אך לצד השמחה, רבים חוגגים בזהירות. השאלות על עתידה של עזה ההרוסה, על יציבות הפסקת האש ועל הסיכוי לשלום אמיתי בין הצדדים – נותרו פתוחות.
דרום פלורידה היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות הגדולות והפעילות בארצות הברית, עם כ־69,700 משקי בית יהודיים – כ־5% מאוכלוסיית מחוז מיאמי־דייד, פי שניים מהממוצע הארצי. ליהודים רבים באזור יש קשרים הדוקים לישראל, וחלקם איבדו קרובים או חברים במתקפת ה־7 באוקטובר – מה שהפך את היום הזה למרגש במיוחד.
במטה הפדרציה היהודית של מיאמי הגדולה התקבצו עשרות מחברי הקהילה, שרו שירים, הדליקו נרות ובכו מדמעות שמחה כשהתפרסמו שמות המשפחות שהתאחדו סוף־סוף עם יקיריהן, אחרי יותר משנתיים בשבי.
"הקהילה היהודית שלנו – וכמובן קהילות יהודיות ברחבי העולם – חשבו על המשפחות האלה כמעט בכל יום במשך השנתיים האחרונות," סיפר סקוט קאופמן, נשיא ומנכ"ל הפדרציה היהודית של מיאמי הגדולה. "הייתה תחושת שמחה אדירה, לצד דמעות של התרגשות."
אבל לצד האושר, קאופמן הדגיש גם את העצב: "יש איחודים שלעולם לא יקרו. אנשים שנרצחו ולא ישובו – או שחוזרים רק כדי להיקבר. זהו אובדן שאי אפשר למדוד."
בבניין הפדרציה הסירו העובדים את תמונות החטופים החיים מקיר ההנצחה, אך השאירו את תמונות הנספים – "כדי שלא נשכח," אמר קאופמן.
"כה אמריקאים, הרגשנו גאווה שהממשלה שלנו עזרה לתווך עסקה היסטורית," הוסיף. "אני מקווה, בזהירות, שזו תחילתו של שלום רחב ועתיד טוב יותר."
בבניין הפדרציה הסירו העובדים את תמונות החטופים החיים מקיר ההנצחה, אך השאירו את תמונות הנספים – "כדי שלא נשכח," אמר סקוט קאופמן, נשיא ומנכ"ל הפדרציה היהודית של גרייטר מיאמי
עבור הרב יוסי הרליג מדרום פלורידה, זהו יום של רגשות מעורבים. "תודה לאל שהחטופים שוחררו וחזרו למשפחותיהם," אמר הרליג, רב מרכז חב"ד בקנדל־פיינקרסט. "זהו נס של ממש – אנשים תמימים שנחטפו מבתיהם או מפסטיבלים, אחרי שסבלו מאכזריות חמאס. זה יום של חגיגה, אבל גם של כאב."
הרליג, ששימש ככומר קהילה בזמן אסון קריסת הבניין בסרפסייד בשנת 2021, אמר כי הוא מבין היטב עד כמה חשוב למשפחות לקבל בחזרה את גופות יקיריהן.
"ביהדות, גם הגוף נחשב קדוש," כתב בפוסט בעמוד המדיה החברתית שלו. "להחזיר את הנרצחים לקבורה באדמת ישראל – זו מצווה וקדושה בפני עצמה."
על פי סוכנות הידיעות אסושייטד פרס, בעוד כל 20 החטופים החיים שוחררו מיידית במסגרת העסקה, עדיין לא ברור מתי יימסרו שרידי גופותיהם של 24 החטופים שנרצחו.
נאסיר אחמד, אימאם ממיאמי, אמר כי הוא מברך על שחרור החטופים והאסירים, אך מתקשה להאמין שההסכם יסמן שלום מתמשך.
"השחרור היה נחוץ. רוב החטופים היו חפים מפשע מלכתחילה – הם לעולם לא היו צריכים להילקח," אמר. "זה רגע משמח, חדשות נפלאות – אבל קשה שלא לתהות אם זה באמת הסוף."
בהתייחסו למספר ההרוגים הפלסטינים במלחמה, אמר האימאם: "כששומעים על 67 אלף הרוגים, אתה שואל את עצמך – האם זו הפסקת אש קבועה, או רק הפוגה זמנית? אנחנו לא יודעים."
אחמד הוסיף כי רבים מבאי מסגד אל־אנסאר בליברטי סיטי איבדו קרובים או חברים במזרח התיכון.
"אני מצדיע ליהודים ברחבי העולם שעמדו באומץ ואמרו: זה לא נעשה בשמנו," אמר. "יש לי כבוד גדול ליהודים שקוראים לסיים את ההרס בעזה."
דונה נבל, תושבת מיאמי ביץ' וחברה בארגון היהודי־פרוגרסיבי "קול יהודי לשלום", אמרה כי הפסקת האש היא "צעד ראשון, מבורך והכרחי, בדרך להשגת צדק לעם הפלסטיני שסבל קשות בשנתיים האחרונות."
לדבריה, "אני מצטרפת למאות אלפי יהודים ברחבי העולם שלא יישתקו עד שהעם הפלסטיני יוכל לחיות בחירות ובכבוד על אדמתו ובבתיו."
הכומר נורמן המינג מדרום פלורידה אמר ל"מיָאמי הראלד" כי ההסכם דורש אומץ משני הצדדים.
"במקרא, השם עזה נגזר מהמילה 'עוז' – חוזק. היה צורך בעוצמה גדולה מצד הישראלים להסכים לשלום אחרי הזוועות של ה־7 באוקטובר," אמר. "אבל שלום אמיתי איננו היעדר סכסוך – אלא נוכחות של אלוהים."
הפדרציה היהודית של מיאמי הגדולה סיכמה בהצהרתה כי יום שני הוא "יום של תקווה – תחילת ההחלמה עבור החטופים, משפחותיהם וכל עם ישראל."