לא הכל יקר: דו"ח חדש מגלה היכן בארה"ב אפשר לרכוש בית בלי להתרסק כלכלית

תוך כדי שבעלי בתים רבים ברחבי ארצות הברית נאבקים עם הוצאות דיור שגוזלות כמעט 40 אחוז מהכנסתם, ישנם אזורים לא מעטים שבהם התמונה הפוכה לחלוטין. לפי ניתוח חדש של חברת הנדל"ן Redfin, יש ערים שבהן רכישת בית עדיין אפשרית בלי לשבור חסכונות - ובחלקן תושבים משלמים פחות מ-20 אחוז מההכנסה על המשכנתא.

הדו"ח מציג רשימה מפתיעה של עשר ערים ויישובים ברחבי ארה"ב, שבהם בעלי הבתים מוציאים את החלק הקטן ביותר מהכנסתם על דיור. התמונה ברורה: הערים המשתלמות ביותר ממוקמות בעיקר במערב התיכון ובדרום. שלוש פרברים של סנט לואיס, מיזורי, נכנסו לעשירייה הראשונה, ולצדן שתי עיירות מלואיזיאנה.

במקום הראשון נמצאת Bellefontaine Neighbors שבמיזורי, פחות מעשרה מיילים ממרכז סנט לואיס, שם בעלי הבתים מוציאים רק 16 אחוז מהכנסתם על דיור. מיד אחריה נמצאת Ferguson, אף היא באזור סנט לואיס, עם שיעור של 17.9 אחוז - זהה לזה של דטרויט, מישיגן. שתי עיירות בלואיזיאנה, Broussard ו-Bayou Cane, משלימות את החמישייה הפותחת עם 18.4 ו־18.6 אחוז בהתאמה.

 

עשר הערים בארה"ב שבהן משכנתא כבר לא שוברה כלכלית

 

לדברי אסד חאן, כלכלן בכיר ב-Redfin, "הנגישות הפכה לנושא מרכזי עבור רבים, במיוחד בקרב צעירים שחשים שבעלות על בית היא חלום רחוק". לפי הנתונים, מחיר הבית החציוני ב-Bellefontaine Neighbors עומד על כ-101 אלף דולר בלבד, והמשכנתא החודשית הממוצעת על 645 דולר. גם בפורגוסון המחירים דומים - אם כי שם שיעורי העוני גבוהים מהממוצע הארצי.

דטרויט, שבעבר נחשבה לסמל המשבר העירוני בארה"ב ואף הכריזה על פשיטת רגל לפני שני עשורים, הפכה בשנים האחרונות למוקד צמיחה עם מחירי דיור נמוכים. מחיר הבית החציוני בעיר עומד על כ-92 אלף דולר בלבד, והמשכנתא הממוצעת על 589 דולר. "מאז 2016 אני רואה את העיר מתחדשת בקצב שלא נראה כאן בעבר", סיפר הסוכן המקומי ג'יי טיילור.

בדרום, Broussard שבלואיזיאנה מציגה נתונים אחרים לחלוטין: מחיר בית חציוני של כ-280 אלף דולר ומשכנתא ממוצעת של 1,790 דולר בחודש. עם זאת, הכנסת משק הבית החציונית בעיר גבוהה במיוחד, מעל 116 אלף דולר, ולכן שיעור ההוצאה על דיור נשאר נמוך יחסית. העיר מתאפיינת בכלכלה מבוססת נפט, גז וייצור, בשכונות משפחתיות ובבתי ספר איכותיים.

Bayou Cane, השוכנת ליד Houma בלואיזיאנה, נהנית גם היא משוק נדל"ן יציב בזכות תעשיות האנרגיה והדיג המקומיות. שאר הערים שנכנסו לעשירייה הן West Mifflin שבפנסילבניה, Moss Point שבמיסיסיפי, Dunbar שבווסט וירג'יניה, Garfield Heights שבאוהיו ו-Spanish Lake שבמיזורי - כולן ערים בעלות רקע תעשייתי מובהק וכלכלה מקומית שמחזיקה שוק דיור נגיש.

המומחים מזכירים כי ההמלצה המקובלת היא לא להוציא יותר מ-28 אחוז מההכנסה על דיור, אך רבים בארה"ב כבר חרגו מכך בשל מחירי שכירות ומשכנתא שזינקו מהר יותר מהשכר. לפי Redfin, הנתונים מעידים שדווקא באזורים רחוקים ממרכזי הערים הגדולות, החלום האמריקאי של בית בבעלות פרטית עדיין אפשרי.

החברה מעריכה כי בשנת 2026 צפויה מגמת שיפור מסוימת בזמינות הדיור, עם עליות שכר שצפויות להדביק סוף סוף את הקצב של מחירי הבתים. עם זאת, חאן מזהיר כי "עד שענף הבנייה לא יסגור את הפער שנוצר במשך שנים של מחסור, אתגר הנגישות יישאר משמעותי". לדבריו, "הדרך להפוך את הבעלות על בית למשהו בר-השגה, במיוחד עבור הדורות הצעירים, היא להקל על תהליכי הבנייה ולתת תמיכה כלכלית וחברתית למי שזקוקים לה".