
לדברי צ'ארלס מקפרסון, שמנהל סוכנות להכשרת צוותי בית בטורונטו, קנדה, יש שני גורמים עיקריים שמאיצים את המגמה: מצד אחד, העשירים קונים יותר ויותר פריטים יוקרתיים ועדינים לבית - ומצד שני קשה למצוא עובדים שיודעים לטפל בהם נכון. "אנשים רוצים שהבית שלהם ייראה כמו מוזיאון, לא כמו בית רגיל", הסביר בראיון לבלומברג. "ואין מספיק אנשים מיומנים שידאגו להם. זה פשוט חוק ההיצע והביקוש - ולכן השכר נוסק".

מנקות שעובדות בבתים של עשירים מקבלות שכר שיכול להגיע לשש ספרות
מקפרסון מדגיש שמדובר בתפקיד שדורש הכשרה אמיתית: "ניקיון נכון הוא מיומנות שצריך ללמוד. זה מקצוע רציני. צריך להבין באמנות, להבין ברהיטים עתיקים, לדעת איך לטפל בפריטים שאין להם תחליף". לדבריו, הוא רואה עלייה חדה בביקוש לעובדים שבאמת יודעים מה הם עושים, במיוחד כשמדובר ברהיטים נדירים שנרכשים כסוג של השקעה.
בקרב משפחות אמידות, תפיסת הריהוט השתנתה בעשור האחרון - רבים רואים בו לא רק עיצוב אלא אמנות. הכסף הגדול לא נגמר ברכישה עצמה: אם שולחן עולה מאות אלפי דולרים, נדרשת גם תחזוקה מדויקת, כדי שלא להוריד מערכו או לגרום לו נזק בלתי הפיך.
ג'ינה, עוזרת בית מאזור סן פרנסיסקו, מספרת שגם היא נאלצה ללמוד את המקצוע מחדש כשעברה לעבוד עם לקוחות מהאלפיון העליון. "הערך של הפריטים עלה מאוד, גם אם האמן פחות מוכר. בכל בית יוקרתי יש פריטים עם תגי מחיר מטורפים", אמרה לבלומברג. לדבריה, היא משקיעה זמן בלחקור כל פריט - כדי לוודא שהיא לא עושה טעות שתעלה ביוקר.
לדוגמה, מקפרסון נזכר במקרה של לקוחה שבמהלך חופשה השאירה את הבית בידי עוזרת שלא הוכשרה כמו שצריך. כשהיא חזרה, התברר שכל הידיות בבית נוקו באופן יסודי מדי - עד כדי כך ששכבת הגימור שלהן הוסרה. העלות: 75 אלף דולר. "היא ידעה שזו הייתה אשמתה, כי היא לא הדריכה את הצוות כמו שצריך", סיפר.
כדי למנוע מקרים כאלה, מקפרסון מפעיל קורס מיוחד שאורך חמישה שבועות, שבו גם המעסיקים וגם העובדים לומדים איך לתקשר, לנהל בית נכון ולהתמודד עם הדרישות הייחודיות של בתים יוקרתיים.
גם סוכנויות השמה מדווחות על שינוי בתפיסה. בן שוורץ, נשיא סוכנות מישיגן בשם Bloomfield Hills, אומר שלקוחות חכמים יודעים שעדיף להשקיע מראש. "עדיף לשלם יותר ולהיות מוגן – מאשר לחסוך ואז לשלם על טעויות", הסביר.