
המזכר, המתוארך ל־1 בנובמבר, הודלף ימים ספורים בלבד לאחר פגישת הנשיא דונלד טראמפ עם נשיא סין שי ג'ינפינג בדרום קוריאה, שבה סיכמו השניים על הפסקת אש זמנית במלחמת הסחר. עיתוי ההדלפה מעלה שאלות לגבי המאבקים הפנימיים בוושינגטון והמתח המתמשך בין שתי המעצמות.
לפי פייננשל טיימס, המזכר טוען כי עליבאבא סיפקה לצבא השחרור העממי גישה למידע רחב על משתמשיה — כולל כתובות אינטרנט (IP), נתוני רשתות אלחוטיות והיסטוריות תשלומים. עוד נטען כי החברה העבירה לצבא מידע על "פגמי יום אפס" — פרצות קריטיות שלא תוקנו ושמהוות כלי מרכזי במתקפות סייבר.
פרצות מסוג זה מאפשרות חדירה למערכות לפני שיש יכולת להגן עליהן, ולכן נחשבות ל“נשק דיגיטלי” בעל ערך מודיעיני גבוה.
העיתון הדגיש כי לא הצליח לאמת את תוכן המזכר באופן עצמאי.

דובר הקבוצה אמר לעיתון ניו יורק פוסט: “הטענות שקריות לחלוטין. איננו יודעים מה עומד מאחורי ההדלפה האנונימית, שהעיתון עצמו מודה שאינו יכול לאמת. מדובר בקמפיין יחסי ציבור עוין, שנועד לערער את הסכם הסחר שהושג בין הנשיא טראמפ לבין סין”.
עליבאבא דחתה את הטענות בעוצמה. בהודעה שהעבירה לעיתון פייננשל טיימס כינתה אותן “שטויות מוחלטות” וטענה כי מדובר בניסיון מכוון להשמיץ את החברה.
דובר הקבוצה אמר לעיתון ניו יורק פוסט: “הטענות שקריות לחלוטין. איננו יודעים מה עומד מאחורי ההדלפה האנונימית, שהעיתון עצמו מודה שאינו יכול לאמת. מדובר בקמפיין יחסי ציבור עוין, שנועד לערער את הסכם הסחר שהושג בין הנשיא טראמפ לבין סין”.
התגובה החריפה מלמדת על חשש לפגיעה בסיכומי הסחר העדינים בין וושינגטון ובייג'ין.
הבית הלבן והסוכנות המרכזית למודיעין נמנעו מלהגיב. גם השגרירות הסינית בוושינגטון דחתה את הטענות וכינתה אותן “עיוות מוחלט של העובדות”, והדגישה כי בייג'ין אינה מכריחה חברות לאסוף מידע בניגוד לחוקי המדינות שבהן הן פועלות.
המזכר אינו מפרט אילו מערכות או אתרים בארצות הברית היו יעד אפשרי למתקפות. עם זאת, פייננשל טיימס מזכיר כי בעבר התריע מנהל המודיעין הלאומי כי לסין יכולת ממשית לפגוע בתשתיות אמריקאיות חיוניות.
האזהרה התייחסה למבצע סייבר המכונה "סערת טייפון" — פרצת עומק ברשתות תקשורת בארצות הברית.
דניס וילדר, לשעבר אנליסט בכיר של הסוכנות המרכזית למודיעין לענייני סין, אמר לעיתון כי מאמצי הסייבר של צבא השחרור העממי נמצאים ב“רמה חסרת תקדים”.
לדבריו, “מדובר בחדירות יומיומיות לתשתיות קריטיות — שדות תעופה, נמאלים, מרכזי תחבורה של צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט וגם בתוך היבשת”. וילדר טען כי המטרה היא להכין את הקרקע ל“לוחמת השבתה” במקרה של עימות צבאי.
הטענות נגד עליבאבא נתפסות כחלק מדאגה רחבה יותר בוושינגטון ביחס לקשריהן של חברות טכנולוגיה סיניות לצבא. פקידים אמריקאים מדגישים כי בבייג'ין מיושמת אסטרטגיית “מיזוג צבאי־אזרחי”, המחייבת חברות פרטיות לשתף טכנולוגיות עם צבא השחרור העממי.
חבר הקונגרס ג’ון מולנאר, העומד בראש הוועדה לענייני התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית למפלגה הקומוניסטית של סין, אמר כי על הממשל “לנקוט צעדים כדי להגביל את הגישה של חברות סיניות לשווקים ולחדשנות האמריקאית”.
במאי האחרון קראה קבוצת מחוקקים, ובה גם מולנאר, לרשות ניירות ערך להסיר 25 חברות סיניות מהבורסות בארצות הברית — בהן גם עליבאבא — בשל קשרים אפשריים לצבא הסיני.
עיתוי ההדלפה מעורר שאלות: האם מדובר בניסיון מצד גורמים במודיעין או בממשל לערער את הקרבה המחודשת בין טראמפ לשי? האם בתוך הבית הלבן עצמו יש מחלוקות עמוקות סביב מידת ההידוק או ההקשחה במדיניות מול בייג'ין?
עליבאבא טוענת שמדובר ב“קול נוכל” המבקש להבעיר מחדש את מתיחות הסחר. ייתכן שאכן מדובר בשיקוף של מאבק פנימי עז בין המחנה החותר לדיאלוג מול סין לבין אלו הדורשים קו תקיף ואגרסיבי.
בעוד וושינגטון ובייג'ין מתכתשות, מיליוני משתמשים ברחבי העולם עשויים לתהות: האם מידע אישי — היסטוריית רכישות, פרטי תשלומים, כתובות אינטרנט — עלול להגיע לידיים צבאיות?
האם פלטפורמות מסחר אלקטרוני הפכו לחלק מזירת הלוחמה הדיגיטלית של המאה ה־21?
התשובות לשאלות הללו עשויות להשפיע לא רק על היחסים בין ארצות הברית לסין, אלא גם על מידת האמון של צרכנים עולמיים במערכות דיגיטליות בכלל. בין אמת להלכי־רוח פוליטיים, עתיד הסחר הגלובלי תלוי על כף המאזניים.