל – וכי לא הועבר כל עדכון שלפיו החנינה “בדרך”.

בקשת החנינה של נתניהו, לפי המתואר, נתפסת כאירוע חריג וטעון במיוחד בזירה הציבורית והמשפטית. היא מציבה את הרצוג בעמדה רגישה: מצד אחד לחץ פוליטי וציבורי הולך וגובר, ומצד שני הצורך לשמור על עצמאות ההליך ועל נורמות מוסדיות. גם עצם מעורבותו הפומבית של טראמפ – בעל ברית אישי מובהק של נתניהו – מוסיפה שכבת נפץ דיפלומטית, משום שהיא עלולה להתפרש כניסיון להפעיל לחץ חיצוני על נשיא המדינה.

בפגישה עם טראמפ נראה נתניהו מרוצה מן התמיכה הגלויה. הוא הודה לנשיא האמריקאי ואמר כי ישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים וכי הוא ממשיך “להוביל בנחישות”. אלא שההכחשה החריפה ממשרד הנשיא עשויה להתפרש בישראל גם כמסר מרסן: אין ודאות, אין קיצור דרך, וההליך עדיין מתנהל במסגרת הנהלים – מבלי שנרמז מה תהיה ההחלטה הסופית.

במערכת הפוליטית בישראל נרשמו תגובות מהירות. באופוזיציה תקפו וטענו כי מדובר בניסיון להפעיל לחץ בלתי ראוי על נשיא המדינה ועל המערכת המשפטית. בקואליציה נשמעו קולות שתמכו בעיקרון החנינה אך הביעו אי נוחות מהאופן שבו הנושא הוצג בפומבי – ובמיוחד מן המעורבות הישירה של טראמפ בשיח.

כעת, תשומת הלב עוברת שוב ללשכת נשיא המדינה: הרצוג צפוי להמשיך לבחון את הבקשה בזהירות, להסתייע בייעוץ משפטי ולשקול את המשמעויות הציבוריות והמדינתיות. בתוך כך, העימות סביב דבריו של טראמפ יוצר מציאות עדינה עוד יותר: הרצוג ירצה להימנע מחיכוך מיותר עם נשיא ארצות הברית – אך גם לא יוכל להרשות לעצמו להיתפס כמי שמקבל החלטות תחת לחץ חיצוני או בהכוונה פוליטית.

הפרשה של היום ממחישה עד כמה דקה ומתוחה הרצועה שבין פוליטיקה, דיפלומטיה ומשפט – וכיצד משפט אחד, שנאמר מול מצלמות, יכול להצית סערה שמגיעה עד לב לבה של המערכת הממלכתית בישראל.