מיליון וחצי דגלים כחול־לבן ברחבי אמריקה: מחווה היסטורית לציון שנתיים למתקפת ה־7 באוקטובר

מחווה חסרת תקדים של תמיכה בישראל התקיימה השבוע ברחבי ארצות הברית: מיליון וחצי דגלי ישראל הוצבו במקביל ביותר מ־1,200 מוסדות, בהם כנסיות, בתי כנסת, אוניברסיטאות ומרכזים קהילתיים – במסגרת אירוע ענק שכותרתו "דגלי הידידות".

האירוע, ביוזמת קרן הידידות, נערך לציון שנתיים למתקפת הטרור של חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023 – והפך להפגנת התמיכה הגדולה ביותר בישראל שנערכה על אדמת ארצות הברית.

 

הדגלים הכחול־לבן התנוססו באתרים מגוונים בכל רחבי המדינה – ממדינות הדרום ועד חופי ניו אינגלנד. ההיענות הנרחבת של מוסדות נוצריים, יהודיים ואקדמיים הדגישה את היקף הסולידריות הבין־דתית עם ישראל ואת תחושת האחדות סביב זיכרון הקורבנות והחטופים.

 

מחווה בין־דתית חסרת תקדים

הדגלים הכחול־לבן התנוססו באתרים מגוונים בכל רחבי המדינה – ממדינות הדרום ועד חופי ניו אינגלנד. ההיענות הנרחבת של מוסדות נוצריים, יהודיים ואקדמיים הדגישה את היקף הסולידריות הבין־דתית עם ישראל ואת תחושת האחדות סביב זיכרון הקורבנות והחטופים.

"זו לא רק מחווה סמלית – זה מסר ברור: העם היהודי וישראל אינם לבד," אמר דובר מטעם הקרן.

ההשתתפות הנרחבת של כנסיות נוצריות, רבות מהן המזוהות עם הזרם האוונגליסטי, בלטה במיוחד. עבור מאמינים רבים, הצבת דגל ישראל נושאת משמעות דתית עמוקה ומשקפת אמונה בזיקה ההיסטורית והרוחנית בין הנצרות לעם היהודי.

רקע של אנטישמיות גואה

האירוע נערך על רקע עלייה חדה באירועים אנטישמיים ברחבי ארצות הברית. על פי נתוני הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League), שנת 2024 נרשמה כשנה האלימה ביותר כלפי יהודים מאז החלה המדידה – כאשר רוב התקריות היו קשורות ישירות לישראל ולציונות.

במציאות שבה אחד מכל חמישה יהודים אמריקאים חווה תקיפה, איום או הטרדה בשנה האחרונה, ו־14% מהנשאלים בסקרים הודו כי הכינו "תוכנית חירום לעזיבה" – אירוע כמו "דגלי הידידות" נתפס בעיני רבים כהפגנת עמידה ותקווה.

 

מעבר לפן הזיכרון, "דגלי הידידות" נועדו גם לשדר מסר של תקווה ושותפות בין עמים. המארגנים מדגישים כי היוזמה אינה פוליטית אלא אנושית, וכי היא מבקשת להדגיש את ערכי החמלה והאחדות.

 

היערכות רחבה ותמיכה פוליטית

ארגון קרן הידידות פעל במשך חודשים כדי לרתום מוסדות מכל רחבי ארצות הברית. מבצע ההפצה של מיליון וחצי דגלים דרש תיאום לוגיסטי יוצא דופן, שנעשה ברובו בהתנדבות ובשיתוף פעולה עם קהילות מקומיות.

האירוע גם קיבל הד תקשורתי ופוליטי. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהפך את סוגיית החטופים לאחד מעמודי התווך של מדיניות החוץ שלו, בירך על היוזמה. משפחות החטופים אף שלחו לאחרונה מכתב לוועדת פרס נובל לשלום בנורבגיה, שבו המליצו על טראמפ כמועמד לפרס בזכות מאמציו לשחרור החטופים.

זיכרון, זהות ותקווה

העיתוי המדויק – שנתיים ליום שבו חדרו מחבלי חמאס לישראל, רצחו כ־1,200 בני אדם וחטפו מעל 250 אזרחים – אינו מקרי. מטרת היוזמה, לדברי המארגנים, היא "להזכיר לעולם שזיכרון הקורבנות לא ייעלם, ושהמאבק על השבת החטופים נמשך".

עבור משפחות החטופים, מדובר במחווה שמעניקה נחמה ותחושת אחדות. "כשאנחנו רואים את הדגלים האלה מתנוססים באמריקה – אנחנו יודעים שלא שכחו אותנו," אמרה אחת האימהות בשיחה עם כתבים ישראלים.

מסר של תקווה

מעבר לפן הזיכרון, "דגלי הידידות" נועדו גם לשדר מסר של תקווה ושותפות בין עמים. המארגנים מדגישים כי היוזמה אינה פוליטית אלא אנושית, וכי היא מבקשת להדגיש את ערכי החמלה והאחדות.

"הצבת דגל ישראל בכנסייה, באוניברסיטה או בבית כנסת – היא אמירה של אמונה משותפת באנושיות," אמר נשיא קרן הידידות.

לנוכח האנטישמיות הגואה, היוזמה הפכה לסמל של סולידריות. מיליון וחצי דגלים כחול־לבן המתנוססים על רקע שמי אמריקה אינם רק מחווה לישראל – הם תזכורת חיה לעמידה, לזיכרון ולתקווה לעתיד שבו לא יישאר אף חטוף מאחור.