אימפריית עושר על חולות טובעניים: האיש שנחשב לעשיר בלוס אנג’לס והותיר אחריו חוב של 155 מיליון דולר

לוס אנג’לס – בשלהי שנות התשעים היה גארי וויניק דמות כמעט מיתולוגית בעולם העסקים האמריקאי: איל תקשורת, פילנתרופ נדיב, אורח קבוע במסדרונות הכוח של וושינגטון והאיש שנשא בתואר הבלתי רשמי – העשיר ביותר בלוס אנג’לס. הוא תרם מיליוני דולרים לגן החיות העירוני, התרועע עם הנשיא ביל קלינטון, והפך לבעלים של מה שנחשב אז לבית היקר ביותר שנמכר אי פעם בארצות הברית. הונו הוערך בשיאו בכ־6.2 מיליארד דולר.

אלא שמאחורי החזות הזוהרת הסתתרה מציאות כלכלית שברירית בהרבה. לאחר מותו של וויניק בנובמבר 2023, נחשפה האמת המטלטלת: חרף האחוזות, הדירות, אוספי האמנות והתכשיטים – הוא הותיר אחריו חובות בהיקף של כ־155 מיליון דולר. אלמנתו, קארן וויניק בת ה־79, גילתה שכלל הנכסים המשפחתיים, כולל טבעת הנישואים שלה, שועבדו כבטוחות להלוואות ענק. כעת היא נאבקת בבתי המשפט על עתידה הכלכלי.

 

מאחורי החזות הזוהרת הסתתרה מציאות כלכלית שברירית בהרבה. לאחר מותו של וויניק בנובמבר 2023, נחשפה האמת המטלטלת: חרף האחוזות, הדירות, אוספי האמנות והתכשיטים – הוא הותיר אחריו חובות בהיקף של כ־155 מיליון דולר. אלמנתו, קארן וויניק בת ה־79, גילתה שכלל הנכסים המשפחתיים, כולל טבעת הנישואים שלה, שועבדו כבטוחות להלוואות ענק. כעת היא נאבקת בבתי המשפט על עתידה הכלכלי.

 

וויניק, יליד לונג איילנד, החל את דרכו הפיננסית בשנות השבעים והשמונים כשעבד לצדו של מייקל מילקן, מי שנודע כאדריכל שוק האג”ח עתירות התשואה. ב־1997 הקים את חברת “גלובל קרוסינג”, שנועדה לפרוש כבלי סיבים אופטיים תת־ימיים ולחבר את העולם הדיגיטלי המתהווה. הרעיון היה פשוט ועתיר חזון: מי שישלוט בתשתיות האינטרנט – ישלוט בעתיד.

בתוך פחות משנתיים הפך וויניק למיליארדר “על הנייר”, בקצב מסחרר שאף עלה על זה של ג’ון ד’ רוקפלר וביל גייטס. מניית החברה המריאה, ההייפ גבר, וההערכות היו חסרות תקדים. “זה היה טירוף מוחלט”, סיפר אנליסט בכיר שסיקר את החברה. “הקצב, ההשקעות, הציפיות – הכול חרג מכל פרופורציה”.

הכסף זרם, ויחד איתו הגיע גם אורח חיים ראוותני במיוחד. בשנת 2000 רכשו גארי וקארן וויניק את אחוזת “קאסה אנקנטדה” שבבל־אייר תמורת 94 מיליון דולר – שיא לאומי באותה עת. האחוזה השתרעה על שטח עצום, כללה כ־40 אלף רגל רבועה בנויים, וגבלה בכ־8.5 דונם של גנים מטופחים. השיפוץ, שעלותו עשרות מיליוני דולרים, כלל מאות עובדים ביום, אומנים מאירופה ועבודות גימור נדירות בהשראה יפנית.

הבית התמלא ביצירות של אמנים מהשורה הראשונה, ובהן עבודות של סיי טוומבלי ואדוארד הופר. וויניק, שכיהן במועצת הנאמנים של מוזיאון האמנות המודרנית, אירח באחוזתו אנשי עסקים, נדבנים ודמויות מפתח, בהם רון לאודר ודיוויד רוקפלר הבן. כלפי חוץ – סיפור הצלחה אמריקאי קלאסי.

