
"זו אחת הסיבות שאני לא הולך לאירועים האלה", הוא מספר ל־USA Today. "להיות בחדר מלא מפורסמים שכולם רוצים לזכות במשהו… זו הרגשה כל כך מחורבנת. כולם מתלבשים, מתנהגים, מזייפים. פשוט אווירה מוזרה".
בזמן שקולגות נהנים מהאנרגיות של הקהל, מרפי מודה שהוא הפוך לגמרי: "הסוללות שלי נטענות כשאני בבית ושקט. הקהל מרוקן אותי".

אדי מרפי משתף על ארבעה עשורים בתעשייה ההוליוודית
אפשר להבין אותו. אחרי עשרות סרטים שבהם הוא גילם כל דמות אפשרית - מאישה מבוגרת ב'הפרופסור המטורף', דרך חמור ב'שרק' ועד וטרינר שמדבר עם חיות - הוא כבר לא צריך להוכיח שום דבר. אבל אוסקר? עדיין לא. והוא לא שוכח להזכיר את זה, עם חיוך קטן שמלמד שהוא מבין את המשחק הרבה יותר טוב מכולם.
המסע שלו התחיל בגיל 15 בסטנד-אפ, המשיך לפריצה הגדולה ב'סאטרדיי נייט לייב' ואז ללהיטים כמו Beverly Hills Cop, Coming to America, Harlem Nights ועוד. "רציתי להיות מצחיק כמו ריצ'רד פריור, מגניב כמו אלביס וגדול כמו הביטלס", הוא אומר בדוקו.
המפיק רג'ינלד הדלין מוסיף נקודה מעניינת: מרפי ראה בשליחותו לא רק קריירה אישית אלא גם פתיחת דלתות לקולנוע שחור. "הוא אמר, 'לא היה סרט רומנטי שחור כזה. צריך לעשות את זה כדי שאחרים יוכלו לעשות את זה'. הוא השתמש בכוח שלו בשביל לפתוח דלתות".
ובכל זאת, היחסים שלו עם האקדמיה היו תמיד מורכבים. ב-1995, כשהוזמן להעניק פרס באוסקר, הוא עלה לבמה וירה בלי פילטרים: "אני לא הולך כי הם לא מכירים בשחקנים שחורים", סיפר על השיחה עם המנהל שלו. אחר כך אמר מול כל העולם: "כנראה שלעולם לא אקבל אוסקר אחרי זה, אבל שיהיה".

מרפי עם הקאסט של SNL בשנת 1981
למחרת ציפה למהומה - וקיבל שתיקה. "זה היה כאילו לא הייתי שם. לא תמונות, לא אזכור, כלום. ומאז… אין אוסקר", הוא אומר, ואז מחייך. "אבל אני לא חושב שזה בגלל זה".
בסופו של דבר, יש משהו אחד שמרפי מחשיב יותר מכל פסלון. "המורשת שלי? הילדים שלי. אם אתה שם את הילדים שלך קודם - אתה לא עושה טעויות".
מרפי, אבא לעשרה ילדים, חי היום בקצב אחר לגמרי. ב־2024 הוא התחתן עם פייג' בוצ'ר, ואם יש משהו שהשתנה מאז - זו שגרת הלילה שלו. "פעם הייתי ער יומיים לפני שהייתי הולך לישון", הוא אומר. "כשפגשתי את פייג', נכנסתי יותר לשגרה שלה. היום אנחנו רואים שני פרקים של 'סיינפלד' והולכים לישון".
למרות הכול, מרפי מרגיש שהוא בשלב חדש. "אני בתקופת מעבר. בא לי לעשות דברים אחרים, לא לחזור על מה שכבר עשיתי".
אבל גם אחרי ארבעה עשורים, דבר אחד נשאר אותו הדבר: "בסופו של דבר, אני פה כדי להצחיק אנשים".