מהמרים בכסף מבר־המצווה: מגפת הימורי הספורט שסוחפת את הילדים בניו־יורק

מסיבת הסופרבול שהייתה פעם מפגש חברתי תמים הפכה אצל קבוצות תלמידי תיכון ברחבי מנהטן למוקד הימורים של ממש. "פעם באנו בשביל החוויה," אומר מקס, בן 17 (שם בדוי). "השנה, כל המסיבה סבבה סביב הימורים." לדבריו, זה היה רגע ההבנה: הימורי ספורט כבר אינם בידור – אלא התמכרות.

מקס מספר על בני כיתתו שמושכים כסף מחשבונות חיסכון או מכספי בר־מצווה ומעבירים אותו לאפליקציות הימורים. "אני מכיר ילדים שנשארים עד מאוחר, מקריבים ציונים, רק כדי לעקוב אחרי משחקים בכל רחבי ארצות הברית – כי אפשר להמר על הכול."

מגפה בתיכון: 90% הימרו השנה

לפי סקר של המועצה הניו־יורקית לטיפול בבעיות הימורים, כ־90% מתלמידי התיכון דיווחו כי הימרו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה – אף שהחוק בניו־יורק מתיר הימורים רק מגיל 21. האפליקציות הפופולריות ביותר, לדבריו של מקס, הן פאנדואל ודראפטקינגס. הוא מעריך ש־80% מהבנים בכיתתו הימרו השנה, וכ־40% עושים זאת באופן קבוע – לעיתים דרך חשבונות של ההורים.

אביו של מקס פתח עבורו חשבון בפאנדואל באמצעות מספר ביטוח לאומי, תאריך לידה ופרטי בנק – הליך האימות הסטנדרטי – ולא שיער את ההשלכות. "זה נשמע כמו משהו קטן ש'כולם עושים'," הוא אומר כעת, ומודה כי לא הבין את הסיכון.

 

קית' ווייט, נשיא הארגון Safer Gambling Strategies, מסביר כי נערים הם בעלי שיעורי ההשתתפות הגבוהים ביותר בהימורי ספורט מקוונים. לפי נתוני הארגון, 5% מהילדים בני 12–17 סובלים מבעיית הימורים – פי ארבעה מאשר לפני שנתיים

 

גיל התחלה: 11

"מבחינתי הייתי יחסית זהיר – חמישה דולרים פה ושם," אומר מקס. "אבל לחלק מהחברים זו התמכרות מלאה." הצעיר ביותר שהוא מכיר שהימר: בן 11. לדבריו, "בכיתות חטיבת ביניים זה כבר נושא שיחה מרכזי."

קית' ווייט, נשיא הארגון Safer Gambling Strategies, מסביר כי נערים הם בעלי שיעורי ההשתתפות הגבוהים ביותר בהימורי ספורט מקוונים. לפי נתוני הארגון, 5% מהילדים בני 12–17 סובלים מבעיית הימורים – פי ארבעה מאשר לפני שנתיים. "המערכות במוח שאמורות לאזן בין סיכון לתגמול עדיין לא בשלות," הוא אומר. "כשההימורים זמינים בלחיצת כפתור – זו תערובת מסוכנת."

הורים בחושך, תעשייה מפתה

אביו של מקס מתאר את ההימורים כ"קריפטונייט" של נערים: "הם בטוחים שיש להם ידע שמעניק יתרון. זה תואם את המחשבה של נערים – 'אני יותר חכם מהמבוגרים, אני אנצח את המערכת'." לטענתו, חברות הימורים מבינות היטב את הפסיכולוגיה הזו. "אם אתה תופס מישהו צעיר – המוח 'מתחבר' להרגל. קשה להתנער מזה."

דובר מטעם פאנדואל מסר כי אסור ללקוחות לאפשר לאחרים להשתמש בחשבונם, ושפעולה כזו תוביל להשעיה לצמיתות. בפועל, מספרים גורמים בשטח, מי שלא מצליח להשיג גישה לחשבון של קרוב משפחה עוקף את החסמים באמצעות וי־פי־אן ומטבעות דיגיטליים ונכנס לאתרים לא־מוסדרים או לחברות הפועלות מעבר־לים.

