
ביום שלישי הגיש הממשל תביעה משפטית בטענה שאוניברסיטת פנסילבניה “סירבה לציית” לזימון של הוועדה הפדרלית לשוויון הזדמנויות תעסוקתיות — הגוף החוקר חשד לאפליה ואנטישמיות בקמפוס בפילדלפיה. הזימון דרש את פרטי הקשר של עובדים שהגישו תלונות על אפליה על רקע יהדותם, עובדים המשתייכים לקבוצות ולמועדונים יהודיים, וכל מי שעובד בתוכנית הלימודים היהודיים של האוניברסיטה.
לפי הוועדה, המידע “רלוונטי לחקירת שיטות העסקה בלתי חוקיות אפשריות, ובהן הטרדה על בסיס דת, מוצא לאומי וגזע”.
למחרת, החלה להסתובב בקמפוס עצומה הקוראת “לתמיכה המלאה בהחלטת האוניברסיטה לסרב לאסוף או למסור רשימות של יהודים ופרטיהם האישיים לממשל הפדרלי”. מאות סטודנטים, מרצים ואנשי מנהלה חתמו עליה.
פרופ’ אמנדה שאנור, מבית הספר וורטון של האוניברסיטה, שהייתה בין מארגנות העצומה, כינתה את דרישת הממשלה “מפחידה”. לדבריה, “ההיסטוריה של יצירת רשימות של יהודים בידי ממשלות היא אחת המצמררות והמבהילות ביותר. הרעיון שזה נעשה בשם ‘הגנה על הקהילה היהודית’ מטריד במיוחד”.

פרופ’ אמנדה שאנור, מבית הספר וורטון של האוניברסיטה, שהייתה בין מארגנות העצומה, כינתה את דרישת הממשלה “מפחידה”. לדבריה, “ההיסטוריה של יצירת רשימות של יהודים בידי ממשלות היא אחת המצמררות והמבהילות ביותר. הרעיון שזה נעשה בשם ‘הגנה על הקהילה היהודית’ מטריד במיוחד”.
גם הוועד המבצע של סניף פנסילבניה של האגודה האמריקאית לפרופסורים הביע תמיכה באוניברסיטה. ארגונים יהודיים בקמפוס, בהם “הלל פנסילבניה” ו“מעור פן”, פרסמו הצהרה משותפת הקוראת למאבק רציני באנטישמיות אך מביעה “דאגה עמוקה מהזימון”, תוך הדגשה ש“אסור לפגוע בפרטיות ובביטחון של סטודנטים ועובדים יהודים”.
בהצהרתם כתבו: “איסוף מידע פרטי על יהודים מזכיר דפוסים היסטוריים שהפכו קהילות יהודיות לפגיעות במשך דורות”.
מן הצד השני, דוברת הבית הלבן ליז יוסטון הצהירה כי ממשל טראמפ “ינקוט בכל האמצעים הדרושים לאכוף את החוק” וכי “ראוי שאוניברסיטת פנסילבניה תציית לזימון ותוכיח שהיא מגינה על הסטודנטים שלה”.
בקהילת האוניברסיטה מביעים חשש שמדובר בחלק ממסע רחב יותר של הממשל נגד מוסדות אקדמיים המזוהים עם ביקורת על טראמפ. בשנים האחרונות פעל הממשל הפדרלי נגד מדיניות קמפוסים לגבי טרנסג’נדרים, ואכף מעצרים של מהגרים ללא אישור בקמפוסים שונים.
האוניברסיטה עצמה שיגרה בספטמבר מכתב לוועדה הפדרלית, ובו טענה כי שיתפה פעולה עם החקירה במשך כמעט שנתיים, ואף הסכימה להודיע לעובדים על החקירה ולאפשר להם למסור מידע בהתנדבות. “הוועדה דחתה כל הצעה חלופית”, נכתב במכתב.
לפי האוניברסיטה, “הוועדה מבקשת מאיתנו לזהות עובדים שמופיעים באירועים או בקבוצות הקשורות ליהדות, ולמסור מידע אישי כמו כתובת מגורים, טלפון וכתובת דוא״ל — למרות שאיננו מחזיקים מידע על דת העובדים”.
מתיו גרוסמן, דובר האוניברסיטה, אמר כי המוסד “פועל ללא לאות להילחם באנטישמיות ולהגן על חיי הקהילה היהודית בקמפוס”. לדבריו: “שיתפנו פעולה עם החוקרים והעברנו יותר ממאה מסמכים — כמעט 900 עמודים — אך לא נסכים למסור רשימות של יהודים או פרטים אישיים שלהם. פגיעה בפרטיותם ובאמונם תערער את ביטחונם בקמפוס”.
הוועדה הפדרלית, מצדה, מהווה כיום זרוע מרכזית במסע הממשל נגד אוניברסיטאות עילית. יו”ר הוועדה אנדראה לוקאס הצהירה לאחרונה כי הוועדה “פועלת בשיתוף עם משרד המשפטים למיגור אנטישמיות במקומות עבודה, כולל בקמפוסים”.
מקרי אכיפה קודמים כבר כללו הסדר שנחתם ביולי עם אוניברסיטת קולומביה, שכלל תשלום של 21 מיליון דולר לקרן פיצויים וקנס נוסף של 200 מיליון דולר. באוגוסט קיבלה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס הצעה להסדר שבו נדרשה להפקיד 172 מיליון דולר בקרן תביעות ולקבל קנס של מיליארד דולר.
הפרשה מעוררת דיון ציבורי נוקב סביב גבולות המאבק באנטישמיות, שאלת זכויות הפרט, והחשש מניצול פוליטי של מידע רגיש על השתייכות דתית.