עונש המוות חוזר לקרוליינה הצפונית - הפעם בכיתת יורים: החוק שנולד בעקבות רצח הפליטה האוקראינית

מושל צפון קרוליינה, ג'וש סטיין, חתם על רפורמה פלילית נרחבת שקיבלה את הכינוי 'חוק אירינה' - על שמה של אירינה זרוצקה, פליטה אוקראינית שנרצחה באכזריות בלתי נתפסת באוגוסט האחרון ברכבת הקלה בעיר שארלוט על ידי עבריין מוכר ששוחרר פעם אחר פעם לרחוב. החוק החדש משנה באופן מקיף את מערכת המשפט הפלילית במדינה, וכולל סעיפים שמחזירים את האפשרות לבצע עונש מוות, כולל על ידי כיתת יורים - מולה עלול לעמוד הרוצח. 

הצעת החוק, House Bill 307, אושרה ברוב גדול בשני בתי המחוקקים של המדינה, שבהם יש לרפובליקנים רוב ברור. לאחר מכן היא נחתמה ביום שישי בידי המושל הדמוקרטי. הרפורמה קיבלה את שמה כדי להנציח את זרוצקה, אך השלכותיה נוגעות לכלל מערכת המשפט בצפון קרוליינה.

על פי החוק החדש, המדינה תוכל לשוב ולבצע עונשי מוות לאחר יותר משני עשורים שבהם לא בוצעה אף הוצאה להורג. עונש המוות לא בוטל מעולם בחוקי המדינה, אם כי הוקפא ומאז 2006 לא יושם בפועל זאת בגלל מחלוקות משפטיות ממושכות סביב שיטת ההזרקה הקטלנית - שהייתה הדרך היחידה לביצוע עונש מוות בצפון קרוליינה. החוק החדש מוסיף שיטה חלופית, ירי של כיתת יורים, שנועדה לעקוף את המכשולים המשפטיים הללו ולאפשר למדינה להוציא לפועל גזרי דין שנדחו במשך שנים.

 

הרצח של אירינה זרוצקה זעזע את ארה"ב - והוביל להחזרת עונש המוות בקרוליינה הצפונית 

 

בנוסף לכך, החוק קובע כי ערעורים על עונשי מוות יידונו בתוך שנתיים בלבד ממועד הגשתם - צעד שנועד לקצר תהליכים משפטיים ארוכים שנמשכו לעיתים שנים רבות. לפי נתוני WCNC, כיום יש במדינה 122 נידונים למוות שממתינים להחלטה על ביצוע גזר הדין.

אך הרפורמה אינה עוסקת רק בעונש המוות. החוק משנה גם את מדיניות השחרור ממעצר ומחמיר את התנאים לנאשמים בעבירות אלימות. הוא קובע כי עבריינים אלימים לא יוכלו להשתחרר בערבות ללא מזומן, ומגביל את סמכותם של שופטים לשחרר נאשמים לפני משפט. בנוסף, החוק מחייב הערכה פסיכיאטרית לכל נאשם בעבירה אלימה שהיה מאושפז בכפייה במהלך שלוש השנים האחרונות – והערכה זו עשויה להפוך לחובה במקרים כאלה.

מאחורי החקיקה עומדת פרשת הרצח של אירינה זרוצקה, אם צעירה שנמלטה מאוקראינה בעקבות המלחמה בארצה וחיפשה חיים חדשים בצפון קרוליינה. ב־18 באוגוסט נדקרה זרוצקה למוות ברכבת הקלה בשארלוט, אירוע שזעזע את תושבי המדינה. החשוד ברצח, דיקרלוס בראון ג'וניור, נעצר מיד לאחר מכן. לפי המשטרה, הוא נעצר בעבר מספר רב של פעמים ושוחרר שוב ושוב בערבות ללא מזומן, אף שסבל מבעיות נפשיות ואושפז בכפייה. כעת הוא עומד בפני כתבי אישום מדינתיים ופדרליים, וייתכן שייעמד בפני עונש מוות אם יורשע.

 

מושל הדמוקרטי של צפון קרוליינה, ג'וש סטיין, חתם על 'חוק אירינה' - על שמה של הפליטה האוקראינית שנרצחה באכזריות

 

בחתימה על החוק אמר המושל סטיין כי מטרתו היא להבטיח שמערכת המשפט תזהה מבעוד מועד נאשמים שעלולים להוות סכנה לציבור. "חוק הבית 307, או 'חוק אירינה', נועד להתריע בפני מערכת המשפט על אנשים שעלולים להיות בעלי סיכון מיוחד לאלימות לפני שחרורם בערבות. זו מטרה ראויה, ולכן חתמתי עליו," אמר סטיין בסרטון שפרסם. עם זאת, הבהיר כי הוא מתנגד לשימוש בכיתת יורים והדגיש: "לא יהיו כיתות יורים בצפון קרוליינה כל עוד אני מכהן כמושל." כהונתו צפויה להסתיים בינואר 2029.

בצד הרפובליקני בירכו על הכללת האפשרות לירי כיתת יורים וטענו כי מדובר בשיטה יעילה ואמינה. יו"ר המפלגה הרפובליקנית במחוז ניו הנובר, ג'ון היננט, אמר לערוץ WECT כי "עונש מוות בירי איננו רעיון חדש. היו אינספור ערעורים על שיטות אחרות, אך המדע לא השתנה לגבי מה שקורה בירי. צריך לגרום לעונש להיות אמיתי ומוחשי. זו שיטה ישנה, אך היא נחשבת אמינה ומרתיעה."

הרפורמה, שמאחדת בתוכה שינויים רחבים בעונשים, בערבות ובבדיקות נפשיות, משנה את האיזון הקיים בין שיקום לבין הרתעה במערכת המשפט של צפון קרוליינה. בעיני תומכיה, מדובר בתיקון נחוץ למערכת שנתקלה בקיפאון משפטי מתמשך; בעיני מבקריה, זהו צעד שמחזיר את המדינה עשרות שנים אחורה. אך דבר אחד ברור – "חוק אירינה" הפך מאירוע טרגי לסמל של שינוי ממשי במדיניות הענישה והמשפט במדינה.