ב־29 בספטמבר, בחדר הסגלגל, נכח קושנר כאשר טראמפ העביר לנתניהו את ההוראה להתקשר לאמיר קטר ולהתנצל על מתקפת הטילים ב־9 בספטמבר בדוחה, שכוונה לעבר בכירי חמאס. המתקפה עוררה את זעמו של טראמפ, והוא ראה בהתנצלות הישראלית תנאי חיוני לקידום המשא ומתן על הסדר שלום.
"ובכן," השיב נתניהו, נכנע, לפני שיחת הטלפון: "מה אתה רוצה שאגיד?"
לאחר ההתנצלות, נכנס טראמפ עם נתניהו לחדר האוכל הממלכתי כדי להציג את תוכנית השלום החדשה – בת עשרים סעיפים – שתוכננה על ידי קושנר ושליח המזרח התיכון, סטיב ויטקוף.
"לא תמצא אדם כשיר ממנו," אמר טראמפ על קושנר זמן קצר לאחר מכן, לפני שקושנר וויטקוף המריאו למצרים להשלמת המשא ומתן לשחרור החטופים הנותרים ולהשגת הפסקת אש בעזה.
הופעתו המחודשת של קושנר במרכז העניינים מפתיעה. לאחר כהונתו הראשונה בבית הלבן, הוא ואשתו איוונקה טראמפ עברו למיאמי עם שלושת ילדיהם, והצהירו כי הם נפרדים מהחיים הפוליטיים. קושנר הקים את חברת ההשקעות "אפיניטי פרטנרס", שחיבורה ההדוק לממשלות במזרח התיכון עורר ביקורת ציבורית, לאור מעורבותו האזורית בתקופת ממשלו של טראמפ.
בחודשים האחרונים ניצל קושנר את קשריו מאותה תקופה כדי לייעץ לטראמפ בנושאי מדיניות מזרח תיכונית, ולעבוד בצמוד לויטקוף על תוכנית השלום. השפעתו ניכרת גם בזירות אחרות.
בני ארבעים וארבע בלבד, קושנר הפך לדמות מתווכת בין בכירי ממשל שונים – בהם שר המסחר האוורד לוטניק – במגוון תחומים. לפי גורמים המעורים בדיונים, הוא ייעץ גם לשר האוצר סקוט בסנט בשיחות הסחר עם סין, תוך שהוא מסתמך על ניסיונו מהעימות הכלכלי הקודם של טראמפ עם בייג׳ינג. בנוסף, היה מעורב בדיונים על רפורמות במדיניות הפנים, בעיקר בתחום הצדק הפלילי – תחום שבו היה אחד ממנועי החקיקה בממשל הראשון.
מנהלים בכירים בתאגידים גדולים פנו אליו גם כדי להביע התנגדות למדיניות מסוימת של טראמפ, במיוחד בנושא מכסי היבוא והשפעתם על המסחר העולמי. לפי אחד הגורמים, קושנר אמנם הקשיב לדאגות, אך סירב לשמש שליח ולהעביר ביקורת לבית הלבן.
אם תוכנית השלום תצא לדרך, קושנר וויטקוף צפויים למלא תפקיד משמעותי במאמץ לשיקום רצועת עזה. בשבועות האחרונים הם מקיימים מגעים ראשוניים עם יזמים המעוניינים לקחת חלק בחזונו של טראמפ להפוך את עזה ל״ריביירה של המזרח התיכון״. קושנר, כך לפי גורמים המעורים בנושא, גם יצר קשר עם אנשי עסקים פוטנציאליים שישתתפו במועצת ממשל אזרחית שתוקם לאחר הפסקת האש.
אם תוכנית השלום תצא לדרך, קושנר וויטקוף צפויים למלא תפקיד משמעותי במאמץ לשיקום רצועת עזה. בשבועות האחרונים הם מקיימים מגעים ראשוניים עם יזמים המעוניינים לקחת חלק בחזונו של טראמפ להפוך את עזה ל״ריביירה של המזרח התיכון״. קושנר, כך לפי גורמים המעורים בנושא, גם יצר קשר עם אנשי עסקים פוטנציאליים שישתתפו במועצת ממשל אזרחית שתוקם לאחר הפסקת האש.
