סוציאליזם אנטי־ישראלי בעירייה: ראשי הערים הנבחרים בניו יורק ובסיאטל מצטרפים לשביתה נגד סטארבקס

ראשי הערים הנבחרים של ניו יורק וסיאטל, שניהם מזוהים עם הזרם הסוציאליסטי הפרוגרסיבי, הצטרפו לשביתה "ללא הגבלת זמן" נגד רשת סטארבקס במסגרת מאבק של איגוד העובדים שלה, "עובדי סטארבקס המאוחדים". לשביתה נוספה בתקופה האחרונה תמיכה גלויה בפלסטינים – צעד המעלה את המתיחות סביב היחס של הפוליטיקאים הללו לישראל וליהודים.

זוהראן ממדאני, ראש העיר הנבחר של ניו יורק, הכריז: "כל עוד העובדים שובתים – אני לא קונה סטארבקס, ואני מבקש מכם להצטרף אלינו. אין חוזה – אין קפה". בעבר אמר ממדאני כי יעצור את ראש הממשלה בנימין נתניהו אם יגיע לעיר.

קייטי וילסון, ראש העיר הנבחרת של סיאטל, שהאשימה את ישראל ב"רצח עם", הצהירה גם היא: "אני לא קונה סטארבקס – וגם אתם לא צריכים".

הצהרותיהם הפומביות בשילוב תמיכה פוליטית בעניין הישראלי־פלסטיני יצרו סערה סביב שאלת הגבולות בין ניהול עירוני לבין פעולות מחאה בעלות אופי בינלאומי.

 

סטארבקס מצאה את עצמה בלב המחלוקת לאחר שיצאה נגד האיגוד בעקבות פוסטים ברשתות החברתיות שנראו כתומכים בפלסטינים. החברה טענה שהפוסטים נעשו ללא אישור ופגעו במותג. מהלך זה הוביל לגל חרמות מצד פעילים פרו־פלסטיניים, ומנגד זכה לתמיכת ארגונים פרו־ישראליים שטענו שהעובדים ניצלו את הפלטפורמה של החברה לקידום אג'נדה פוליטית חריפה.

 

"הוא פשוט שונא יהודים"
מורטון קליין, נשיא ארגון ציוני אמריקה, אמר ל–JNS: "סוציאליסטים נוטים להיות עוינים מאוד ליהודים". לדבריו: "למה ממדאני צועק על סוגיות ישראל במסע הבחירות שלו? הוא ראש עיר – אין לו מדיניות חוץ. הוא עושה זאת כי הוא שונא יהודים".

קליין טוען כי ממדאני מנצל את תפקידו כדי לקדם עמדות אנטי־ישראליות, ומזהיר שהדבר מעיד על מגמה רחבה יותר בקרב מנהיגים פרוגרסיביים.

רקע על השביתה והפוליטיזציה
ארגון "עובדי סטארבקס המאוחדים" מנהל מאבק ממושך לשיפור תנאי העבודה ולאיגוד מקצועי. השביתה הנוכחית היא חלק מסכסוך מתמשך מול הנהלת החברה. אך מאז אוקטובר 2023 הארגון הוסיף למחאה גם מימד פוליטי: תמיכה פומבית בפלסטינים וביקורת על מדיניות ישראל.

לטענת תומכי ישראל, מדובר בעירוב מלאכותי ולא לגיטימי של סכסוך בינלאומי בתוך מאבק עובדים מקומי. תומכי האיגוד טוענים מנגד כי תמיכה בפלסטינים היא חלק מ"מאבק צדק חברתי כולל".

עמדת סטארבקס
סטארבקס מצאה את עצמה בלב המחלוקת לאחר שיצאה נגד האיגוד בעקבות פוסטים ברשתות החברתיות שנראו כתומכים בפלסטינים. החברה טענה שהפוסטים נעשו ללא אישור ופגעו במותג. מהלך זה הוביל לגל חרמות מצד פעילים פרו־פלסטיניים, ומנגד זכה לתמיכת ארגונים פרו־ישראליים שטענו שהעובדים ניצלו את הפלטפורמה של החברה לקידום אג'נדה פוליטית חריפה.

מי הם ממדאני ווילסון?
שני ראשי הערים הנבחרים מזוהים עם דור חדש של פוליטיקאים סוציאליסטים:

• זוהראן ממדאני – יליד משפחה מהגרים ממצרים והודו, פעיל סוציאליסטי בולט. כיהן כחבר אסיפת מדינת ניו יורק. ידוע בעמדות אנטי־ישראליות מובהקות.
• קייטי וילסון – פעילה סוציאליסטית ותומכת בזכויות הפלסטינים. קידמה את סיאטל כ"עיר מקלט" למהגרים. תקפה את ישראל בחריפות והבטיחה "להגן על העיר מפני טראמפ".

מעמדם החדש כראשי ערים מחזק את חששות הקהילה היהודית שמדיניותם הפוליטית תזלוג לתוך קבלת ההחלטות ברמת העירייה.

חשש בקהילה היהודית
בניו יורק, שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל – כ–1.5 מיליון איש – יש חשש שממדאני יוביל מדיניות שתתמוך בעמדות אנטי־ישראליות ותקצין את השיח הציבורי.
בסיאטל, שבה הקהילה היהודית קטנה אך מאורגנת, החששות דומים.

יהודים רבים מודאגים מכך שמנהיגים עירוניים מסמנים את ישראל כיעד פוליטי מרכזי – למרות שאין להם שום סמכות בתחום מדיניות החוץ.

מבט רחב יותר
הסערה סביב סטארבקס מציפה תופעה הולכת ומתרחבת: שילוב בין פוליטיקה בינלאומית לסוגיות עירוניות מקומיות. מבקרי ממדאני ווילסון שואלים מדוע ראשי ערים שמופקדים על תחבורה, דיור וביטחון ציבורי – עוסקים בנושאי חוץ טעונים.

תומכיהם טוענים כי הנהגה מקומית צריכה להשמיע עמדה מוסרית גם במרחב הבינלאומי, וכי תמיכה בפלסטינים היא חלק מאג'נדת זכויות אדם כללית.

בסופו של דבר, השביתה בסטארבקס הפכה לסמל לקרע עמוק בחברה האמריקאית: האם פוליטיקאים מקומיים צריכים לעסוק בענייני העולם – או להישאר בתחום אחריותם המוניציפלי?