
הכנס, שבו השתתפו למעלה מ־50 דוברים, כלל בין היתר את מישל דה־חראף, פרופסור לבלשנות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שהואשם בהטרדת סטודנט יהודי; וכן את סהר עזיז, פרופסורית למשפטים באוניברסיטת רטגרס ובעלת תפקיד אקדמי בכיר, שטענה בעבר כי "ציונים מלבים איסלאמופוביה באמצעות האשמת מוסלמים ופלסטינים בטרור".

הכנס, שבו השתתפו למעלה מ־50 דוברים, כלל בין היתר את מישל דה־חראף, פרופסור לבלשנות במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שהואשם בהטרדת סטודנט יהודי; וכן את סהר עזיז, פרופסורית למשפטים באוניברסיטת רטגרס ובעלת תפקיד אקדמי בכיר, שטענה בעבר כי "ציונים מלבים איסלאמופוביה באמצעות האשמת מוסלמים ופלסטינים בטרור".
קודין: "במקום חשיבה ביקורתית – קנוניות"
שרה קודין, מנהלת ענייני אקדמיה בוועד היהודי־האמריקאי, אמרה ל–JNS כי הכנס "מדאיג עמוקות" בשל הצגתו של נרטיב אחיד ומצמצם לגבי תפקידן של אוניברסיטאות בארה"ב. לדבריה:
"הסימפוזיון, שמציג יותר מ־50 דוברים, מתיימר לעסוק בשאלות על דמוקרטיה – אבל מספר מכריע של מושביו נשען על האשמה אחת: שישנם שחקנים זדוניים המתמרנים את האקדמיה. כאשר הדבר מלווה במושבים המציגים את ישראל והציונות ככוחות נכלוליים – אנו רואים חזרה ברורה לסטריאוטיפים אנטישמיים של כוח יהודי, השפעה ושליטה".
לדבריה, טענות אלו "אינן מעודדות חשיבה ביקורתית אלא את היפוכה – קונספירציה".
"מסד לשנאת יהודים רדיקלית"
דאגלס האואר־גילאד, פרופסור לשעבר למשפטים באוניברסיטה שטען כי התפטר בעקבות פוסטים אנטישמיים של עזיז ברשתות החברתיות, אמר כי שני הדוברים "חסרים אזרחות בשיח ציבורי" ומשתמשים ברשתות החברתיות כדי "לתקוף יהודים". לדבריו: "זהו עוד צעד לעבר מיסוד של שנאת יהודים רדיקלית בתוך אוניברסיטת בוסטון".
תגובת האוניברסיטה
קולין ריילי, דובר אוניברסיטת בוסטון, הגיב:
"האוניברסיטה מחויבת לחופש אקדמי, חופש ביטוי ולסביבה שבה ניתן להציג ולאתגר דעות באופן פתוח".
עוד הוסיף כי האוניברסיטה מקיימת מאות אירועים ודיונים בשנה, "גם בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת", ותמיד מעודדת דיאלוג מכבד.
רקע ומחלוקת רחבה יותר
הכנס בבוסטון מצטרף למקרים רבים בקמפוסים בארה"ב שבהם אירועים אקדמיים הופכים לפלטפורמות לביקורת חד־צדדית על ישראל ולשיח שמבקרים מגדירים כאנטישמי. מאז אוקטובר 2023 נרשמה עלייה ניכרת בפעילות פרו־פלסטינית בקמפוסים, לצד שחיקה בתחושת הביטחון של סטודנטים יהודיים.
בארגונים יהודיים טוענים כי בקמפוסים כמו קולומביה, הרווארד, MIT ואוניברסיטאות רבות נוספות – שיח אנטי־ישראלי חריף מנוסח לא פעם בשפה שמייחסת לישראל ולציונות מאפיינים "שטניים" או "מניפולטיביים", ובכך חוצה את הגבול שבין ביקורת לגיטימית לבין אנטישמיות.
התנהלות האוניברסיטאות
רבות מהאוניברסיטאות מציגות קו עקבי: מחויבות לחופש אקדמי. אולם מבקרים טוענים כי אותן אוניברסיטאות מגיבות בתקיפות ובמהירות לגזענות, סקסיזם ושנאה קבוצתית – אך כאשר מדובר באנטישמיות, התגובה איטית ומרוככת.
סטודנטים יהודיים מספרים על עלייה בהטרדות, איומים, הדרה מאירועים אקדמיים והשמצות נגד ישראל והציונות.
הקושי: איפה עובר הגבול?
האירוע בבוסטון מדגיש את אחד הוויכוחים העמוקים ביותר באקדמיה האמריקאית:
מתי ביקורת על מדיניות ישראל היא שיח פוליטי לגיטימי – ומתי היא הופכת לשיח אנטישמי המייצר מרחב עוין?
מחד, האקדמיה נדרשת לאפשר מגוון דעות, גם רדיקליות ושנויות במחלוקת.
מאידך, ישנה מחויבות ליצירת סביבה בטוחה שאינה מפלה סטודנטים על בסיס זהותם.
ובשטח, קשה יותר ויותר למצוא את האיזון.