מהלהט לרולטה: סיפורים אישיים

ג’יימס, בן 17 מניו־ג’רזי (שם בדוי), הצליח לגשת לחשבון פאנדואל בזכות מכר של המשפחה – בלי שהוריו ידעו. בתחילה הימר בכסף שהרוויח ממכירת בגדים באינטרנט. "זה נראה כיף, והיה פוטנציאל לכסף," הוא מספר. אחרי כמה חודשים חבר "הכיר לו" את הקזינו המקוון של פאנדואל – ומכאן, לדבריו, ההידרדרות הייתה מהירה. בתוך שנתיים הימר מעל 18 אלף דולר; היתרה נטו: הפסד של כ־2,000 דולר. "יום אחד ראיתי שבמשך שבוע כל חיובי הבנק שלי הם לפאנדואל. זה כבר לא היה כיף – הפך ללחץ יומיומי. אז הפסקתי."

לואיס ביגמור, בן 29 מבריטניה, הימר לראשונה בגיל 16 על ליגת הכדורגל האנגלית בחשבון על שם אביו, וזכה כ־85 אלף דולר (64 אלף ליש״ט). אחרי גיל 18 ניגש לכסף – ובתוך שלוש שנים הפסיד הכול ונכנס לחובות. "זו התמכרות שהרחיקה אותי מחברים ומשפחה," הוא אומר. "איך מסבירים שאתה 'מכור להפסיד כסף'?" מאז ינואר הוא נקי מהימורים – התקופה הארוכה ביותר שלו עד כה.

המשפט, האקדמיה והמסכים

עורך הדין בנג’מין שנק, המייצג מתלוננים בתיק עתידי הנוגע להתמכרות קטינים להימורים מקוונים, אומר כי נתקל במקרים קשים בהרבה – כולל בני 12. לדבריו, "תרבות אינפלואנסרים בטוויץ’ ובפלטפורמות נוספות ממסגרת הימורים כ’גבריות חיובית’." חלק מהנערים, הוא מוסיף, איבדו סכומי כסף ניכרים, התביישו, ניסו "להחזיר את ההפסד", וכשנכשלו – פגעו בעצמם.

פער התפיסה בין ההורים למציאות גדול: לפי סקר של אוניברסיטת מישיגן (2024), רק 2% מההורים מאמינים שבני הנוער שלהם השתמשו בפלטפורמות הימורים מקוונות. "הפער בין מה שקורה בפועל בבתי הספר למה שההורים חושדים – עצום," אומר שנק. "אם אתם בטוחים שהילד לא מעורב בהתנהגות הזו – תשאלו שוב."

מה קורה בכיתה – ומה אפשר לעשות

מקס מתאר שיעורים שבהם "חצי כיתה" בוחנת שורות סטטיסטיות בזמן אמת. העונה לעולם לא מסתיימת: פוטבול, אחריו כדורסל, ואז בייסבול, ליגות מכל העולם. על הדרך, אפליקציות משלבות קזינו מקוון – בעל קצב תגמול מהיר בהרבה ממשחקי ספורט (דקות שלמות של "בום־בום־בום", כפי שמתאר ג’יימס).

מומחי מניעה ממליצים להורים ולבתי הספר:

• להציב חסימות ברמת המכשיר והנתב לאתרי הימורים וליישומי קזינו.

• לבחון חיובי כרטיס אשראי וארנקים דיגיטליים בתדירות גבוהה.

• לשוחח בשפה לא שיפוטית על סיכון, הסתברות ו"הפסד רודף הפסד".

• להקפיד על הגדרות בקרה הורית בחנויות אפליקציות ועל אימות דו־שלבי לכל תשלום.

• לזהות נורות אזהרה: ירידה בציונים, חיפוש "כסף מהיר", סודיות סביב המכשיר, אונליין בשעות לא־שגרתיות.

בבתי הספר, ממליצים מומחים להכליל חינוך פיננסי ומדיה דיגיטלית – כולל הבנת מודלים עסקיים של פלטפורמות הימורים, הליכי אימות, והסיכונים באתרים לא־מוסדרים.

שורה תחתונה

הנגישות, המיתוג הספורטיבי, והגיימיפיקציה הפכו את ההימורים המקוונים לחלק מהמיינסטרים התרבותי של בני נוער. אבל מאחורי מסכי התוצאות, המסיבה עלולה להסתיים בחשבון בנק מרוקן, בדידות ולחץ נפשי. בעידן שבו אפליקציה אחת מרחקה בין "כיף קטן" לבין התמכרות – האחריות מתחילה בשיחה פתוחה בבית, נמשכת בכלי הגנה דיגיטליים, ומסתיימת בערנות יומיומית של הורים, מורים וקהילה.