
לפי ראשי המכון, מדובר בתהליך שנמשך כבר כ־50 שנה בתוך "תכנית מאה השנים" של האחים המוסלמים.
לפי הדוח, שאורכו 200 עמודים, האחים המוסלמים מפעילים אסטרטגיית "ג'יהאד ציביליזציוני" - תהליך שמטרתו להטמיע רעיונות ולבנות בסיס השפעה לאורך דורות. החוקרים מזהים את הקמפוסים בארה"ב כזירה מרכזית: התארגנויות סטודנטיאליות כמו Muslim Students Association, שפועלת ביותר מ-600 מוסדות אקדמיים ובהם קולומביה ו-NYU, מוגדרות בדוח ככלי משמעותי לקידום אג'נדות שנגזרות מהתנועה. הדוח אף מתאר את ה־MSA כ"גוף הדגל" של ההשפעה בקמפוסים.

תנועות פרו-פלסטיניות בקמפוסים האמריקאים למעשה מקדמים את האג'נדה של האחים המוסלמים - כך עולה מהמחקר
לצד זאת נטען כי Students for Justice in Palestine פועלת בשיתוף פעולה עם ה-MSA ותורמת להעצמת נרטיבים שנקשרים לדפוסים אידיאולוגיים של התנועה, במיוחד מאז תחילת המלחמה בין ישראל לחמאס. החוקרים מזכירים גם את מעורבות SJP בהפגנות האלימות באולם המילטון בקולומביה באפריל שעבר.
ב־ISGAP סבורים שהממשל האמריקאי חייב להגדיר את האחים המוסלמים כארגון טרור כדי לצמצם את אפשרויות הפעולה של הרשת. מנהל המכון, ד"ר צ'רלס אשר סמול, טוען בדוח שהתנועה "משתמשת בחירויות של הדמוקרטיה כמנגנון לכרסום מבפנים" ומבקשת לנצל את הסובלנות והפתיחות של מערב אירופה וארה"ב כנקודת תורפה. לטענתו, זהו "פרויקט טרנס-לאומי" שמותאם למערכות המערביות ומנסה לערער אותן בהדרגה.
הדוח יצא יום לאחר שמושל טקסס גרג אבוט הכריז באופן עצמאי על האחים המוסלמים ועל הארגון CAIR כארגוני טרור זרים – צעד חסר תקדים ברמה מדינתית, שאינו מבוסס על הכרזה פדרלית. לפי פרטי תחקיר שפורסם בתחילת השבוע, CAIR העניק כספי תמיכה בסך 1,000 דולר לסטודנטים שנענשו על ידי רשויות אקדמיות בעקבות פעילות פרו-פלסטינית באוניברסיטאות מאז טבח שמחת תורה שביצע חמאס על ישובי הדרום. הכספים שולמו מקרן שנקראת Champions of Justice Fund ומופעלת על ידי סניף הארגון בקליפורניה.

מפגין פרו פלסטיני פורץ לאונ' קולומביה באחת ההפגנות האלימות שנרשמו במקום
למרות הדיון הציבורי הגובר, לא האחים המוסלמים ולא CAIR מוגדרים כיום בארה"ב כארגוני טרור. האחים המוסלמים, שנוסדו במצרים ב-1928, החלו כתנועה דתית וחברתית לפני שהתרחבו לפוליטיקה. לאורך השנים התבססו על מוסדות חינוך ורווחה ברחבי העולם הערבי, והשפיעו על תנועות נוספות - בהן חמאס, שקם בעזה ב-1987 מתוך זרועות חברתיות ודתיות שהיו מקושרות לתנועה.
הדוח מזכיר כי מנהיגי התנועה טוענים בשנים האחרונות שוויתרו על אלימות ופועלים להשגת מטרותיהם באמצעות תהליכים דמוקרטיים - אך החוקרים מטילים בכך ספק.
עם זאת, החוקרים ב-ISGAP מדגישים כי האיום שהם מתארים אינו תיאורטי. דליה זיאדה, עמיתה במכון, טוענת כי מדובר ברשת מאורגנת ורב-דורית שפועלת בשילוב תמיכה אידיאולוגית וכלכלית ממדינות כמו קטאר, באמצעות מימון, מערכות חינוך וערוצי תקשורת. לדבריה, קטאר משמשת "עורק חמצן" שמאפשר לרשת להתרחב ולהעמיק את השפעתה.
הדוח קורא לממשל האמריקאי לפעול "באופן ברור ואמיץ" מול ההשפעה של התנועה – ומציע כי הכרזה רשמית על ארגון טרור יכולה להיות צעד ראשון בלבד בתוך תהליך רחב יותר שמטרתו לצמצם את עומק החדירה למוסדות. ב־ISGAP מזהירים כי מהלכים כאלה נועדו לא רק להגן על מוסדות המדינה, אלא גם על קהילות מוסלמיות מתונות שנפגעות, לטענתם, מהחדירה האידיאולוגית של הארגון.