כדי להבין את הסיפור, חשוב להבין גם את המודל האמריקאי: בתי ספר "ציבוריים בניהול פרטי" (Charter) הם בתי ספר שממומנים מכספי המסים, אך מנוהלים על ידי גופים פרטיים ונפרדים ממערכת החינוך הרגילה. באופן עקרוני הם אמורים להיות לא־דתיים; כעת, יש מי שמנסים להפוך את המודל הזה גם לכלי לחינוך דתי.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
האם מדובר באנטישמיות? בינתיים, המתנגדים – ובראשם ארגון "אמריקאים מאוחדים להפרדת כנסייה ומדינה" – מדגישים שהם מתנגדים למימון דתי באשר הוא, קתולי או יהודי. הם נאבקו בעבר נגד בית ספר קתולי, וכעת נגד בית ספר יהודי. אין בדבריהם ביטויים אנטי־יהודיים מובהקים, אלא התנגדות לעצם שימוש בכספי ציבור לחינוך דתי. מצד שני, עבור רבים בקהילה היהודית, עצם ההתייצבות החוזרת נגד מוסד יהודי יכולה להיתפס כחלק מדפוס בעייתי – והוויכוח הזה צפוי ללוות את הפרשה.

נכון לעכשיו, אין סימנים מובהקים לכך שההתנגדות לבית הספר היהודי נובעת מעוינות כלפי יהודים דווקא. אותם ארגונים ואותם גורמים משפטיים כבר נאבקו בעבר נגד מוסד קתולי; טענותיהם מנוסחות באופן עקרוני, ומתמקדות בחוקתיות מימון דתי.
העבר חוזר: המקרה הקתולי שנבלם
היוזמה החדשה מגיעה זמן קצר לאחר שתוכנית לפתוח בית ספר קתולי וירטואלי במימון ציבורי – "סנט איזידור מסביליה" – קרסה. המקרה הגיע עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית, אך השופטים נחלקו בשוויון קולות. משמעות המבוי הסתום הייתה שהחלטת בית המשפט העליון של אוקלהומה נותרה בעינה – והמדינה קבעה שבית ספר דתי במימון ציבורי איננו חוקתי.
רייצ'ל לייזר, נשיאה ומנכ"לית ארגון "אמריקאים מאוחדים להפרדת כנסייה ומדינה", שהובילה את המאבק נגד בית הספר הקתולי, מתקשה לקבל את חזרת הרעיון – הפעם במתכונת יהודית.
"קיצוניים דתיים כבר הפסידו את הקרב הזה באוקלהומה," אמרה. "והנה הם שוב, מנסים לגרום למשלמי המסים לממן דת שלא בטוח שהיא הדת שלהם – ובדרך לפגוע עוד יותר בחינוך הציבורי."
מי עומד מאחורי בית הספר היהודי המוצע?
היוזמה החדשה מגיעה מקרן "בן גמלא" – רשת אמריקאית של בתי ספר יהודיים ציבוריים־חילוניים־למחצה הפועלים במודל ציבורי־פרטי. הקרן, שמרכזה בפלורידה, הגישה "מכתב כוונות" למועצת בתי הספר הציבוריים בניהול פרטי של אוקלהומה – שלב פורמלי מקדים לפני הגשת בקשה רשמית להקמת בית ספר.
במועצה מבהירים כי בשלב זה לא הוגשה בקשה מלאה:
"מכתב כוונות הוא רק תנאי מקדים לפני שאפשר בכלל להגיש בקשה רשמית. נכון לעכשיו, לא קיבלנו בקשה מ’בן גמלא’", נמסר.
במכתב הכוונות הציגה הקרן את משימתה החינוכית:
"המשימה שלנו היא לספק טבילה מקיפה במקצועות קלאסיים באמצעות תוכנית לימודים מובנית, לטפח סגולות אינטלקטואליות בארבעה שלבים חינוכיים, ולהכין בוגרים בעלי חוכמה קלאסית ויכולות מודרניות כאחד."
הקרן מצפה, לפי המסמכים, לפתוח את בית הספר באוגוסט 2027.
הקרקע המשפטית: פסיקה ברורה – אבל המאבק נמשך
לפני כחצי שנה עצר בית המשפט העליון של ארצות הברית, בפועל, את היוזמה לבית הספר הקתולי "סנט איזידור מסביליה". המבוי הסתום בהרכב השופטים הוביל לכך שהמילה האחרונה נותרה בידי בית המשפט העליון של אוקלהומה – שכבר פסק שבתי ספר דתיים במימון ציבורי מנוגדים לחוקה המדינתית.
