תוכנית הביטוח הלאומי בארצות הברית ניצבת בפני משבר מימון מתקרב: קרנות הנאמנות שעליהן היא נשענת צפויות להתרוקן עד שנת 2034. אם הקונגרס לא יפעל, צפויים קיצוצים רוחביים של כ־21 אחוזים בקצבאות – תרחיש שמציב שוב במרכז הבמה את השאלה הפוליטית הרגישה: האם גיל הפרישה יעלה?

מדובר במשבר שאינו חדש. בשנת 1983, כשקרנות הביטוח הלאומי כמעט קרסו, הושגה הסכמה דו-מפלגתית שכללה העלאת מסי שכר, חובת השתתפות של עובדי ממשל, והעלאה הדרגתית של גיל הפרישה המלא ל־67. השינוי נכנס לתוקף במלואו רק אשתקד, עבור מי שנולדו ב־1960 ואילך. כעת, נדמה כי שוב נשקלות התאמות דומות – בהן העלאה נוספת של גיל הפרישה.

מנהל המוסד לביטוח לאומי, פרנק ביזיניאנו, הדגיש כי "העלאת גיל הפרישה אינה עומדת על הפרק". עם זאת, בקרב מחוקקים רפובליקנים מתרבים הקולות לשינוי. ועדת המחקר הרפובליקנית, המונה 170 חברי קונגרס, הציעה ב־2024 "התאמות מתונות" לגיל הפרישה, בנימוק שתוחלת החיים עלתה. לפי נתוני לשכת התקציב של הקונגרס, העלאת הגיל מ־67 ל־69 תצמצם את ההטבות המצטברות ב־13 אחוזים למי שנולדו אחרי 1971 – אך תכסה רק כ־35 אחוז מהגרעון הצפוי, כך שהפתרון לבדו לא יספיק.

ויכוח סוער בוושינגטון כיצד להתמודד עם משבר הסושיאל סקיוריטי

במקביל, מוצעות יוזמות נוספות. הסנאטורים הדמוקרטים שלדון וייטהאוס וברנדן בויל קידמו את "חוק התרומה ההוגנת", המחייב אמריקאים שמרוויחים מעל 400 אלף דולר לשלם מס ביטוח לאומי גם על ההכנסות שמעבר לתקרת התשלום הנוכחית – 160,200 דולר. מנגד, יוזמה דו־מפלגתית של ביל קסידי וטים קיין מציעה להקים קרן השקעות חדשה בהיקף 1.5 טריליון דולר, שתושקע בשוק ההון. האוצר יכסה את ההוצאות עד שהקרן תניב רווחים, במטרה להאריך את חיי המערכת.

הציבור, לעומת זאת, מתנגד נחרצות להעלאת גיל הפרישה. סקר שנערך ב־2023 באוניברסיטת קויניפיאק מצא כי 78 אחוז מהנשאלים התנגדו להעלאת הגיל מ־67 ל־70, וגם כשהוצג כצעד שיכול להבטיח את עתיד הביטוח הלאומי – התמיכה לא עלתה על 30 אחוזים.

לדברי בובי רדל, יועצת פיננסית מוסמכת, חשוב להבין שהמשבר אינו מוחלט. "זה לא מצב של הכול או לא כלום. עדיין ניתן יהיה לשלם 81 אחוז מההטבות המתוכננות גם אם לא יבוצעו שינויים", אמרה ל־Newsweek. לדבריה, למחוקקים יש מגוון כלים: העלאה חלקית של גיל הפרישה, הרחבת בסיס המס, העלאת שיעור המס לעשירים, ואפילו שינוי חישוב האינפלציה שעליו מתבססות ההטבות. "שינויים קטנים, גם אם אינם פופולריים, יכולים להצטבר להשפעה גדולה".

רדל הוסיפה כי העלאת גיל הפרישה אמנם לא אהודה, אך נעשתה בעבר ותיתכן שוב, כל עוד היא הדרגתית ומלווה בהתרעה ארוכה. "במקרים רבים זה יהיה קל יותר לעיכול מהעלאת מסים או קיצוץ ישיר בהטבות", אמרה. לדבריה, עצם הדיון בנושא עשוי לשמש גם "בלון ניסוי" לבחינת תגובת הציבור לפני קבלת החלטות מחייבות.

בפני הקונגרס נותרת כעת פחות מעשור כדי לפעול. האפשרויות על השולחן כוללות העלאת מסים, שינויים במנגנוני ההצמדה לאינפלציה, השקעות חדשות – ואולי גם העלאה נוספת של גיל הפרישה. מהלך כזה יישאר שנוי במחלוקת פוליטית, אך ככל שמתקרבת שנת 2034, השאלה האם אמריקאים ייאלצו לעבוד יותר שנים לפני שיזכו לקצבה מלאה לא צפויה להיעלם מהשיח הציבורי.