הירי בטראמפ ובקירק מצביעים על מציאות מדאיגה: רדיקליזציה ברשתות שמזינה את גל הזאבים הבודדים

החקירה הפדרלית סביב ההתנקשות בפעיל הימין צ’ארלי קירק ביוטה מתמקדת כעת במה שהחשוד השאיר אחריו ברשת: הודעות, שיחות ויומני צ’אט שנמצאו בדיסקורד ובפלטפורמות נוספות. מבחינת גורמי הביטחון, המקרה הזה הוא חלק מתמונה רחבה יותר של רדיקליזציה שמתעצמת בפינות חשוכות של האינטרנט - תופעה שכבר בלטה גם אחרי ניסיון ההתנקשות בנשיא דונלד טראמפ בקיץ שעבר.

מומחים מזהירים שהאיום לא מגיע מפוסט ויראלי אחד או מזיהוי מגדרי של חשודים, אלא ממקומות כמו דיסקורד, רדיט ויובו - מרחבים שבהם אנשים מתוסכלים מוצאים חיזוק ולגיטימציה לכעסים שלהם. לטענתם, אלה הפלטפורמות שמאפשרות לחיבור אנושי רעיל להפוך למעשים אלימים.

מייקל בלבוני, לשעבר יועץ ביטחון המולדת של מדינת ניו יורק, אמר ל'פוקס ניוז' שהמקרים של השנים האחרונות מצביעים על שינוי עמוק. "אנחנו רואים פעילים ודמויות תקשורתיות שנבחרות כמטרה", אמר. "אלה אנשים שחשים פגועים או לא נראים, ומאמינים שהם עומדים לבצע מעשה הירואי. המקרה של צ'ארלי קירק מראה עד כמה האיום הזה התרחב".

לדבריו, הרשת היא המקום שבו הכעס הופך לפעולה. "אנשים עם אותה תפיסת עולם מזינים אחד את השני עד שמישהו עושה את הצעד הבא ומחליט להרוג. זו נקודת המפתח ברדיקליזציה כיום".

 

ניסיון ההתנקשות בנשיא טראמפ והרצח של צ'ארלי קירק מגיעים מאותם דפוסי התנהגות של רדיקליזציה ברשת 

 

במקביל, החוקרים ממפים את פעילותו של החשוד, טיילור ג’יימס רובינסון בן ה־22. לפי מסמכי בית המשפט, נמצאו אחרי הירי הודעות ששלח בדיסקורד, ולפי Homeland Security Today נבחנים גם רישומי שיחות נוספים. הדפוס אינו חדש: מבצע הטבח בבאפלו (ניו יורק) ניהל יומן דיסקורד פרטי; היורה בביה"ס ביובלדי (טקסס) שלח מסרים מטרידים ביובו ובאינסטגרם; ובמקרים באל פאסו ובקרייסטצ’רץ’ הפיגועים קדמו לפרסום מניפסטים ב־8chan.

ביל דיילי, חוקר FBI לשעבר, אמר שהרדיקליזציה במקרים האלה מזכירה את מה שנצפה בעבר בארגוני טרור בינלאומיים. "השילוב של אידיאולוגיה, עלבון וחיפוש שייכות דומה למה שראינו עם מגויסי דאעש", אמר. "זה לא קורה ביום אחד. יש סימנים קטנים שמתפתחים ככל שהם מקבלים אימות מקהילות מקוונות".

לדבריו, גם סביבות שנראות תמימות, כמו למשל שרתי משחקים, הפכו לקרקע לגידול לרעיונות קיצוניים. "האתרים האלה נותנים לאנשים קיצוניים גישה ישירה לצעירים. זאת בדיוק הנקודה שבה הם הכי פגיעים".

ג’ייסון פק, סוכן FBI בדימוס, מזהיר מפני ניסיון לקשור בין דמוגרפיה לאלימות. "זהות לא מנבאת אלימות", אמר. "מה שמעניין אותנו הוא ההתנהגות: עלבון, אובססיה, חיפוש חיזוק, תכנון - עד הרגע שבו מישהו משתכנע שהפתרון הוא אלימות". לדבריו, "הפינות האלה של הרשת יכולות להתנהג כמו ביוב פתוח, ומי שכבר נמצא במקום חשוך שותה משם".

 

 

בלבוני הוסיף שהשנים האחרונות, מהקורונה ועד החרדה סביב בינה מלאכותית, יצרו קרקע פורייה לאנשים שמרגישים חסרי ערך. לדבריו, מדובר ב"סיוט של זאבים בודדים": אנשים שלא קשורים לארגון, לא מופיעים בשום רשימה, אבל יש להם גישה לנשק ולמניע. דיילי הזכיר שגם המעבר לפלטפורמות מוצפנות מקשה על רשויות האכיפה: "יש אתרים שקשה, ולעיתים בלתי אפשרי, לחדור אליהם".

במקרה של קירק, גורמי אכיפה אומרים שהמניע הראשוני לא נראה אידיאולוגי אלא קשור לקשרים מקוונים ולתסכול אישי - דפוס שחוזר במקרים אחרים. "בכל תקופה יש צבר של מקרים שאנשים מנסים לקשור יחד", אמר פק. "לפעמים זה מצביע על שינוי, ולפעמים זה צירוף מקרים. אי אפשר לבדוק לפי זהות - צריך לבדוק לפי התנהגות".

שלושת המומחים מסכימים שהגורם המרכזי שיכול לעצור אדם לפני שהוא מגיע לקצה הוא קשר אנושי. "משפחה, חברים - כל מי שרואה שינוי בהתנהגות חייב לדבר", אמר דיילי. בלבוני קרא לא להאדיר את היורה או להזכיר את שמו, ופק סיכם: "מה שמחזיר אדם צעד אחורה מהקצה הוא קשר. מישהו שמראה לו שהוא לא הולך לבד".