סטודנטית בת 19 נעצרה בשדה התעופה בבוסטון בדרך לביקור משפחתי בטקסס — וגורשה מארצות הברית בניגוד לצו שיפוטי

אני לוסיה לופס בלוסה, סטודנטית בת 19 בשנתה הראשונה במכללת בבסון שבמדינת מסצ'וסטס, הגיעה ב־20 בנובמבר לשדה התעופה בבוסטון כשהיא מתרגשת לקראת נסיעה מפתיעה לבית משפחתה בטקסס לרגל חג ההודיה. היא ביקשה לחלוק עם הוריה ושתי אחיותיה הצעירות את חוויותיה מהסמסטר הראשון בלימודי עסקים — אך במקום לעלות למטוס, מצאה את עצמה בעיצומו של סיוט שהסתיים בגירוש למדינה שלא ראתה זה 12 שנה.

 

רגעים לפני העלייה למטוס נאמר לה שיש בעיה בכרטיס הטיסה, אך בדרכה לשירות הלקוחות הוקפה לפתע בידי פקידי הגירה פדרליים. "הם כבלו אותה באזיקים וגררו אותה החוצה משדה התעופה", תיאר עורך דינה, טוד פומרלו, בראיון לרשת סי־אן־אן. משם התגלגלו האירועים במהירות מסחררת.

תוך פחות מ־48 שעות הועברה לופס בלוסה תחילה למשרדי רשות ההגירה והבקרה על המכס בברלינגטון, מסצ'וסטס, משם לבסיס צבאי, לאחר מכן למתקן מעצר בטקסס — ולבסוף הורחקה להונדורס למחרת אחר הצהריים. "היא הייתה כבולה בשלשלאות ברגליים ואזיקים בידיים", תיאר עורך הדין. "העלו אותה למטוס וגירשו אותה למקום שלא הייתה בו מאז גיל שבע. זה בלתי נתפס."

הפרט המדאיג במיוחד: לופס בלוסה גורשה אף על פי ששופט פדרלי הורה במפורש שלא להרחיקה מארצות הברית עד לסיום ההליך המשפטי בעניינה. לטענת עורך דינה, לא הוצג לה צו מעצר או צו גירוש, ולא נמסר כל הסבר על סיבת המעצר. "אני לא משוכנע שהיה בכלל צו גירוש", אמר. "לא הציגו כל מסמך."

פומרלו הוסיף כי לפי רשומות שמצא במאגרי הממשלה, תיק ההגירה שלה נסגר בשנת 2017. אביה, פרנסיס, סיפר לעיתון "אוסטין אמריקן־סטייטסמן" כי בקשת המקלט של המשפחה נדחתה, אך לדבריו השופט הדגיש בזמנו שאין שום צו גירוש תלוי ועומד.

מנגד, משרד ביטחון המולדת טען כי שופט הגירה הורה על גירושה כבר בשנת 2015 וכי "נשארה בארץ באופן בלתי חוקי מאז". הסתירה החדה בין גרסת הרשויות לבין התיעוד המשפחתי והמשפטי מעוררת שאלות קשות על תהליך הגירוש, על שקיפות ההליכים ועל שמירה על זכויות חוקתיות בסיסיות.

 

לופס בלוסה גורשה אף על פי ששופט פדרלי הורה במפורש שלא להרחיקה מארצות הברית עד לסיום ההליך המשפטי בעניינה. לטענת עורך דינה, לא הוצג לה צו מעצר או צו גירוש, ולא נמסר כל הסבר על סיבת המעצר. "אני לא משוכנע שהיה בכלל צו גירוש", אמר. "לא הציגו כל מסמך".

לופס בלוסה נולדה בהונדורס והגיעה לארצות הברית בגיל שבע עם הוריה שביקשו מקלט. היא גדלה בטקסס לצד שתי אחיותיה הקטנות, בנות שנתיים וחמש. בתיכון הצטיינה בלימודיה וזכתה למלגת לימודים למכללת בבסון, אחת היקרות במדינת מסצ'וסטס. "היא רצתה ללמוד עסקים ולעזור לאביה לפתוח חנות תפירה משלו", סיפר עורך הדין. "הוא אפילו תפר לה חליפות בעבודת יד לראיונות".

בראיון לעיתון "בוסטון גלוב", שחשף את הסיפור, אמרה לופס בלוסה מבית סבה וסבתה בעיר סן פדרו סולה שבהונדורס כי רק רצתה לחזור לבית משפחתה באוסטין ולחלוק איתם את הישגיה. "עבדתי כל כך קשה כדי להגיע לבבסון," אמרה. "זה היה החלום שלי."

מקרה זה אינו חריג, ומתיישר עם תיעוד הולך וגובר של גירושים מהירים, לעיתים תוך התעלמות מצווים שיפוטיים. במקרה נוסף שאירע בתקופה האחרונה דווח על אישה טרנסג'נדרית שגורשה למקסיקו למרות שהשופט חשש שתעמוד שם בפני סכנה ממשית.

עורך דינה של לופס בלוסה פועל כעת להשבתה לארצות הברית. "נבקש מהשופט הפדרלי להורות לממשל להשיבה מיד, שכן מדובר בהפרה חמורה של זכויות ההליך ההוגן שלה," אמר.

עתידה של סטודנטית צעירה, שהקדישה את חייה לבניית עתיד מבטיח ולסיוע למשפחתה, תלוי כעת על בלימה. בהיותה בהונדורס — ארץ שהיא כמעט אינה מכירה — היא מנסה להבין כיצד מסע משפחתי לחג הפך לסיוט משפטי ומוסדי שמעלה שאלות עמוקות על מדיניות ההגירה, זכויות אדם והאיזון הנדרש בין אכיפת חוק לבין שמירה על כבוד האדם וחירותו.