ברקע איומי ההדחה: אוסטריה מאיימת לבטל את אירוח האירוויזיון אם יוטל חרם על ישראל

בעוד לא מעט מדינות באירופה מאיימות להחרים את ישראל אם תשתתף באירוויזיון 2026, אוסטריה - שאמורה לארח את התחרות בשנה הבאה, הצטרפה לגרמניה והבהירה שלא תשתתף בתחרות אם יוטל חרם על ישראל. שתי הממשלות דורשות מתאגיד השידור האירופי (EBU) למנוע כל ניסיון להדיר את ישראל, והזהירו כי במקרה כזה יישקלו צעדים קיצוניים - בהם ביטול האירוח ופרישה מהתחרות.

במרכז הוויכוח עומדת הצבעה מתוכננת של ה-EBU בחודש נובמבר, שבה יוחלט אם ישראל תורשה להשתתף בתחרות הבאה שתתקיים בווינה. ההצבעה, שתוכננה תחילה לדצמבר, הוקדמה בעקבות לחץ של מספר תאגידי שידור באירופה הקוראים שלא לאפשר לישראל להשתתף בתחרות המוזיקה זאת בשל המלחמה בעזה. 

במפלגת העם האוסטרית (ÖVP), המפלגה השלטת, הכריזו כי אם מדינות אחרות יחרימו את ישראל, רשות השידור האוסטרית (ORF) לא תארח את האירוויזיון כלל. הקנצלר כריסטיאן שטוקר ומזכיר המדינה אלכסנדר פרל מפעילים לחץ על הנהלת ORF ועל עיריית וינה לבטל את ההתחייבות לאירוח אם ישראל תורחק. לפי דיווחים, החלטה כזו תחשוף את המדינה לקנס שעלול להגיע עד 40 מיליון אירו, אולם בממשלה מתעקשים כי מדובר בעקרון מוסרי ולא רק בסוגיה כלכלית.

 

יובל רפאל גרפה את המקום השני באירוויזיון 2025

 

"בלתי מתקבל על הדעת שאוסטריה תהיה זו שתמנע מאמנים יהודים להגיע לווינה", אמר גורם בכיר במפלגה. גם באופוזיציה האוסטרית נשמעים קולות דומים. ראש עיריית וינה, מיכאל לודוויג, הדגיש כי הדחת ישראל מהתחרות תהיה "טעות חמורה", אך העירייה עדיין נערכה לאירוח בשל התועלת הכלכלית הצפויה לעיר.

כאמור, אוסטריה הצטרפה לעמדתה של גרמניה - אחת מנותנות החסות המרכזיות של האירוויזיון. הקנצלר פרידריך מרץ הצהיר כי מדינתו תפרוש מהתחרות אם ישראל תורחק. בריאיון לתוכנית הדגל של הערוץ הציבורי ARD אמר מרץ: "אם ישראל תורחק, אני אתמוך בכך שגרמניה לא תשתתף בתחרות. עצם העובדה שזה בכלל נמצא בדיון היא שערורייה. ישראל שייכת לאירוויזיון". לדבריו, לגרמניה יש אחריות היסטורית כלפי ישראל, והבעת סולידריות במישור התרבותי היא חלק ממנה.

עם זאת, מרץ הוסיף כי "בחלק מהפעולות הצבאיות בעזה ישראל חצתה קווים", אך הבהיר שעמדתו האישית כלפי המדינה "חיובית לחלוטין". הוא הדגיש כי גם במקרה של סיום הלחימה, גרמניה תוביל מאמץ אירופי לשיקום רצועת עזה ולסיוע הומניטרי לתושביה.

המחנה המחרים

מנגד, מדינות רבות הודיעו כי יסרבו להשתתף אם ישראל תופיע על הבמה. בין המאיימות בחרם: ספרד, אירלנד, סלובניה, הולנד ואיסלנד. החלטת ספרד בולטת במיוחד, מאחר שהיא אחת מ"מדינות הביג פייב" - החמישייה שמממנת את מירב תקציב התחרות ונהנית מהעפלה אוטומטית לגמר, לצד צרפת, איטליה, גרמניה ובריטניה.

לעומת זאת, צרפת ואוסטרליה כבר הצהירו כי יתנגדו להדחת ישראל. גורמים ב־EBU טוענים כי מדובר באחת המחלוקות החריפות ביותר בתולדות האירוויזיון, שעשויה להצית משבר אמון בין המדינות המשתתפות.

ישראל והאירוויזיון

ישראל משתתפת בתחרות מאז 1973 וזכתה בה ארבע פעמים - בשנים 1978, 1979, 1998 ו־2018. בשנה שעברה הגיעה למקום השני המדהים עם השיר New Day Will Rise שביצעה יובל רפאל, ניצול טבח פסטיבל הנובה. נציגת ישראל לשנת 2024, עדן גולן, סיימה במקום החמישי. בשני המקרים, הצופים ברחבי אירופה העניקו לישראל ציונים גבוהים במיוחד - עדות לפופולריות הציבורית של שיריה, גם כשהיחסים המדיניים מתוחים.

האיגוד האירופי חזר והבהיר כי התחרות איננה בין ממשלות אלא בין גופי שידור ציבוריים, וכי התאגיד הישראלי 'כאן' לא הפר את תקנון האיגוד. בניגוד לרוסיה, שהושעתה לאחר פלישתה לאוקראינה בשל שימוש שיטתי בתעמולת מדינה, 'כאן' נחשב לגוף עצמאי, אף כי הוא מתוקצב על ידי הממשלה.