
פרד פלייטס, סגן יו"ר מרכז הביטחון הלאומי במכון אמריקה תחילה ולשעבר ראש מטה מועצת הביטחון הלאומי, הסביר כי "הגישה של אמריקה תחילה לביטחון הלאומי פירושה מדיניות חזקה, נשיא נחוש, הימנעות ממלחמות מיותרות, דרישה מבעלות ברית לשאת בנטל - אך גם עמידה איתנה לצד ישראל ומאבק באנטישמיות".
לדבריו, התמיכה בישראל אינה נובעת מרגש אלא משיקול אסטרטגי קר. "עמידה לצד ישראל משרתת את האינטרסים שלנו", אמר. "ישראל מתמודדת עם אויבים שהיינו צריכים להתמודד איתם בעצמנו אילו היא לא הייתה שם. זו שורת ההגנה הקדמית של ארצות הברית".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם הנשיא טראמפ בבית הלבן
מייק מקובסקי, מנכ"ל המכון היהודי לביטחון אמריקה (JINSA), הרחיב את הדברים ואמר שישראל מסכלת איומים שהיו עלולים לחייב התערבות אמריקאית ישירה. "באופן מסורתי יש שלוש סיבות עיקריות לאינטרסים שלנו באזור: ישראל, הנפט והקיצוניות האיסלאמית", הסביר. לדבריו, העובדה שהדיון סביב 'אמריקה תחילה' מתחדש דווקא חודשים ספורים לאחר שישראל "חיסלה את אויבי ארצות הברית במזרח התיכון" היא אירונית במיוחד. הוא הזכיר את תוכנית הגרעין האיראנית ואת פיתוח הטילים הבליסטיים שלה. "הם בונים טילים שיכולים להגיע לחוף המזרחי של ארצות הברית", הזהיר.
לדבריו, פעולותיה של ישראל ממחישות את ערכה האסטרטגי לברית. "מה עשו הישראלים? הם טיפלו בזה. ארצות הברית הצטרפה רק בסוף עם ה-B-2, אבל ישראל עשתה את רוב העבודה", אמר. הוא ציין כי ישראל "כמעט חיסלה את חמאס", החלישה את חיזבאללה, "שעל ידיו דם של מאות חיילים אמריקאים", וממשיכה להתמודד עם החות'ים כדי "להבטיח חופש שיט". כך, לדבריו, ישראל נלחמת באויבים שהאמריקאים היו נאלצים להתמודד איתם בעצמם אילולא היא.
פלייטס הוסיף כי "האיום הגדול ביותר הוא איראן ושלוחותיה - חמאס, חיזבאללה, המיליציות בעיראק, ואיראן עצמה עם תוכנית הגרעין וחסות הטרור שלה". לדבריו, פעולות ישראל "השמידו את שלוחות חמאס והחלישו משמעותית את איראן". שני המומחים סבורים כי איראן אינה פועלת לבד, אלא כחלק מציר רחב הכולל את רוסיה וסין – שתיהן מנצלות את חוסר היציבות במזרח התיכון כדי לערער את מעמדה של ארצות הברית, להעלות מחירי אנרגיה ולסכן נתיבי סחר. פלייטס אמר כי נחישותו של טראמפ "לתקוף את תוכנית הגרעין האיראנית" ממחישה את עקרון ההרתעה דרך כוח - פעולה שמונעת מלחמות יקרות בעתיד.

תקיפה ישראלית באחד ממאגרי הנפט של איראן
לדבריהם, תחום האנרגיה הוא אחד הביטויים המעשיים ביותר למדיניות 'אמריקה תחילה'. פלייטס הסביר כי "עצמאות אנרגטית היא מרכיב מרכזי במדיניות של הנשיא טראמפ, שנועדה להגן על אזרחי ארצות הברית מפני עלויות אנרגיה גבוהות". הוא הוסיף כי שיתופי פעולה עם מדינות מפיקות נפט, ובראשן סעודיה, מחזקים את הכלכלה האמריקאית ומעניקים לה יתרון בזירה העולמית. מקובסקי הצטרף אליו וציין כי "האיום הגדול ביותר על יצואניות הנפט במפרץ הוא איראן. בלי הריסון שישראל מטילה עליה, איראן הייתה שולטת במזרח התיכון, וזה היה רע מאוד למחירי הנפט". לדבריהם, כשהישראלים מגנים על נתיבי האנרגיה והמסחר, ארצות הברית מרוויחה פעמיים: גם כלכלית וגם בכך שהיא נמנעת משליחת כוחות לשטח.
פלייטס הדגיש כי דוקטרינת טראמפ איננה קריאה לנסיגה מהעולם אלא להפעלת כוח מדודה ומושכלת. "הוא רוצה למנוע כניסה למלחמות חדשות ומיותרות, אך ישתמש בכוח צבאי כשצריך כדי להגן על האינטרסים שלנו", אמר. "הוא לא ישלח חיילים אמריקאים לקרבות מיותרים, אך כשזה נוגע לאינטרס אסטרטגי, הוא לא יהסס".
מקובסקי הזהיר כי נטישת ישראל תפגע באמינותה של ארצות הברית בעולם. לדבריו, מנהיג ערבי בכיר אמר לו בעבר כי "אם ארה"ב לא תעזור לישראל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, זו תהיה אחת הקטסטרופות הגדולות". הוא הוסיף כי "כולם במזרח התיכון ובאסיה יודעים שהקשר בין ארצות הברית לישראל הוא מההדוקים בעולם. אם נפסיק לתמוך בישראל, זה יערער את האמינות שלנו - הסינים, הרוסים והצפון־קוריאנים יבינו שאם לא נעמוד לצד ישראל, לא נעמוד לצד בעלי ברית אחרים - וזה יפגע בנו ישירות".
פלייטס סיכם כי תוכנית השלום בת 20 הנקודות של טראמפ לרצועת עזה ממחישה את השילוב בין עוצמה לדיפלומטיה במדיניותו. לדבריו, "היא השיגה שני יעדים עיקריים – שחרור כל בני הערובה החיים והפסקת אש". עם זאת, הודה כי "הפסקת האש עדיין שברירית". לדבריו, השלב הבא הוא הקמת כוח בינלאומי לייצוב האזור - תהליך מורכב שנמצא במו"מ בין המדינות המעורבות.
בסופו של דבר, מסכימים שני המומחים כי 'אמריקה תחילה' אינה הסתגרות אלא דרך להפעיל השפעה חכמה: לשמור על כוח, להימנע ממלחמות ארוכות ויקרות - ולבסס את מעמדה של ארצות הברית כמנהיגת העולם באמצעות בריתות שמוכיחות את עצמן בשטח.