מתחת לערכים, מתחת לרדאר: כך קבוצה קטנה בוויקיפדיה מעצבת מחדש את סיפור ישראל והיהדות

בפרק האחרון של הפודקאסט שלו, “שאל את חביב כל דבר”, ישב העיתונאי הישראלי חביב רטיג גור עם החוקר אשלי רינדסברג כדי להציג טענה מטרידה: ויקיפדיה — האנציקלופדיה המקוונת הפופולרית בעולם — “נחטפה” לכאורה בידי קבוצה מצומצמת של עורכים המקדמים אג’נדה אנטי־ציונית ואף אנטישמית. לדבריהם, מה שהם מכנים “כנופיית ה־40” — כשלושה תריסר אנשים הפועלים בצוותים קטנים ומתואמים — משכתבים באופן עקבי ערכים מרכזיים על ציונות, ישראל, יהדות ופלסטין.

הקטעים מהשיחה, שהופצו גם בסרטונים קצרים באינסטגרם, מציירים תמונה עגומה. לטענת השניים, העורכים הללו פועלים לעיתים בזוגות או בשלישיות כדי לא למשוך תשומת לב, ומשנים ניסוחים ותכנים כך שיקטינו את עומק הקשר ההיסטורי, המקראי והתרבותי בין העם היהודי לארץ ישראל. בין היתר, הם מתארים הסרה של אזכורים מן ההיסטוריה התלמודית מערכים רלוונטיים, ניתוק ההקשר המקראי של הקשר היהודי לארץ, והצגת פרשנות אנטי־ציונית חד־צדדית כעדשה המרכזית — ולעיתים היחידה — להבנת הציונות.

 

לאחר מתקפות 7 באוקטובר 2023 התחזק גל של עריכות מוטות, שכלל אלפי שינויים בערכים נפיצים כגון “הנכבה”, ואף הופיעו ניסוחים שנויים במחלוקת המשווים את ישראל למדינות סמכותניות. הם מציינים גם דוגמה לעורך שמציג בדף המשתמש שלו הצהרה המרמזת על תמיכה בחיזבאללה — אם כי הניסוח עצמו מופיע באופן משובש.

 

כפי שגור אומר בשיחה, “אי אפשר ללמוד בוויקיפדיה את ההבנה היהודית־ציונית של הציונות… מי שנכנס לוויקיפדיה יקבל בדרך כלל הסבר אידיאולוגי צר מאוד של לא־ציונים ואנטי־ציונים”. לטענת רינדסברג, העיוותים אינם נעצרים בשאלת ההגדרה: לדבריו, עריכות כאלה גם “מלבינות” הפרות זכויות אדם מצד משטרים וקבוצות כמו איראן, חמאס וחיזבאללה, ובחלק מן הערכים מצמצמות או מסירות אזכורים של פיגועי טרור ומעשי זוועה.

לדבריהם, לאחר מתקפות 7 באוקטובר 2023 התחזק גל של עריכות מוטות, שכלל אלפי שינויים בערכים נפיצים כגון “הנכבה”, ואף הופיעו ניסוחים שנויים במחלוקת המשווים את ישראל למדינות סמכותניות. הם מציינים גם דוגמה לעורך שמציג בדף המשתמש שלו הצהרה המרמזת על תמיכה בחיזבאללה — אם כי הניסוח עצמו מופיע באופן משובש.

לטענת גור ורינדסברג, הבעיה חורגת בהרבה מוויקיפדיה עצמה. ויקיפדיה, כאחד מאתרי האינטרנט הגדולים בעולם, משמשת שכבת־בסיס סמויה של מערך המידע הדיגיטלי: תוכן ממנה מוזרם לחיפושים בגוגל, מופיע בראש תוצאות, בלוחות מידע ובקטעי תקציר שמופקים אוטומטית. כך, למשל, מי שמחפש “ציונות” בגוגל עשוי לקבל כתקציר את הנוסח שמופיע בערך בוויקיפדיה — נוסח שעשוי להיות מוטה — מבלי להיכנס כלל לאנציקלופדיה.

