הבייס מתנתק: קולות בתנועת “להחזיר את אמריקה לגדולתה” מזהירים שטראמפ מאבד את הנאמנים ביותר

וושינגטון — בתוך המחנה הנאמן ביותר של דונלד טראמפ הולכים ומתרבים בשבועות האחרונים קולות אזהרה נדירים: תומכי “להחזיר את אמריקה לגדולתה”, התנועה שעמדה מאחוריו לאורך השנים, טוענים כי הנשיא מאבד קשר עם בסיס המצביעים שלו. לטענתם, במקום להתמקד באג’נדה הפופוליסטית־כלכלית שהבטיח — הורדת יוקר המחיה, מאבק ביוקר הדיור ובלימת האינפלציה — טראמפ נתפס כמי שמקדיש קשב רב מדי למדיניות חוץ, למערכת היחסים שלו עם עשירי טכנולוגיה ולסכסוכים פנימיים בתוך המחנה הרפובליקני.

במוקד הדברים עומדת פגישה בבית הלבן, שבה הסוקר השמרני מארק מיטשל, ראש מכון הסקרים “ראסמוסן ריפורטס”, ניסה להעביר לטראמפ מסר חד: יש פער בין מה שהממשל נראה כמתעדף, לבין מה שהמצביעים הנאמנים מצפים לראות. מיטשל הזכיר לטראמפ גם את ניסיון ההתנקשות בעצרת בבאטלר, פנסילבניה, ביולי 2024 — אירוע שהפך לסמל בקרב תומכיו בשל התמונה של טראמפ מרים אגרוף וקורא “להילחם, להילחם, להילחם”. לטענת מיטשל, הקריאה הזו נשארה סיסמה, מבלי שתורגמה בעיני הבייס לתוכנית פעולה מוחשית.

 

אחת המבקרות הבולטות ביותר היא חברת הקונגרס הרפובליקנית מג’ורג’יה, מרג’ורי טיילור גרין, שהייתה מהדמויות המזוהות ביותר עם טראמפ גם בתקופות שבהן היה במגננה פוליטית. לדבריה, היא “אינדיקטור מוקדם” למה שמתחיל כעת לחלחל לבייס: “הבסיס מיואש”, אמרה. “הם יודעים למה בחרו בו, והם מודעים שהוא לא עושה את זה”. לאחר עימותים פומביים, טראמפ אף התנער ממנה בחודש שעבר — והיא הודיעה על פרישה מהקונגרס, מהלך שמוסיף לסמליות של הקרע.

 

מיטשל הזהיר כי רבים במחנה מרגישים שטראמפ לא “ייבש את הביצה” בוושינגטון כפי שהבטיח בעבר, וכי עליו לאמץ מחדש קו של “פופוליזם כלכלי פרגמטי”. לדבריו, טראמפ הקשיב ושאל שאלות, אך לא בהכרח גילה עניין כפי שמיטשל קיווה — ובהמשך אף עבר לדבר על גולף, אחד מתחביביו המרכזיים, ועל שותפיו למשחק: הסנאטור לינדזי גרהאם והמגיש ברט באייר, שניהם דמויות שמעוררות כעס בקרב חלק מהימין הפופוליסטי.

הביקורת של מיטשל מצטרפת למקהלה רחבה יותר: פרשנים ומשפיענים ימניים טוענים שטראמפ מתקרב יותר מדי למיליארדרים ולאילי הון מעולם הטכנולוגיה, ומפגין ניתוק מהמצוקה היומיומית של “האדם הרגיל” — בעיקר סביב מחירי המזון, שוק הדיור והאינפלציה. נוסף על כך, חלק מהמבקרים מאשימים אותו בחוסר נכונות לקדם שחרור מסמכים נוספים סביב תיק ג’פרי אפשטיין — נושא שמסעיר חלק מהבייס — ובתגובות שנתפסו כזלזול בדרישותיהם.

אחת המבקרות הבולטות ביותר היא חברת הקונגרס הרפובליקנית מג’ורג’יה, מרג’ורי טיילור גרין, שהייתה מהדמויות המזוהות ביותר עם טראמפ גם בתקופות שבהן היה במגננה פוליטית. לדבריה, היא “אינדיקטור מוקדם” למה שמתחיל כעת לחלחל לבייס: “הבסיס מיואש”, אמרה. “הם יודעים למה בחרו בו, והם מודעים שהוא לא עושה את זה”. לאחר עימותים פומביים, טראמפ אף התנער ממנה בחודש שעבר — והיא הודיעה על פרישה מהקונגרס, מהלך שמוסיף לסמליות של הקרע.

לצד הביקורת, הנתונים בסקרים משדרים תמונה מעורבת. טראמפ עדיין מחזיק בתמיכה גבוהה בקרב רוב הרפובליקנים, אך לפי הדיווחים יש ירידה מסוימת — כולל ירידה מתחת לרף תמיכה של 90% שהיה אופייני לו בקרב מצביעי המפלגה. בסקר של “האקונומיסט–יוגוב” שצוטט בדיווח, 41% מהאמריקאים אמרו שהם מרוצים מתפקודו, ו־55% הביעו התנגדות. גם אם מדובר במדידה אחת, היא משמשת חומר בעירה למבקרים הטוענים שהמגמה מסוכנת לקראת בחירות האמצע בנובמבר.

החשש המרכזי שמעלים קולות במחנה הוא פוליטי־מעשי: אם הבייס “יישאר בבית” מתוך תסכול, הרפובליקנים עלולים להיפגע בבחירות האמצע. אחרים מזהירים דווקא מפגיעה בקרב בוחרים עצמאיים — קבוצה קריטית — שעלולה לראות בממשל כלא ממוקד בבעיות כלכליות. סוונה הרננדז, פרשנית שמרנית ותורמת לארגון “נקודת מפנה ארצות הברית”, תיארה את הקדנציה השנייה של טראמפ כ“מאכזבת”: לדבריה, הממשל מציג “ציוצים נוקבים” ותוכן תקשורתי מרשים, אך לא “המשך” שמממש את ההבטחות. היא טענה כי אמריקאים מתקשים לקנות מצרכים, משבר הדיור לא נפתר, והעברת מיליארדים לחו”ל “מרגישה כמו בגידה” כאשר הציבור נאבק בבית.

מצדו של הבית הלבן, יועצים בכירים מנסים להציג את הביקורת כחלק מ“משוב מחזורי” שמלווה כל ממשל. לפי הדיווח, אנשיו של טראמפ מתכננים עבורו לחזור לקיים עצרות כמעט שבועיות כדי לקדם את הישגיו, לאחר שבילה השנה מעט זמן בקמפיין ציבורי. מיטשל עצמו הוזמן לבית הלבן על ידי סגן הנשיא ג’יי־די ואנס, שעוקב אחריו ברשת החברתית “אקס” ושוחח איתו על סקרים; לפני המפגש עם טראמפ נפגש מיטשל גם עם ראש הסגל סוזי ויילס ועם שר החוץ מרקו רוביו.

השאלה שנותרת פתוחה היא האם מדובר ברעש פנימי זמני — או בסימן מוקדם להיחלשות עמוקה יותר של הקואליציה שהחזיקה את טראמפ לאורך שנים. בתוך המחנה, חלק מהקולות הפופוליסטיים עדיין מתעקשים שטראמפ “מתקן מסלול” ושישיב לעצמו את ההתלהבות לקראת בחירות האמצע. אחרים, מנגד, טוענים שהבעיה איננה טקטית אלא מהותית: הבייס לא מחפש עוד נאומים — הוא מחפש תוצאות בכיס, בסופר, ובשכר הדירה.