אך אז הגיעה הקריסה. בראשית שנות האלפיים התמוטטה “גלובל קרוסינג” בקול רעם, והפכה לאחד הסמלים הבולטים של התפוצצות בועת הדוט־קום. הביקוש לרוחב הפס היה רחוק מהתחזיות, והחברה קרסה תחת חובות של מיליארדי דולרים. בינואר 2002 הוגשה בקשה לפשיטת רגל, ועשרות מיליארדי דולרים בשווי שוק התאדו.

למרות זאת, וויניק עצמו הצליח למכור מניות בהיקף של כ־730 מיליון דולר לפני הקריסה. עובדים, קרנות פנסיה ובעלי מניות הגישו תביעות בטענה להטעיה. ב־2004 הסכים לשלם מכיסו האישי 55 מיליון דולר כדי לסגור את הפרשות.

חרף המפלה, אורח החיים לא הצטמצם. בני הזוג המשיכו לחלק את זמנם בין האחוזה בבל־אייר, דירה יוקרתית בניו יורק ובית חוף רחב ידיים במאליבו. וויניק המשיך לתרום בנדיבות לארגונים שונים, והיה מוכר כפילנתרופ מהבולטים בעיר.

 

הכסף זרם, ויחד איתו הגיע גם אורח חיים ראוותני במיוחד. בשנת 2000 רכשו גארי וקארן וויניק את אחוזת “קאסה אנקנטדה” שבבל־אייר תמורת 94 מיליון דולר – שיא לאומי באותה עת. האחוזה השתרעה על שטח עצום, כללה כ־40 אלף רגל רבועה בנויים, וגבלה בכ־8.5 דונם של גנים מטופחים. השיפוץ, שעלותו עשרות מיליוני דולרים, כלל מאות עובדים ביום, אומנים מאירופה ועבודות גימור נדירות בהשראה יפנית.

 

אלא שבשנים האחרונות חייו הכלכליים הלכו והסתבכו. השקעות כושלות, הוצאות משפטיות כבדות וצורך גובר בנזילות דחפו אותו ליטול הלוואות הולכות וגדלות. ב־2020 פנה לחברו הוותיק ריצ’רד רסלר, ממייסדי קבוצת ההשקעות והנדל”ן סי־איי־אם, וביקש מסגרת אשראי של 100 מיליון דולר. ההלוואות, כמו קודמותיהן, הובטחו בשעבוד האחוזה, בית החוף, יצירות אמנות ותכשיטים.

ביוני 2023 הוצעה “קאסה אנקנטדה” למכירה תמורת 250 מיליון דולר – הבית היקר ביותר שעמד אז על המדף בארצות הברית. חודשים ספורים לאחר מכן, בעודו מנהל משא ומתן על הרחבת ההלוואה, וויניק הלך לעולמו בפתאומיות.

רק אז, לטענת אלמנתו, נחשפה התמונה המלאה. במסמכי בית המשפט כתבה קארן כי לא הייתה מודעת להיקף השעבודים ולמצבו הפיננסי האמיתי של בעלה. “לא ידעתי שאנחנו חיים מעבר ליכולת”, העידה. “לא ידעתי שהוא זקוק לכסף כדי להחזיר חובות ולשמר את אורח החיים”.

החוב תפח לכ־155 מיליון דולר, וקבוצת סי־איי־אם פתחה בהליכי עיקול על האחוזה ובית החוף. קארן טוענת כי מדובר ב”תוכנית הלוואה שמובילה להשתלטות”, שתותיר אותה חסרת כל. החברה מצדה דוחה את הטענות וטוענת כי האלמנה המשיכה למשוך כספים גם לאחר מותו של וויניק.

המכירה הפומבית נדחתה ברגע האחרון בצו חירום, אך הקרב המשפטי רחוק מסיום.

הסיפור של גארי וויניק חושף אמת מטרידה על עושר בעידן המודרני: לעיתים קרובות מדובר בעושר על הנייר בלבד. גם מי שנראה כעשיר מכל – עשוי להיות כבול לרשת צפופה של חובות, שעבודים והתחייבויות, שבה די בטריגר אחד כדי להפוך אימפריה נוצצת לערימת חובות מתפוררת.