תינוקות לפי הזמנה: מיליארדרים מעמק הסיליקון מממנים פרויקט סודי ליצירת ילדים מהונדסים גנטית

במשך חודשים, חברת הזנק קטנה מהעיר עסקה בפרויקט חסר תקדים: לידתו האפשרית של תינוק מהונדס גנטית. מאחורי הקלעים עומדים שניים מהשמות החזקים ביותר בעמק הסיליקון – סם אלטמן, מנכ"ל "אופן־איי־איי" ובעל השליטה בה, ובריאן ארמסטרונג, מייסד ומנכ"ל חברת "קוין־בייס".
החברה, הנקראת פריבנטיב (Preventive), נערכה בשקט לפריצת דרך ביולוגית: יצירת ילד שיוולד מעובר שעבר עריכה גנטית כדי למנוע מחלה תורשתית.

לפי מסמכים שנבדקו בידי וול סטריט ג'ורנל, פריבנטיב חיפשה מדינות שבהן עריכת עוברים מותרת בחוק, ביניהן איחוד האמירויות הערביות.

מדע מהיר מדי

טכנולוגיות עריכת גנים קיימות כבר מאפשרות לרופאים לשנות DNA לצורך טיפול במחלות לאחר הלידה. אך עריכה של זרעים, ביציות או עוברים היא תחום שנוי במחלוקת במיוחד – תחום שבו נדרשת התערבות באבני היסוד של החיים עצמם.
שימוש כזה נאסר בארצות הברית וברוב מדינות העולם, והקהילה המדעית קוראת להטיל עליו איסור עולמי זמני עד שיובהרו הסיכונים האתיים והמדעיים.

מומחים מזהירים כי מדובר במדע לא צפוי דיו, שעלול לפתוח פתח לניסויים מסוכנים בבני אדם בידי תאגידים פרטיים ללא פיקוח ציבורי. אחרים מזהירים מפני תחייה מחודשת של רעיונות אוגניים – יצירת "גזע משופר" באמצעים ביולוגיים.

 

לצד העריכה הגנטית, חברות אחרות מפתחות טכנולוגיות מתקדמות לסינון גנטי של עוברים. אם בעבר יכלו הורים לבחור עוברים על פי מין או נשאות של מחלות גנטיות, הרי שכיום אלגוריתמים חדשים מנתחים מאות גנים כדי לחזות תכונות רחבות בהרבה – אינטליגנציה, גובה, ואפילו נטייה לחרדה.

 

זיכרון מהעידן החשוך של אוגניקה

עד כה ידוע רק על מקרה אחד של ילדים שנולדו מעוברים ערוכים גנטית: בשנת 2018 הודיע המדען הסיני חה ג'יאנקווי כי יצר שלושה ילדים ששונו גנטית כדי לעמוד בפני נגיף ה־HIV. המעשה גרם לסערה עולמית, והוא נידון לשלוש שנות מאסר על עיסוק רפואי בלתי חוקי.

כעת, פריבנטיב ניצבת בחזית דור חדש של חברות פוריות וטכנולוגיה גנטית – חלקן ממומנות בידי אנשי העסקים הבולטים בעולם ההייטק – השואפות להפוך את עריכת העוברים לעסק מסחרי.

חזון ה“אבולוציה המואצת”

בריאן ארמסטרונג, מיליארדר הקריפטו, נחשב למוביל היוזמה להפוך את עריכת העוברים למציאות. לטענתו, ניתן יהיה ליצור ילדים בעלי עמידות גבוהה למחלות לב, כולסטרול נמוך ועצמות חזקות יותר. לפי דיווחים, הוא כבר משקיע או מנהל מגעים עם חברות העוסקות בעריכת גנים בעוברים.

על פי עדויות משתתפים, ארמסטרונג שוחח בארוחות ערב פרטיות עם בכירי עמק הסיליקון ומומחים לגנטיקה על אפשרות לבצע את הניסוי הראשון בסודיות – ולחשוף לעולם תינוק בריא שהונדס גנטית עוד לפני שהקהילה המדעית תספיק להתנגד.
דוברת מטעמו טענה מאוחר יותר כי מדובר היה ברעיון שהועלה על ידי אדם אחר ונדחה.

