המלחמה הפנימית של יהדות אמריקה: הליגה נגד השמצה במוקד סערה על מעקב גזעני אחרי ראש עיר מוסלמי

סערה פנימית חסרת תקדים מטלטלת את הקהילה היהודית בארצות הברית: קואליציה של ארגונים יהודיים פרוגרסיביים פרסמה גינוי חריף לליגת ההגנה נגד השמצה (Anti-Defamation League – ADL) בעקבות הקמת מערך מעקב ייעודי אחר ראש עיריית ניו יורק הנבחר, זוהראן ממדאני – מוסלמי, אנטי־ציוני ומבקר מוצהר של ישראל.

לדברי הקואליציה, המכנה את הפרויקט "מוניטור ממדאני", מדובר במהלך גזעני ואיסלאמופובי הפוגע בשיתוף הפעולה בין הקהילות היהודית והמוסלמית בעיר.

"תקיפות אסלאמופוביות וגזעניות"

בהצהרה שפורסמה ביום שלישי, גינו הארגונים את הקמת ה"מוניטור" על ידי ה־ADL, שמטרתו לעקוב אחר מדיניות, מינויי כוח אדם והחלטות הנוגעות לביטחון היהודים בעיר.

בין החתומים על הגינוי: "האג׳נדה היהודית של ניו יורק" (New York Jewish Agenda), "בנד דה ארק: פעולה יהודית" (Bend the Arc: Jewish Action), "אם לא עכשיו" (IfNotNow), "ג׳יי סטריט ניו יורק", "יהודים למען צדק גזעי וכלכלי" (Jews for Racial & Economic Justice) ו"טרואה – הקריאה הרבנית לזכויות אדם" (T’ruah: The Rabbinic Call for Human Rights).

"הפרויקט הזה מערער את המאבק המשותף שלנו נגד אנטישמיות ואיסלאמופוביה בניו יורק," נכתב בהצהרתם.
"ללא קשר לעמדותינו בנוגע לישראל או לפלסטין, אנו מתנגדים בתקיפות לכל התקפה אסלאמופובית וגזענית מצד מוסדות המתיימרים לייצג את קהילותינו."

הארגונים הדגישו כי בכוונתם לשתף פעולה עם ממדאני במאבקו בשנאה מכל סוג. "ביחד נוכל לבנות עיר המבוססת על צדק, כבוד ודאגה לכל תושביה," נכתב.

 

מבקרי הליגה מאשימים אותה בסטנדרט כפול: "מדוע לא הופעל מערך דומה לעקוב אחר גילויי אנטישמיות בממשל טראמפ?" שאל אחד מראשי הארגונים.

 

תגובת ליגת ההגנה נגד השמצה

בהצהרה הרשמית של הליגה, לא הוזכר כלל האסלאם. מנכ"ל הארגון, ג׳ונתן גרינבלט, פרסם סרטון הסברה ובו טען כי "עוינותו המתמשכת של ממדאני כלפי המדינה היהודית מאפיינת את כל דרכו הציבורית," והוסיף כי ראש העיר הנבחר "מקיף את עצמו באנשים הידועים בעמדותיהם האנטישמיות."

גרינבלט ציין כי הליגה תפעיל קו סיוע חדש לתושבים יהודים ותבחן מקרוב את המדיניות והמינויים בממשל העירוני החדש. "אם הממשל יעשה דברים טובים לשמירה על ביטחון היהודים – הציבור צריך לדעת. ואם יינקטו צעדים הפוגעים בהם – הציבור חייב לדעת גם זאת. זה פשוט," אמר.

האשמות במוסר כפול

מבקרי הליגה מאשימים אותה בסטנדרט כפול: "מדוע לא הופעל מערך דומה לעקוב אחר גילויי אנטישמיות בממשל טראמפ?" שאל אחד מראשי הארגונים.

בארגון "בנד דה ארק" נכתב: "אנו דוחים את ההאשמות השווא באנטישמיות נגד מנהיגים פרוגרסיביים שחורים, מוסלמים ובני קהילות מוחלשות, שנאבקים למען חברה צודקת ושוויונית."

פיצול אידיאולוגי עמוק

המחלוקת הנוכחית חושפת קו שבר עמוק בקהילה היהודית האמריקאית סביב שאלת היחס לישראל ולזהות היהודית הפוליטית.
עבור ארגונים ותיקים כמו ה־ADL והפדרציה היהודית המאוחדת של ניו יורק (UJA Federation of New York), נאמנות לישראל היא חלק בלתי נפרד מהמאבק באנטישמיות. מבחינתם, תמיכתו של ממדאני בתנועת החרם על ישראל (BDS) וביקורתו החריפה על המדינה בעיצומו של גל אנטישמיות גואה – מהווים איום ממשי על ביטחון הקהילה היהודית בעיר.

לעומתם, הארגונים הפרוגרסיביים מבקשים להתמקד בשיתופי פעולה מקומיים: נגישות כלכלית, צדק חברתי וזכויות מיעוטים – תחומים שבהם ממדאני הציב יעדים ברורים בקמפיין שלו. חלקם, כמו "האג׳נדה היהודית של ניו יורק" ו"טרואה", אף רואים עצמם תומכים בישראל אך מבקרים את מדיניות ממשלתה הנוכחית.

התמיכה היהודית בממדאני

לפי נתונים שהתפרסמו לאחר הבחירות, כשליש מהיהודים שהצביעו לראשות העיר נתנו את קולם לממדאני. נתון זה ממחיש כי גם בתוך הקהילה עצמה קיימת חלוקה עמוקה: לא כל היהודים רואים בעמדותיו כלפי ישראל עילה לפסול אותו או לאיים על ביטחונם.

מאבק על דמותה של הקהילה

המחלוקת הנוכחית משקפת קונפליקט רחב יותר: מהי הדרך הנכונה להיאבק באנטישמיות בעידן שבו שאלת ישראל הפכה לנושא טעון ומפצל.
בעוד שה־ADL רואה בתמיכה בישראל תנאי בל יעבור לביטחון יהודי, קבוצות פרוגרסיביות טוענות שיש להבחין בין ביקורת על מדיניות ישראל לבין שנאה כלפי יהודים.

הוויכוח הזה מעלה שאלות קשות על גבולות השיח הלגיטימי ועל המקום של קולות מוסלמים ובני מיעוטים בזירה הציבורית היהודית־אמריקאית.

מבט קדימה

זוהראן ממדאני, שייכנס לתפקידו בחודשים הקרובים, צפוי להתמודד עם משימה רגישה במיוחד: ריפוי הקרע בין חלקי הקהילה היהודית בעיר.
מצד אחד, הוא נהנה מתמיכה מצד ארגונים פרוגרסיביים ורבים מבין צעירי הקהילה; מצד שני, ארגון מרכזי ובעל השפעה כמו ליגת ההגנה נגד השמצה עוקב אחר כל צעד שלו.

האופן שבו ינהל ממדאני את יחסיו עם הקהילה היהודית – והאופן שבו הקהילה תבחר להגיב – עשויים לעצב את עתידה החברתי והפוליטי של ניו יורק בשנים הקרובות.