העולם מהדק את הכללים ברשתות חברתיות: האם ארה"ב תצטרף להגבלת גיל 16?

ממשלות ברחבי העולם מאמצות בקצב מהיר דרישות מחמירות לזיהוי גיל ברשתות החברתיות, והלחץ לצאת למהלך דומה מתחזק גם בארצות הברית. מדינות כמו אוסטרליה ומלזיה כבר הנהיגו איסור פתיחת חשבונות לבני פחות מ־16, אירופה מקדמת תקנים חדשים שמבוססים על אימות גיל באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ובמקביל מתנהלת בארה"ב תביעה רחבה נגד Meta בטענה שהחברה נמנעת מיישום כלים שיכולים לזהות משתמשים צעירים ולהרחיקם מהפלטפורמות.

המהלך הגלובלי מציב במרכז הדיון את הפער שבין חוקי העבר למציאות הנוכחית. כיום, ההסדרה הפדרלית היחידה בארה"ב היא חוק הגנת פרטיות הילדים משנת 1998, שמחייב קבלת אישור הורים לפני איסוף נתונים מילדים מתחת לגיל 13 - אך אינו אוסר עליהם להחזיק חשבונות ואינו מחייב זיהוי גיל. רוב הפלטפורמות קבעו גיל מינימום 13 רק כדי להימנע מהחובות החוקיות, אך ללא מנגנוני בדיקה אמיתיים. התוצאה היא מערכת שמסתמכת על הצהרת גיל בלבד, מבלי לספק הגנה ממשית מפני שימוש של ילדים צעירים.

 

גורמים בארה"ב מפעילים לחץ על הממשל לקדם הגבלת גיל יעילה לשימוש ברשתות חברתיות

 

במקביל, מדינות אחרות כבר עוברות למדיניות הרבה יותר נוקשה. באוסטרליה נכנס לתוקף חוק שמחייב רשתות חברתיות למנוע מבני פחות מ-16 לפתוח חשבון, עם קנסות שעלולים להגיע כמעט ל-50 מיליון דולר אוסטרלי. החוק דורש שימוש בכלי "אימות גיל" שיבחנו את גיל המשתמש באמצעים מתקדמים, במטרה להתמודד עם חשיפה של בני נוער לסיכונים נפשיים וסביבתיים.

תומכים במהלך טוענים שהלחצים החברתיים, הצורך באישור חברתי והרגישות בגילאי חטיבת הביניים מצדיקים את הצעדים המחמירים, ומצביעים על הצלחות במדיניות דומות בבתי ספר שבהן ירדו מקרי בריונות ושופרו הישגים לימודיים.

מנגד, מומחים אחרים מזהירים מפני תוצאה הפוכה: הרחקת הילדים מהרשתות הגדולות עלולה לדחוף אותם אל פלטפורמות חשאיות ובלתי מפוקחות, שבהן אין כל תכנון למשתמשים צעירים ואין פיקוח על התוכן. הם גם מזהירים מפגיעה ביכולת של בני נוער לקחת חלק בשיח ציבורי, לגשת למידע ולרכוש מיומנויות דיגיטליות.

הגל הבינלאומי משפיע גם על הדיון הפנימי בארה"ב, בעיקר על רקע תביעה רב־מדינתית שהוגשה נגד Meta. לפי כתב התביעה, החברה יודעת שמיליוני ילדים מתחת לגיל 13 משתמשים בפלטפורמות שלה, אך נמנעת מיישום טכנולוגיות שמסוגלות לאמת גיל - אף שהן זמינות. מסמכים פנימיים שהוצגו בתביעה מעידים לכאורה על חשש מפגיעה בנתוני הצמיחה אם תונהג מערכת בדיקה מחמירה, ועל כך שהחברה בחרה להישאר עם מנגנון הצהרת גיל בסיסי שקל לעקוף.

 

 

אירופה, מצידה, מקדמת מודלים מתקדמים שמבוססים על "אסימוני גיל" מוצפנים. המשתמש מאמת את גילו פעם אחת מול גורם חיצוני, שמנפיק אישור אנונימי לפלטפורמות ומאפשר להן לדעת רק אם המשתמש מעל או מתחת לגיל היעד - מבלי לחשוף זהות או פרטים אישיים. גישה זו מציעה שילוב של פרטיות גבוהה עם אימות יעיל, וצפויה להשפיע גם על הדיון בארה"ב.

ככל שהלחץ הציבורי והמשפטי גובר, ההבנה היא שהסטנדרט הקיים, גיל 13 ללא בדיקה, כבר אינו עומד בקצב. התקדמות החקיקה באוסטרליה, מלזיה ומדינות אירופה, לצד טענות מפורטות כלפי Meta, מציבה את וושינגטון בפני הכרעה קרובה: האם להעלות את גיל המינימום לשימוש ברשתות חברתיות, או לפחות לחייב אימות גיל אמיתי במקום הצהרה בלבד. מהלך כזה עשוי להפוך לשינוי המשמעותי ביותר במדיניות האינטרנט של הדור הצעיר בארה"ב מאז חקיקת חוק הפרטיות המקורי לפני יותר מעשרים שנה.