נתיב מדיני חדש: מועצת הביטחון אימצה את יוזמת טראמפ לעזה — ומותירה פתח למדינה פלסטינית

מועצת הביטחון של האו"ם אימצה הלילה (בין שני לשלישי) ברוב גדול את תכניתו של הנשיא דונלד טראמפ לעתיד רצועת עזה. ההחלטה, שאושרה כהחלטה 2803, כוללת הקמת כוח ייצוב בינלאומי, הקמת מועצת שלום בראשות טראמפ ומתווה ראשוני ל"נתיב אפשרי" להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. 13 מדינות הצביעו בעד, שתי מדינות — רוסיה וסין — נמנעו, ואף מדינה לא הצביעה נגד.

מדובר באישור בינלאומי משמעותי ליוזמה אמריקנית מקיפה להסדרת הביטחון, הממשל והשיקום בעזה — אך גם בצעד שממחיש עד כמה יהיה קשה להוציא אותה לפועל בשטח, לנוכח התנגדות חמאס וחששות כבדים בישראל.

טראמפ בירך לאחר ההצבעה וכתב ברשת החברתית "טְרוּת' סוֹשְׁיָאל" כי מדובר "באחד האישורים הגדולים ביותר בהיסטוריה של האו"ם". לדבריו, חברי מועצת השלום החדשה ייבחרו ויוכרזו בשבועות הקרובים.

התכנית שאושרה משלבת את הפסקת האש בת 20 הנקודות שקידם טראמפ, את הקמתו של כוח רב־לאומי ואת פתיחת האפשרות להסדר עתידי שיוביל למדינה פלסטינית — בכפוף לשורת תנאים נוקשים.

שגריר ארצות הברית באו"ם, מייק וולץ, אמר לאחר ההצבעה כי "זהו צעד משמעותי בדרך לעזה יציבה שתוכל לשגשג, ובמקביל לאפשר לישראל ביטחון מתמשך". הוא ציין כי מדינות יוזמנו לשגר כוחות לכוח הייצוב, במסגרת שתבטיח את עצמאותן המבצעית.

 

התכנית שאושרה משלבת את הפסקת האש בת 20 הנקודות שקידם טראמפ, את הקמתו של כוח רב־לאומי ואת פתיחת האפשרות להסדר עתידי שיוביל למדינה פלסטינית — בכפוף לשורת תנאים נוקשים.

 

חמאס דוחֶה: "שוללת נייטרליות"
ארגון חמאס דחה את ההחלטה בחריפות וטען כי אינה עומדת בדרישות הפוליטיות וההומניטריות של העם הפלסטיני. בהצהרה רשמית נמסר כי הסמכת הכוח הבינלאומי לפירוק נשק בתוך עזה "שוללת ממנו נייטרליות והופכת אותו לצד בסכסוך". בחמאס הבהירו כי "לא נמסור את הנשק לגורם זר", אמירה המחדדת את הקושי ליישום התוכנית, מאחר שפירוז הרצועה הוא תנאי מרכזי בה.

ישראל מודאגת: "נתיב למדינה פלסטינית"
בישראל התגובה מעורבת. שרי הימין, ובהם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', הביעו דאגה מהניסוח המדבר במפורש על "נתיב אפשרי למדינה פלסטינית". שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר כי "פירוז חמאס הוא תנאי יסוד. לא יהיה עתיד בעזה כל עוד חמאס מחזיק בנשק". ראש הממשלה בנימין נתניהו שב והבהיר כי התנגדותה העקרונית של ישראל להקמת מדינה פלסטינית "לא השתנתה".

גורמים במערכת הביטחון טענו כי הדרישות מהפלסטינים "מחמירות במיוחד" וכי "הסיכוי שיעמדו בהן נמוך מאוד".

מה כוללת ההחלטה
החלטת מועצת הביטחון מאשרת הקמת כוח ייצוב בינלאומי בעל מנדט רחב — מאבטחת גבולות ועד לפירוז השטח. תוקף הסמכתו יפוג בסוף 2027. לכוח תינתן הסמכות "להשתמש בכל האמצעים הדרושים" לביצוע משימותיו, בהתאם לחוק הבינלאומי — ניסוח המאפשר שימוש בכוח צבאי במקרה הצורך.

במקביל, ההחלטה קובעת שככל שהכוח יתבסס, כוחות צה"ל ייסוגו מעזה בהדרגה על פי "סטנדרטים, אבני דרך ולוחות זמנים הקשורים לפירוז", שעליהם יידרשו להסכים ארצות הברית, ישראל ומדינות ערביות ששותפות במנגנון הפסקת האש.

אתגרים ביישום
למרות ההצבעה, בשטח לא צפוי שינוי מיידי. כעת מתחיל תהליך איתור המדינות שישלחו כוחות — אך עד כה רק אינדונזיה ואזרבייג'ן הצהירו כי ישתפו פעולה. מצרים, ירדן, מדינות המפרץ וסעודיה טרם התחייבו.

בישראל מעריכים כי כוחות ערביים ומוסלמיים, אם ישתתפו, לא ייטלו חלק בעימות ישיר מול חמאס — לכל היותר יבצעו משימות שיטור — דבר שמוסיף לספקות בדבר יכולת הכוח להשיג פירוז של ממש.

ההקשר האזורי: ביקור בן סלמאן בוושינגטון
במקביל להצבעה הגיע לוושינגטון יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לפגישה העוסקת בין היתר בעסקת מטוסי הקרב מדגם אף־35 ובנורמליזציה עם ישראל. סעודיה ממשיכה להתנות כל התקדמות במהלך מדיני כזה בהתקדמות ממשית לעבר הקמת מדינה פלסטינית. בישראל מזהירים כי מכירת המטוסים ללא התקדמות לנורמליזציה תפגע בביטחון האזור.

תמיכה ערבית רחבה יחסית
הצלחת ההצבעה התאפשרה בזכות תמיכתן של מדינות ערביות ומוסלמיות שהיו מעורבות בתיווך הפסקת האש. ארצות הברית הפיצה הצהרה משותפת עם קטאר, מצרים, איחוד האמירויות, סעודיה, אינדונזיה, פקיסטן, ירדן וטורקיה הקוראת "לאימוץ מהיר" של היוזמה.

שגריר אלג'יריה באו"ם, אמר בנדג'מה, הדגיש כי שלום אמיתי "לא יושג ללא צדק לעם הפלסטיני".

התקווה לעתיד — לצד חשש ממשי
החלטת מועצת הביטחון מחזקת את התקווה שהפסקת האש בעזה תתבסס ושהדיון על עתיד הרצועה ייכנס למסלול מדיני. עם זאת, הדרך ליישום מלא של התכנית ארוכה ומלאת מכשולים — ביטחוניים, פוליטיים ודיפלומטיים — שכל אחד מהם עלול לעכב או לשנות את המסלול.

ועדיין, לראשונה מזה שנים רבות, המערכת הבינלאומית מאשרת רשמית מתווה שמשרטט נתיב — גם אם תלול ומורכב — להקמת מדינה פלסטינית. מבחינת מדינות ערב וסעודיה במיוחד, זהו תנאי בסיסי להתקדמות אזורית; מבחינת האמריקנים, זו הזדמנות לעיצוב מחדש של הסדר הביטחוני; ומבחינת ישראל — שורה של אתגרים אך גם צומת הכרעה מדינית שאי־אפשר עוד להתעלם ממנה.