לאחר שפנו כתבי הג'ורנל לחברה, פריבנטיב הודיעה כי גייסה 30 מיליון דולר "למחקר עריכת עוברים" – אך התחייבה לא להתקדם לניסויים אנושיים לפני שיוכח שההליך בטוח לחלוטין.
מנכ"ל החברה, לוקאס הרינגטון, הכחיש כי נעשתה כל עבודה על עריכת עוברים אנושיים בפועל, וטען כי מדובר במחקר תיאורטי בלבד.

תינוקות לפי אלגוריתם

לצד העריכה הגנטית, חברות אחרות מפתחות טכנולוגיות מתקדמות לסינון גנטי של עוברים. אם בעבר יכלו הורים לבחור עוברים על פי מין או נשאות של מחלות גנטיות, הרי שכיום אלגוריתמים חדשים מנתחים מאות גנים כדי לחזות תכונות רחבות בהרבה – אינטליגנציה, גובה, ואפילו נטייה לחרדה.

חברות כמו אורכיד, גנומיק פרדיקשן, הראסייט ו־ניוקליוס ג'נומיקס כבר מציעות שירותים כאלה – בגיבוי משקיעים כמו ארמסטרונג, פיטר תיל ואלכסיס אוהניאן.

בפורטל האינטרנטי של החברות יכולים ההורים לצפות בגרפים צבעוניים המשווים את העוברים לפי מאפיינים פיזיים ונפשיים. למשל, עובר עם סיכון של 1.5% לסכיזופרניה, או עם סיכוי גבוה ב־14% לחרדה לעומת אחיו.

אולם המכללה האמריקאית לגנטיקה רפואית וגנומיקה הזהירה בשנה שעברה כי לסינון פוליגני "אין ביסוס קליני מוכח", וכי מרבית התחזיות הגנטיות אינן אמינות לטווח ארוך.

בין חזון טכנולוגי לאתיקה אנושית

"אנשי הטכנולוגיה רגילים לשלוט בכל היבט מחייהם," אמרה ד"ר מרסל סדרס, הרופאה הראשית בקליניקת ההפריה של אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. "אבל ילדים אינם קוד תוכנה. הם בלתי צפויים מטבעם, ולא ניתן לתכנת אישיות או רגש."

החברות, מצידן, מתעקשות שהבדיקות אמינות ונותנות תובנות משמעותיות על בריאות הילדים העתידיים.

אך מדענים בכירים מזהירים מפני היבריס טכנולוגי. "האנשים האלה לא עוסקים בריפוי מחלות," אמר פיודור אורנוב, מנהל במכון לגנומיקה חדשנית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "הם עובדים על שיפור תינוקות. זו אינה רפואה – זו אוגניקה תאגידית, עם הון בלתי מוגבל."

הביואתיקן הנודע מאוניברסיטת סטנפורד, פרופסור האנק גרילי, הוסיף: "אנחנו פשוט לא שם. יחס הסיכון־תועלת הוא גרוע באופן בלתי מתקבל על הדעת. זו לא אבולוציה מואצת – זו פזיזות מדעית."

דור חדש של פערים אנושיים

למרות האזהרות, הטכנולוגיה כבר חודרת לחייהם של העשירים. דיווחים מצביעים על כך שאילי הון כמו אלטמן ואילון מאסק השתמשו בבדיקות סינון גנטיות מתקדמות לבחירת עוברים לילדיהם.

ג'ונתן אנומלי, "הפילוסוף הפנימי" של חברת הראסייט, תיאר באירוע במנהטן תרחיש שבו "לאחר כמה דורות של בחירת העוברים האופטימליים, ייווצרו פערים חדים בין משופרים גנטית ללא משופרים."
לדבריו, "כן, תהיה אי־שוויון – אבל זו אבולוציה מתוכננת."

קו הגבול של האנושות

בעוד עמק הסיליקון חולמת על דור חדש של ילדים מושלמים, המדע והאתיקה נאבקים לעמוד בקצב.
האם זו פריצת דרך שתמנע סבל אנושי – או תחילתו של עידן שבו הורים מזמינים את ילדיהם כמו מוצר?
התשובה, כך נראה, תכריע לא רק את עתיד המדע – אלא גם את משמעותה של האנושות עצמה.