במקביל, הוא ממשיך בניהול עסקיו: בשבוע שעבר השלימה "אפיניטי פרטנרס" עסקה בשווי 55 מיליארד דולר עם חברת ההשקעות "סילבר לייק" ועם קרן ההשקעות הציבורית של ערב הסעודית לרכישת יצרנית משחקי הווידאו "אלקטרוניק ארטס" – הרכישה הממונפת הגדולה ביותר בתולדות הענף.
החברה, שהוקמה לאחר עזיבתו של טראמפ את הבית הלבן ב־2021, קיבלה בתחילת דרכה השקעה ראשונית של כשני מיליארד דולר מהסעודים, ובהמשך משכה הון נוסף מקטר ומאיחוד האמירויות הערביות. השקעות אלה עוררו ביקורת – לא רק מצד הדמוקרטים אלא גם בקרב חלק מהרפובליקנים. יו״ר ועדת הפיקוח של בית הנבחרים, ג׳יימס קומר, אמר ב־2023 כי המהלך "חצה את גבולות האתיקה", בהתחשב בתפקידו של קושנר באזור בתקופת ממשלו של טראמפ.
"מעולם לא נאמר שהפרתי חוקים או נהגתי שלא כשורה," השיב קושנר בראיון לעיתון "וול סטריט ג׳ורנל" בספטמבר 2024. "הייתי קפדן מאוד בכל הנוגע לשמירה על הכללים."
קושנר היה זה שדחף את טראמפ למנות את סטיב ויטקוף לשליח המזרח התיכון. ויטקוף, בן 68, מכיר את משפחת קושנר זה שנים רבות ממעגלי הנדל״ן של ניו יורק, ואף השתתף בחתונתם של ג׳ארד ואיוונקה בשנת 2009.
"יש בינינו סימטריה טבעית," אמר ויטקוף על שיתוף הפעולה ביניהם, שהתהדק במיוחד לאחר תקיפת ישראל ב־9 בספטמבר נגד מנהיגים פוליטיים של חמאס בקטר – תקיפה שבוצעה ללא תיאום מוקדם עם טראמפ. האירוע עורר זעזוע הן בבית הלבן והן בקרב ויטקוף וקושנר, אשר ימים ספורים קודם לכן קיימו בביתו של ויטקוף במיאמי פגישה עם רון דרמר, ראש צוות המשא ומתן הישראלי, לדון בתוכנית שלום מקיפה לעזה.
רכיב מרכזי בתוכנית הוא הקמת ממשל מעבר בפיקוח "מועצת שלום" בראשות טראמפ, לצד תוכנית פיתוח כלכלית רחבה. ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר צפוי לקחת חלק פעיל במהלך, לפי גורמים המעורים בפרטים.
קושנר מפעיל את רשת קשריו הענפה כדי לגייס תמיכה בתוכנית. מארק רואן, מנכ״ל קרן ההשקעות "אפולו גלובל מנג׳מנט", הוא בין אנשי העסקים שקושנר פנה אליהם כדי לסייע בשיקום הרצועה.
המפתח לכל התהליך היה אותה התנצלות שמסר נתניהו מהמשרד הסגלגל ב־29 בספטמבר. טראמפ הוא שדחף אותו לעשות זאת, באומרו כי "התנצלויות לפעמים טובות לנשמה".
נתניהו הקריא את נוסח ההתנצלות – שנוסח בשיתוף קושנר וויטקוף – בשיחה עם ראש ממשלת קטר מוחמד בן עבד א־רחמן א־ת׳אני, ובה הביע צער על הפרת הריבונות של המדינה בעקבות המתקפה. ההתנצלות, כך נראה, סללה את הדרך לפריצת דרך מדינית שעשויה לשנות את פני האזור.