האפקט הזה מתעצם בעידן הבינה המלאכותית. מודלים כמו צ’אט־ג’י־פי־טי, קלוד, פרפלקסיטי, וכן עוזרות קוליות כמו אלכסה וסירי, נשענים במידה רבה על תכנים שמקורם בוויקיפדיה או הושפעו ממנה. כפי שרינדסברג מנסח זאת: “אולי אתה לא הולך לוויקיפדיה — אבל ויקיפדיה באה אליך… דרך הבינה המלאכותית”. המשמעות, לדבריהם, היא שסטודנט החוקר את מלחמת 1948, או מקבל החלטות הזקוק ל”עובדות מהירות”, עלול לספוג בלי משים נרטיב שמחליש את נקודות המבט הציוניות, מצמצם הקשרים היסטוריים, או מרכך תיאורים של גורמים אנטי־ישראליים.

הם טוענים כי מגמה זו מדאיגה במיוחד עבור הקהילה היהודית: היא עלולה לנרמל תפיסת עולם שמפחיתה את החוסן והסיפור ההיסטורי של העם היהודי — מן השורשים העתיקים בארץ ועד למיליון המקרים שבהם הציונות שימשה מסגרת הצלה ושיקום במאה ה־20. עם זאת, גור מדגיש שהסיפור אינו “רק ישראל”: אם ניתן, לטענתו, להטות כך ערכים בנושא טעון ומורכב, אין כמעט תחום שנוי במחלוקת שלא ניתן לעצב מחדש באותן טכניקות — שינוי אקלים, בחירות, בריאות הציבור ועוד — תוך שחיקת הבסיס של “עובדות משותפות” בחברה.

לטענתם, כאשר בינה מלאכותית משנה את הדרך שבה אנשים לומדים ומגבשים עמדות, עיוותים כאלה עלולים להפוך למידע שגוי בקנה מידה עצום, עם השלכות על חינוך, תקשורת ואפילו דיפלומטיה. הפודקאסט קורא לרפורמות: פיקוח הדוק יותר על עריכות, שחזור גרסאות מאוזנות, חסימת עורכים חוזרים הפועלים במגמתיות, ואף נעילה זמנית של ערכים שנפגעו במיוחד. בלי צעדים כאלה, הם מזהירים, “עובדות” עלולות להיכתב מחדש בשקט — ערך אחר ערך.

השפעתה של ויקיפדיה על מערך המידע הדיגיטלי עצומה. שינוי בערך אחד אינו משפיע רק על מי שנכנס לאתר, אלא גם על מאות מיליוני משתמשים שמקבלים מידע ממקורות משניים. כאשר גוגל מציג תוצאות חיפוש, לוחות מידע נשלפים לעיתים קרובות מוויקיפדיה; כאשר עוזרים קוליים משיבים לשאלות, הם נשענים על מאגרי מידע דומים; וכאשר מודלים של בינה מלאכותית מאומנים, ויקיפדיה היא מקור מרכזי נוסף במארג הנתונים.

מכאן נובעת מסקנה פשוטה אך מטרידה: עריכה מגמתית אחת עלולה להשפיע על תפיסתם של מיליונים ברחבי העולם לגבי ישראל, היהדות והציונות — גם אם לא ביקרו מעולם בוויקיפדיה. זוהי דוגמה לכוח רך דיגיטלי: השפעה על דעות ועמדות באמצעות שליטה בזרימת המידע.

לפי המסר שעולה מן השיחה, הפתרון דורש מודעות גבוהה יותר, מעורבות פעילה וממושכת של עורכים הרואים חשיבות באיזון ובדיוק, וכן לחץ ציבורי על ויקיפדיה לשפר מנגנוני פיקוח ואכיפה. ללא צעדים כאלה, הם מזהירים, הנרטיב ההיסטורי היהודי עלול להמשיך להישחק במרחב הדיגיטלי — ערך אחר ערך.