האם אנחנו באמת לא לבד? – טלסקופ החלל חושף אותות מדאיגים ומסעירים מכוכב לכת רחוק

תגלית מדעית חדשה מטלטלת את הקהילה האסטרונומית הבינלאומית — ומציתה מחדש את השאלה העתיקה ביותר של האנושות: האם אנחנו לבד ביקום? צוות חוקרים בינלאומי, בראשות פרופסור ניקו מדהוסודן מהמכון לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג', זיהה באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב סימנים כימיים יוצאי דופן באטמוספירה של כוכב הלכת המרוחק K2-18b. לטענת החוקרים, מדובר ב"ביוסיגנטורה" — רמז כימי שאולי נוצר על ידי חיים.

מדובר בצעד משמעותי בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ — אך גם בצעד שמחייב זהירות מדעית רבה.

הגילוי: מולקולות שמוכרות על פני כדור הארץ כמוצר של חיים בלבד
במסגרת התצפיות, זיהו החוקרים שתי מולקולות: דימתיל סולפיד (DMS) ודימתיל דיסולפיד (DMDS). על פני כדור הארץ, מולקולות אלו מיוצרות כמעט אך ורק בידי אורגניזמים חיים, בעיקר פיטופלנקטון — יצורים מיקרוסקופיים ימיים הנפוצים באוקיינוסים.

הנוכחות של מולקולות אלו על כוכב לכת מחוץ למערכת השמש היא דבר חסר תקדים. “על פני כדור הארץ, אין לנו מקור אחר לדימתיל סולפיד מלבד חיים,” אמר אחד החוקרים. “הממצא מעורר מחשבה על האפשרות שחיים מיקרוביאליים מתקיימים בסביבה של K2-18b.”

אך חשוב להדגיש: לא מדובר בגילוי של אורגניזמים עצמם, אלא בזיהוי כימי שעל פני כדור הארץ מעיד על חיים.

 

הנוכחות של מולקולות אלו על כוכב לכת מחוץ למערכת השמש היא דבר חסר תקדים. “על פני כדור הארץ, אין לנו מקור אחר לדימתיל סולפיד מלבד חיים,” אמר אחד החוקרים. “הממצא מעורר מחשבה על האפשרות שחיים מיקרוביאליים מתקיימים בסביבה של K2-18b.”

 

מה בעצם נמצא שם — ומה זה לא
החוקרים אינם טוענים שגילו חייזרים, או אפילו חיידקים. במקום זאת, הם דיווחו על "ביוסיגנטורה" — עדות אפשרית לקיומו של תהליך ביולוגי. דוגמה טובה לכך: כמו שתיכנס לבית ריק ותמצא ספל קפה חם על השולחן — זו לא ראיה לבן־אדם עומד מולך, אבל זו אינדיקציה חזקה שמישהו היה שם.

כך גם במקרה הזה: לא ראו חיים, אבל ראו משהו שעל פני כדור הארץ נוצר רק על ידי חיים.

מדוע זה כל כך דרמטי?
ראשית, זו הפעם הראשונה שמזהים מולקולות כאלו — בעלות קשר ישיר לחיים — על כוכב לכת המרוחק יותר ממאה שנות אור מאיתנו.

שנית, טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ששוגר ב־2021, מאפשר מדידות ברזולוציה שמעולם לא הייתה קיימת. הוא מסוגל לנתח את קרני האור שחודרות את האטמוספירה של כוכב הלכת ולזהות אילו מולקולות נמצאות שם.

שלישית, K2-18b אינו כוכב לכת מקרי. הוא נמצא בדיוק ב"אזור החיים" של הכוכב שלו — מרחק שמאפשר קיום מים נוזליים. הוא גדול פי 2.6 מכדור הארץ, ויש השערות שיש עליו אוקיינוס תת-אטמוספרי גדול.

זהו בדיוק סוג העולמות שמדענים בטוחים שיכולים, לפחות תאורטית, לאכלס חיים.

המדענים מצננים את ההתלהבות: "ממצא מרגש — אך עדיין ראשוני"
למרות ההתרגשות הגלובלית, החוקרים עצמם מדגישים כי מדובר בראיות ראשוניות בלבד.

שלוש בעיות מרכזיות עשויות להסביר את הממצא גם ללא חיים:

1. טעות במדידה – הנתונים מתקבלים מניתוח אור חלש מאוד מרחוק עצום. ייתכן שהטלסקופ זיהה חתימה כימית הדומה לזו של DMS אך איננה זהה.

2. תהליכים לא־ביולוגיים שלא מוכרים לנו – ייתכן כי כימיה או גאולוגיה זרה לחלוטין מייצרות את המולקולות.

3. זיהום בין-כוכבי – החומר הכימי עשוי להגיע מהכוכב עצמו, מהשפעות קרינה או ממטאוריטים.

“זה גילוי מסעיר, אך אנחנו בתחילת הדרך,” אמר מדהוסודן בראיון ל־BBC. “אנחנו צריכים עוד נתונים, עוד תצפיות, ועוד בדיקות כדי להבין מה באמת קורה שם.”

כיצד מאשרים חיים מחוץ לכדור הארץ?
הצוות מתכנן סבב נוסף של תצפיות בעזרת טלסקופ ג'יימס ווב, המיועד לאתר מולקולות נוספות שעשויות לרמז על חיים: מתאן ביולוגי, אמוניה, ואף שילובים של גזים שאינם יכולים להתקיים יחד ללא תהליך חי.

מדובר בתהליך ממושך ויקר. זמן תצפית בטלסקופ נחשב למשאב מדעי יקר ערך, וכל בדיקה דורשת חודשים של עיבוד נתונים.

ההקשר הרחב: תגליות חדשות בקצב שלא נראה מעולם
החיפוש אחר חיים אינו מתרכז רק ב־K2-18b. בעשור האחרון התגלו אלפי "אקסופלנטים" — כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. רבים מהם נמצאים באזורים שנחשבים מתאימים פוטנציאלית לחיים.

אבל זו הפעם הראשונה שמתגלה מולקולה שמקושרת באופן כה מובהק לחיים על פני כדור הארץ.

אם יוכח שיש חיים — אפילו חיים חד-תאיים — זו תהיה התגלית החשובה ביותר בתולדות המדע. משמעותה: החיים אינם תופעה חד-פעמית ומקרית, אלא תהליך טבעי שמתרחש בכל פינה ביקום שבה התנאים מתאימים.

השלב הבא: תשובות — או אשליות?
בחודשים הקרובים ינותחו הנתונים לעומק, מדענים נוספים ינסו לשחזר את הממצאים, והקהילה המדעית תנהל דיון סוער.

ייתכן שהגילוי הזה יהפוך לאבן הדרך החשובה ביותר בחקר היקום.
ייתכן שהוא יתברר כהבנה שגויה של מולקולה מסתורית.

אך דבר אחד כבר ברור: אנחנו חיים בעידן שבו, לראשונה בהיסטוריה, יש לבני האדם כלים ממשיים לגלות האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ.

או כפי שניסח זאת פרופסור מדהוסודן: “אנחנו נמצאים על סף גילוי שיכול לשנות את ההיסטוריה האנושית. אם יש חיים שם — נגלה אותם.”

ואולי, רק אולי — השנה הקרובה תספק את התשובה לשאלה הגדולה מכולן.