
מאז תחילת כהונתו השנייה, טראמפ מינה יזמים ומשקיעי טכנולוגיה לתפקידי מפתח, פירק רגולציות שהנשיא לשעבר ג'ו ביידן הטמיע, ופתח את ארצות הברית בפני השקעות ענקיות של ממשלות וחברות זרות בתחום הבינה המלאכותית. הוא הציג את מיליארדי הדולרים שזרמו לחברות אמריקאיות כראיה לכך שהאסטרטגיה שלו “לאתחל מחדש” את הכלכלה עובדת, וטען שה-AI הוא מנוע הצמיחה המרכזי של 2025.
השבוע אף בחן הבית הלבן אפשרות להפעיל צו נשיאותי שימנע ממדינות בארה"ב לחוקק חוקים רגולטוריים עצמאיים בתחום הבינה המלאכותית – מהלך חסר תקדים שמנקז עוצמה מהמדינות אל הממשל הפדרלי.

"עכשיו טראמפ מקבל לחץ מהחבורה של 'אחי הטק'", אמר ברנדן שטיינהאוזר, אסטרטג שמרני ומנכ"ל ארגון "הברית ל-AI בטוח". "הם ירוויחו מאות מיליארדים. אבל זה לא הבסיס שלו. הבסיס שלו הוא MAGA – ו-MAGA לא רוצה את זה."
אולם במקביל לתמיכה של וול סטריט ושל עמק הסיליקון, קם גל התנגדות מימין. בין המוחים:
• מושל פלורידה רון דסנטיס
• מושלת ארקנסו סָרָה הַקַבּי סנדרס
• הסנאטור ג'וש הָאוּלִי ממיזורי
• עשרות מחוקקים רפובליקנים ממדינות טקסס, יוטה ואחרות
הטענה המרכזית: טראמפ מעניק מתנה לעשירי הטכנולוגיה – על חשבון הפועלים והמשפחות של MAGA.
"החדשנות מדהימה, אבל שוק העבודה הולך להשתנות מאוד", אמרה אנג'לה פקסטון, סנאטורית רפובליקנית מטקסס. "אנשים שואלים את עצמם: מה זה יעשה למשפחה שלי?"
למרות העליות בוול סטריט, הציבור האמריקאי מרגיש אחרת. מחקר של מרכז פיו מצא כי 50% מהאמריקאים אומרים שהם מודאגים יותר משהם נרגשים מהכניסה המואצת של בינה מלאכותית לחיי היומיום. לשם השוואה: ב־2021 רק 37% חשו כך.
התחזיות על “עולם חדש” שבו AI מייצר צמיחה, עוזר לרפואה ומקדם את הכלכלה – פשוט לא משכנעות את כולם. מנכ"לים בחברות כמו וולמארט ואמזון כבר הודיעו לעובדים כי חלק מהתפקידים צפויים להתרוקן או להיעלם.
ההתחכך הגובר בין MAGA לבין עמק הסיליקון מדגים את המתח בלב הקואליציה של טראמפ: מצד אחד, תנועת פועלים לבנים, פופוליסטים וחשדנים כלפי תאגידים. מצד שני, מנהיגי טכנולוגיה עשירים, שמהווים עבור טראמפ מקור כוח והשפעה.
"עכשיו טראמפ מקבל לחץ מהחבורה של 'אחי הטק'", אמר ברנדן שטיינהאוזר, אסטרטג שמרני ומנכ"ל ארגון "הברית ל-AI בטוח". "הם ירוויחו מאות מיליארדים. אבל זה לא הבסיס שלו. הבסיס שלו הוא MAGA – ו-MAGA לא רוצה את זה."
שיא הקרע הגיע כאשר טראמפ דחף בקונגרס הצעת חוק שתמנע ממדינות בארה"ב לחוקק חוקים משלהן להגבלת AI. צעד זה היה חזרה ליוזמה דומה של הסנאטור טד קרוז מטקסס, שנכשלה לאחר שרפובליקנים אחרים התנגדו.
כשההתנגדות הלכה וגברה, הבית הלבן בדק הוצאת צו נשיאותי שיאפשר למשרד המשפטים לתבוע מדינות שמחוקקות חוקים בתחום.
"טכנולוגיית ה-AI הופכת את הכלכלה האמריקאית לחמה בעולם", כתב טראמפ. "הרגולציה של המדינות מאיימת להרוס את הצמיחה הזו."
מושל פלורידה רון דסנטיס, שבעבר היה בעל ברית של טראמפ, יצא נגד המהלך. במסיבת עיתונאים בקריסטל ריבר, הוא אמר:
"החופש שלנו לא יכול להישחק – לא על ידי ממשלה פדרלית, ולא על ידי חברות טכנולוגיה ענקיות."
דסנטיס הבטיח להציג “חבילת מדיניות AI נרחבת” למדינתו, שבין היתר תתמודד עם החשש ש-AI יוביל למשבר פיננסי אם ההבטחות הגרנדיוזיות לא יתממשו.
מושלת ארקנסו סרה הקבי סנדרס ומושל יוטה ספנסר קוקס הצטרפו לביקורת. "כבר עשינו את הטעות עם הרשתות החברתיות", כתב קוקס. "לא ניתן לזה לקרות שוב."
לצד ההתנגדות המדינית, טראמפ ממשיך להתקרב לענקיות הטכנולוגיה. כבר ביום הראשון לכהונתו השנייה הוא הזמין לבית הלבן את סם אָלטמן, מנכ"ל יוצרי ChatGPT, יחד עם שורה של טייקוני טק שהבטיחו להשקיע מאות מיליארדים ב-AI.
משקיע-העל דייויד סאקס משמש כיועץ הבכיר ביותר לטראמפ בתחום הבינה המלאכותית והמטבעות הדיגיטליים — גשר בין טראמפ לעמק הסיליקון.
מנהיגי הטכנולוגיה מבטיחים פריצות דרך רפואיות, יצירת מקומות עבודה ותחרות מול סין. אחרים כבר חוצים את הגבול לפנטזיה: אילון מאסק הכריז בשבוע שעבר כי הרובוטים ההומנואידים שטסלה תייצר "יחסלו את העוני".
שטיינהאוזר לא נשאר אדיש:
"אנשים מבינים שזו הבטחה לא מציאותית. זה גובל באוטופיה. אני לא חושב שמישהו באמת קונה את זה."