טראמפ אומר בקול מה שמנהיגי העולם המערבי מפחדים להודות - ויוצא למאבק באיום של האחים המוסלמים

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו חדש שמכוון נגד כמה מזרועות של תנועת "האחים המוסלמים" - מהלך שמציג אותו, לפחות בעיני תומכיו, כמנהיג המערבי הראשון שמנסה באמת להתמודד עם רשתות איסלאמיסטיות שפועלות כבר שנים בתוך מדינות דמוקרטיות.

במאמר שפרסם בדיילי מייל, מארק דובוביץ, מנכ"ל Foundation for Defense of Democracies, כותב שהמערב איפשר לארגונים האלה להתרחב כמעט בלי שאלות. לדבריו, בזמן שמדינות כמו בריטניה, קנדה, אוסטרליה ומדינות באירופה בחרו להתעלם - או אפילו להתפייס - עם רשתות שמזוהות עם האחים המוסלמים, ארה"ב סוף סוף עושה צעד שנועד למפות, לזהות ולסמן את הגופים שהוא טוען שמעודדים רדיקליות מסוכנת.

 

הנשיא טראמפ מבין את הסכנה של התבוססות האחים המוסלמים במערב - ופועל נגדם

 

דובוביץ טוען שזו לא תיאוריה: לדבריו, ארגונים איסלאמיסטיים כבר התבססו בלונדון, פריז, בריסל, ברלין, טורונטו וסידני, חדרו לבתי ספר, לאוניברסיטאות, לאיגודים מקצועיים ולפוליטיקה המקומית - והשפיעו בפועל על האופי של שכונות וקהילות שלמות. לטענתו, התוצאה מורגשת במיוחד אצל יהודים, שנאלצים "להסתיר סממנים יהודיים", להימנע מאזורים מסוימים או להסתפק באבטחה כבדה סביב בתי כנסת ומוסדות קהילה. 

אבל ממש לא רק יהודים מושפעים מהמצב. לדבריו, גם נוצרים ומוסלמים שאינם איסלאמיסטים - כולל פליטים שברחו ממשטרים דתיים קיצוניים - חווים לחצים דומים, יחד עם נשים שמסרבות לכיסוי ראש ומוסלמים שמבקרים קיצוניות.

לדברי דובוביץ, ארה"ב נמצאת עכשיו בדיוק בנקודה שבה אירופה הייתה לפני שנים: שתי קבוצות קיצון פוליטיות מושכות לכיוונים מנוגדים ומטשטשות את הסכנות. מצד אחד הוא מזכיר את זוהראן ממדאני ואת ברני סנדרס, שלדבריו מציגים גישה שבה תנועות כמו חמאס נתפסות כ"מדוכאות" ולכן אסור לבקר אותן. מהצד השני הוא מצביע על דמויות בימין האמריקאי שהוא מקשר לטאקר קרלסון - שלדבריו גולשות לבידוד, קונספירציות, אנטישמיות ודה-לגיטימציה של ישראל.

הוא טוען ששני המחנות האלה, למרות שהם מציגים את עצמם כאויבים, יוצרים יחד מציאות שפוגעת ביכולת של ארה"ב לזהות ולאתגר את הארגונים שאותם הוא מגדיר כבסיס האידיאולוגי של האחים המוסלמים.

עבור דובוביץ, זה בדיוק מה שהופך את הצו החדש של טראמפ למשמעותי: הוא רואה בו התחלה של תהליך שמאפשר לממשל לזהות פעילים, לייבש מקורות מימון ולבלום השפעה של רשתות שאף מדינה מערבית אחרת לא העזה לגעת בהן.

בהמשך הוא מזהיר שאם ארה"ב לא תלמד מהטעויות של אירופה, קנדה ואוסטרליה-– היא עלולה למצוא את עצמה באותו מסלול: יהודים נדחקים החוצה, נוצרים ומוסלמים מתונים מאוימים, והערכים שעליהם בנויה החברה המערבית נשחקים. הוא מסיים בטענה ש"כל נורות האזהרה כבר דולקות".