
המהלך הגיע לאחר חודשים של לחצים פוליטיים, מאבקים פנימיים ודיונים סוערים. חברי הקונגרס תומאס מאסי מרפובליקת קנטקי ורו חאנה מדמוקרטיית קליפורניה הובילו מסע פומבי לרפורמה מלאת משמעות, שלדבריהם חיונית כדי לאפשר לצדק להיעשות עם קורבנות אפשטיין. במסיבת עיתונאים שנערכה לאחר ההצבעה הצטרפו אליהם כתריסר מקורבנותיו, שהביעו הקלה ותקווה כי האמת תיחשף סוף סוף.
לפני ההצבעה הודיע יו"ר בית הנבחרים מייק ג’ונסון מרפובליקת לואיזיאנה כי יתמוך בחוק, אף שטען שיש בו ליקויים משמעותיים המחייבים תיקון. ג’ונסון אמר כי קיים שיחות עם מנהיג הרוב בסנאט, ג'ון ת’יון מדקוטה הדרומית, וכי בכוונת הרפובליקנים לשפר את ההגנות על קורבנות המעוניינים להישאר אנונימיות.

חברת הקונגרס מרג'ורי טיילור גרין אמרה כי "המבחן האמיתי הוא האם משרד המשפטים ישחרר את כל התיקים, או שיטען שהכול עדיין כיסוי לחקירות פעילות"
עם זאת, ת’יון הבהיר לכתבים כי בסנאט כלל לא בטוח שייעשה תיקון כלשהו. לדבריו, "כאשר הצעת חוק עוברת בבית הנבחרים ברוב של 427 מול 1, והנשיא כבר הודיע שיחתום עליה — קשה לראות מצב שבו הסנאט מנסה לשנות אותה."
מנהיג המיעוט בסנאט, צ'ארלס שומר, הכריז כי יבקש להעביר את החוק בהסכמה פה אחד — מהלך פרוצדורלי שיאפשר לאשרו עוד באותו יום, כל עוד אף סנאטור לא יפעיל וטו.
הקונצנזוס הנרחב בבית הנבחרים היה יוצא דופן: רפובליקנים מכל קצוות המפה האידאולוגית הצטרפו לדמוקרטים בהצבעה בעד. היחיד שהתנגד היה קליי היגינס מלואיזיאנה, שטען כי החוק עלול לחשוף מידע אישי של אנשים חפים מפשע שאינם קשורים לפשעים עצמם — עדים, בני משפחה ואחרים.
ככל שהתקרבה ההצבעה והסתמן כי המהלך יעבור ברוב עצום, טראמפ נאלץ לשנות את עמדתו. ביום ראשון קרא לרפובליקנים לתמוך בחוק, וביום שני הודיע שיחתום עליו אם יובא לשולחנו. שינוי זה הגיע לאחר מאמצים ארוכים של הבית הלבן לבלום את החקיקה ולהניא רפובליקנים מלתמוך בה.
משרד המשפטים לא הבהיר כיצד ינהג כעת. התובעת הכללית פאם בונדי אמרה בעבר שהמשרד מנוע מפרסום חומרים הקשורים לחקירות פעילות. טראמפ, מצדו, קרא בשבוע שעבר לבדוק את הקשרים של אפשטיין עם בכירים דמוקרטים, ובהם הנשיא לשעבר ביל קלינטון — וטען כי המידע חייב להתפרסם.
חברת הקונגרס מרג'ורי טיילור גרין אמרה כי "המבחן האמיתי הוא האם משרד המשפטים ישחרר את כל התיקים, או שיטען שהכול עדיין כיסוי לחקירות פעילות."
ההצבעה התאפשרה בזכות עצומת "דיסצ’ארג’", מנגנון נדיר המאפשר לעקוף את מנגנוני ועדות בית הנבחרים ולכפות הצבעה. העצומה הגיעה ל־218 חתימות הדרושות בשבוע שעבר, לאחר שחברת הקונגרס החדשה אדליטה גריחלבה מאריזונה הצטרפה למהלך. בכך הושלם קואליציה של כל 214 הדמוקרטים ו־4 רפובליקנים.
הלחץ הציבורי גבר בחודשים האחרונים, כולל שתי מסיבות עיתונאים שבהן הופיעו קורבנות אפשטיין. חלקן מתחו בבירור ביקורת קשה על התנהלותו של טראמפ ועל ניסיונותיו לדחות את פרסום החומרים.
היילי רובסון, קורבנת שהגדירה עצמה רפובליקנית, אמרה כי "הנשיא ניסה למנוע את חשיפת האמת. לא ייאמן שהיינו צריכות להיאבק בקונגרס כדי לקבל צדק."
למרות שלטראמפ יש סמכות מלאה להורות על פרסום המסמכים באופן מיידי — כפי שעשה במקרים אחרים, כגון שחרור מסמכים מהחקירות על רצח ג'ון קנדי ועל רצח מרטין לותר קינג — אינו עושה זאת במקרה זה. הבית הלבן סירב להגיב לשאלה מדוע נתלה הנשיא בהצבעה בקונגרס.
חבר הקונגרס ג'יימי רסקין, מדמוקרטיית מרילנד, הטיח כי "אם הנשיא רוצה שקיפות — הוא יכול לפרסם הכול כבר עכשיו. אין שום דבר שמונע ממנו."
שמו של טראמפ מופיע במספר מסמכים מהארכיון המשפטי של אפשטיין שכבר פורסמו בעבר, אך עד כה לא נמצאו בהם ראיות המפלילות אותו. טראמפ טען לאורך השנים שלא ידע דבר על פעילותו הפלילית של אפשטיין, והדגיש כי ניתק איתו קשר לפני יותר מעשרים שנה.
עתה, המבט מופנה לעבר הסנאט: האם יאשר את החוק ללא עיכובים? ואם כן, האם משרד המשפטים אכן יפרסם את כלל התיקים — או ינסה לצמצם את היקף הגילוי?
החלטת הקונגרס מסמנת רגע מכריע במאבק ארוך שנים: האם ייחשפו סוף־סוף מלוא פרטי פרשת אפשטיין — או שמא יימשכו הקרבות הפוליטיים גם אחרי הצבעה כמעט פה אחד.