הפנייה הובלה בידי הארכיבישוף תומאס ונסקי, ראש הארכידיוקסיה הקתולית של מיאמי, שפעל בשם כלל הבישופים של הכנסייה הקתולית בפלורידה. ונסקי ביקש להשהות את מבצעי האכיפה עד ל־6 בינואר, מועד חג ההתגלות בלוח השנה הקתולי, והדגיש כי מדובר בבקשה הומניטרית מוגבלת בזמן ולא בדרישה לשינוי מדיניות כולל.
במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שני אמר ונסקי כי הפסקה זמנית תאפשר למשפחות לחגוג את חג המולד “בלי פחד להיות מופרדות”. לדבריו, “זו בקשה פשוטה מאוד. איננו מבקשים מהממשל לבטל את מדיניותו, גם אם אנו מקווים לשינוי בעתיד. אנו מבקשים רק הפוגה אנושית, כדי שאנשים לא יחיו בימים הקדושים הללו משותקים מפחד”.
במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שני אמר ונסקי כי הפסקה זמנית תאפשר למשפחות לחגוג את חג המולד “בלי פחד להיות מופרדות”. לדבריו, “זו בקשה פשוטה מאוד. איננו מבקשים מהממשל לבטל את מדיניותו, גם אם אנו מקווים לשינוי בעתיד. אנו מבקשים רק הפוגה אנושית, כדי שאנשים לא יחיו בימים הקדושים הללו משותקים מפחד”.
בהצהרה משותפת שפרסמו הבישופים של פלורידה נכתב כי היעד המרכזי של סילוק עבריינים מסוכנים כבר הושג במידה רבה. לפי הנתונים שציינו, יותר מחצי מיליון בני אדם גורשו במהלך השנה האחרונה, וכמעט שני מיליון נוספים עזבו את ארצות הברית מרצונם. בשלב זה, טוענים הבישופים, פעולות האכיפה גורפות יותר ויותר מהגרים שאינם עבריינים, אלא עובדים, הורים וראשי משפחות.
“לאחר שהושגה הצלחה משמעותית בהרחקת פושעים מסוכנים”, נכתב בהצהרה, “אנו קוראים לכל רשויות אכיפת החוק – פדרליות, מדינתיות ומקומיות – לעצור את מבצעי המעצר במהלך עונת חג המולד”.
הבית הלבן דחה למעשה את הבקשה. דוברת הבית הלבן, אביגייל ג’קסון, מסרה כי הנשיא טראמפ נבחר על בסיס הבטחתו לגרש מהגרים בלתי חוקיים שהם עבריינים, וכי הוא ממשיך לעמוד בהבטחה זו. לשכת מושל פלורידה לא מסרה תגובה רשמית לפניית התקשורת.
העימות הנוכחי מתרחש על רקע החרפה כללית ביחסי הכנסייה הקתולית עם הממשל האמריקאי סביב סוגיית ההגירה. בחודש שעבר גינה האפיפיור ליאו הארבעה־עשר את היחס למהגרים בארצות הברית וכינה אותו “חסר כבוד במיוחד”. האפיפיור, הראשון שנולד בארצות הברית, הביע צער עמוק מהשיח הציבורי ומהצגת המהגרים כאיום, והדגיש כי הכנסייה מחויבת להגן על כבודם של כל בני האדם.
עמדה זו משתלבת במסרים שפרסמה ועידת הבישופים הקתוליים של ארצות הברית, שהביעה בנובמבר דאגה עמוקה ממדיניות ההגירה ומהשלכותיה על משפחות וקהילות שלמות. הבישופים הדגישו את מחויבות הכנסייה ל“כבוד האנושי הבסיסי של כל אדם”, וקראו לרפורמה מקיפה והומנית בחוקי ההגירה.
ונסקי ציין כי הכנסייה אינה מתעלמת מהצורך באכיפה, במיוחד במקרים של עבריינים אלימים, אך הזהיר מפני הכללה רחבה הפוגעת בקבוצות שלמות. הוא הזכיר במיוחד מהגרים מהאיטי, ניקרגואה וונצואלה, שחיו שנים רבות בארצות הברית במסגרת מעמד זמני חוקי, וכעת מוצאים עצמם לפתע מוגדרים כבלתי חוקיים עם פקיעת התוכניות.
“אנשים אלה לא עברו על החוק יום אחד בחייהם כאן”, אמר. “ופתאום מדברים עליהם כאילו היו פושעים מסוכנים – והם אינם כאלה”.
במקביל לקריאה להפוגה, הדגיש ונסקי את מאמצי הכנסייה לפעול בשטח: מתן סיוע משפטי למהגרים, תמיכה ביוזמות חקיקה להסדרת מעמד חוקי, קיום מחאות שקטות בבתי משפט להגירה ואף עריכת מיסות בבתי מעצר למהגרים, כדי להבטיח טיפול פסטורלי גם בעת כליאה.
“המסר שלנו פשוט”, סיכם ונסקי. “בואו ניקח נשימה. בואו ניתן לאנשים לעבור את חג המולד עם משפחותיהם. ואל תהיו הגרינץ’ שגונב את חג המולד”.
הקריאה הזו ממחישה את המתח המתמשך בין ממשל נחוש במדיניות אכיפה נוקשה לבין מוסדות דתיים המבקשים להכניס שיקולים של חמלה, אנושיות ומוסר לשיח ההגירה. עבור הכנסייה הקתולית, שלה קהילה רחבה של מהגרים, מדובר לא רק בעמדה פוליטית – אלא בשליחות ערכית.
