
למרבה המזל, יש גם נקודה חיובית. גבינות חומציות במיוחד, כמו פטה, לא הראו שום עקבות של הנגיף. לפי החוקרים, החומציות כנראה משחקת תפקיד מרכזי ביכולת של הגבינה לנטרל את הווירוס.

במחקר בדקו כיצד הנגיף מתנהג בגבינות שנוצרו מחלב לא מפוסטר שנשא את הווירוס. התוצאות היו ברורות: ברבות מהגבינות, הנגיף נשאר פעיל גם אחרי 60 ימי יישון - הזמן המינימלי שמחייב ה-FDA - ובחלק מהמקרים שרד אפילו 120 יום.
פרופ' דייגו דיל, וירולוג ומי שהוביל את המחקר, אמר כי "העבודה שלנו נולדה בעקבות ממצאים קודמים שהראו שנגיף H5N1 מופרש בכמויות גדולות בחלב של פרות נגועות, ושבמצב קרור הוא מסוגל לשרוד במשך זמן רב".
כדי להבין עד כמה צריכה של מוצרים מזוהמים מסוכנת, החוקרים בדקו גם חמוסים – בעלי חיים שרגישים מאוד ל-H5N1. חלק מהחמוסים ששתו חלב מזוהם נדבקו, אך אלו שאכלו גבינה שיוצרה מאותו החלב לא נדבקו. החוקרים סבורים שההבדל קשור לזמן המגע: חלב נשאר זמן רב יותר על ריריות הגרון, בעוד גבינה מגבילה את החשיפה.
החומציות התגלתה כגורם המשמעותי ביותר. כשה-pH של הגבינה נע בין 5.8 ל-6.6, הנגיף הצליח להישאר פעיל. כשהחומציות ירדה ל-5 ומטה - הוא נעלם לחלוטין. לכן פטה, עם pH של כ-4.6, נחשבת כאן לדוגמה בטוחה יותר. לשם השוואה: צ'דר עומדת על pH של כ-5.4, וקממבר מתקרבת ל-7.
פרופ' ניקול מרטין, שותפה למחקר, הסבירה כי הממצאים מספקים מידע מעשי ומהיר ליצרני גבינות בתקופה שבה ההתפרצות השפיעה על חלק גדול מאספקת החלב בארצות הברית.
במקביל, ה-CDC מזכיר שאין לשתות חלב לא מפוסטר שמכיל את נגיף A(H5N1) במטרה "לבנות חסינות". לפי הסוכנות, צריכת חלב כזה עלולה לגרום למחלה - לא להגן מפניה.