לייזר מסבירה את הבעיה מנקודת מבטה:
"זה מכריח משלמי מסים לממן לא רק דת שלא בטוח שהם מאמינים בה, אלא לעיתים גם דת שמבקרת את דרכם או את אמונתם, או שפשוט אינם דתיים כלל."
כעת, אותו עיקרון עומד למבחן מחדש – הפעם עם מוסד יהודי במקום קתולי.
בקשת מסמכים ופתיחת חקירה ציבורית
ארגון "אמריקאים מאוחדים להפרדת כנסייה ומדינה" לא ממתין לשלב המשפטי בלבד. הוא הגיש בקשה רשמית לקבלת מסמכים ממועצת בתי הספר הציבוריים בניהול פרטי של אוקלהומה.
"אנחנו רוצים לדעת בדיוק אילו התכתבויות התקיימו בין ’בן גמלא’ לבין המועצה," אמרה לייזר. "אנחנו מבקשים להבין האם יש כאן הפרה חזיתית של עקרון הפרדת דת ומדינה וחופש דת."
המועצה אישרה שקיבלה את הבקשה, והעבירה לארגון את מכתב הכוונות של הקרן.
התובע הכללי מציב קו אדום
התובע הכללי של אוקלהומה, גנטנר דראמונד, שהיה ממובילי המאבק נגד "סנט איזידור", מצהיר שאין בכוונתו לאפשר עקיפה של הפסיקה.
"העניין הזה כבר הוכרע," אמר. "בית המשפט העליון של אוקלהומה אסר על בתי ספר דתיים במימון משלמי המסים, ובית המשפט העליון של ארצות הברית הותיר את הפסיקה הזו על כנה. משרדנו יתנגד לכל ניסיון לעקוף את שלטון החוק."
לייזר משוכנעת שהתוצאה בסיפור "בן גמלא" תהיה דומה:
"המסע הזה כבר נעצר על ידי בית המשפט הגבוה במדינה," אמרה. "בכנות, לא היינו צריכים בכלל להגיע למצב שבו אנחנו מבזבזים על זה משאבים. הם יכולים היו להיות מושקעים בחינוך הילדים."
המאבק הרחב: זכויות הורים מול הפרדת דת ומדינה
מעבר לסיפור הספציפי באוקלהומה, המקרה מחדד ויכוח אמריקאי עמוק:
תומכי בתי ספר דתיים במימון ציבורי טוענים שהורים צריכים לקבל אפשרות לבחור בחינוך המשקף את אמונתם וערכיהם, כל עוד המדינה מממנת גם בתי ספר אחרים.
המתנגדים טוענים שמרגע שמוסד הוא דתי – עליו להיות ממומן מתרומות פרטיות, ולא מכספי ציבור.
אוקלהומה, לפחות לפי הפסיקה הנוכחית, ניצבת חד־משמעית בצד המפריד: אין מימון ציבורי למוסדות דתיים.
ומה לגבי אנטישמיות?
נכון לעכשיו, אין סימנים מובהקים לכך שההתנגדות לבית הספר היהודי נובעת מעוינות כלפי יהודים דווקא. אותם ארגונים ואותם גורמים משפטיים כבר נאבקו בעבר נגד מוסד קתולי; טענותיהם מנוסחות באופן עקרוני, ומתמקדות בחוקתיות מימון דתי.
עם זאת, בעיני חלק מהציבור היהודי – בארצות הברית ומחוצה לה – עצם העמידה שוב ושוב מול מוסדות יהודיים יכולה להיראות כחלק מדפוס מפלה. השאלה האם זהו מאבק משפטי עקרוני או ביטוי לאווירה תרבותית חשדנית כלפי יהדות ודת בכלל, עוד תמשיך ללוות את הדיון.
בינתיים, "בן גמלא" טרם הגיבה לפניות לתגובה. לא ברור אם הקרן תתעקש להגיש בקשה רשמית למרות הפסיקה הקיימת – או שתעדיף להמתין למערכת משפטית ידידותית יותר. כך או כך, ברור שהקרב הבא על דמותו של החינוך הציבורי הדתי באמריקה עוד רחוק מסיום.