
במסגרת הפרויקט משתפים פעולה משרד העבודה, רשות שוויון הזדמנויות בתעסוקה, משרד המשפטים ורשות ההגירה. הסוכנויות מתכננות להצליב מידע, לנהל חקירות משותפות ולפעול נגד מעסיקים שינצלו לרעה את המערכת - בין אם על ידי דחיקת עובדים אמריקאים ובין אם באמצעות עקיפת כללי התוכנית. במשרד העבודה מדגישים שהמטרה היא להגן על השכר, הזכויות וההזדמנויות של עובדים אמריקאים בתחומים שבהם יש ביקוש גבוה לכישורים טכנולוגיים ומדעיים.
המהלך מגיע בתקופה שבה ויזת H-1B נמצאת בלב עימות פוליטי. ממשל טראמפ קידם לאחרונה אגרה חדשה בגובה 100 אלף דולר לכל בקשה - צעד חריג שמקפיץ משמעותית את עלות הגיוס ומעורר התנגדות מצד לשכת המסחר וארגוני מעסיקים. הארגונים טוענים שהעלות הגבוהה תפגע בחדשנות ובתחרותיות, והנושא כבר מועבר לערכאות משפטיות.

רפורמות ההגירה של ממשל טראמפ מתרחבות
לצד העלויות החדשות, נתוני 2025 מלמדים על שינוי במפת המעסיקים הגדולים: מספר הוויזות שניתנו לחברות שמקורן בהודו צנח, ורק שלוש מהן נכללות ברשימת 25 המעסיקים שקיבלו את מרבית האישורים. לעומת זאת, ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, כגון החברות הגדולות בעמק הסיליקון, ממשיכות להוביל את טבלת הבקשות, בין היתר בזכות גל בוגרי STEM בינלאומיים שמבקשים להשתלב בשוק האמריקאי לאחר סיום לימודיהם.
בזירה הפוליטית, הלחץ על התוכנית גובר. דמויות בולטות במחנה הרפובליקני קוראות לצמצום דרמטי בתוכנית ואף לביטולה, בטענה שמעסיקים משתמשים בה כדי לעקוף עובדים אמריקאים. מנגד, מומחי הגירה ותעסוקה מציינים כי לתוכנית יש תפקיד משמעותי במילוי פערי כוח אדם בתחומים שבהם שיעור גדול מהסטודנטים לתארים מתקדמים בארה"ב הם זרים - לעתים עד 70 אחוז מהלומדים בתחומי מדעים, הנדסה וטכנולוגיה.
הוויכוח החריף גם בתוך מחנה טראמפ עצמו, לאחר שהנשיא הביע תמיכה ביכולת של חברות מסוימות להביא מומחים מחו"ל כדי להקים ולהפעיל מפעלי תעשייה גדולים. הדברים עוררו ביקורת מצד חלק מתומכיו, שטענו שהוא מתרחק מהקו הנוקשה שהציג בעבר. מנגד, תומכים אחרים הסבירו כי ניתן לשלב בין מדיניות "אמריקה תחילה" לבין גיוס נקודתי של מומחים זרים כאשר מדובר בצרכים תפעוליים הכרחיים.
ככל ש-Project Firewall יעמיק, החברות יידרשו להיערך לפיקוח צמוד בהרבה על תהליכי הגיוס שלהן ועל עמידה בכללי התוכנית. בשלב זה לא ברור אם האגרה החדשה תרתיע חלק מהמעסיקים ותפחית את מספר הבקשות, אך ברור שהמאבק על גבולות השימוש בוויזות H-1B - ועל תפקידם של עובדים מיומנים מחו"ל בכלכלה האמריקאית - צפוי להישאר אחד הוויכוחים המרכזיים בשוק העבודה בארה"ב.