הוליווד נחלקת: בעוד שכוכבים כמו אמה סטון וחאבייר ברדם הצטרפו לחרם על תעשיית הקולנוע הישראלית, יותר מ־1,200 אנשי בידור בולטים – בהם ליב שרייבר, מיים ביאליק וג'ניפר ג'ייסון לי – חתמו על מכתב גינוי נגד החרם.

המכתב הפתוח, ביוזמת ארגון "הקהילה היצירתית למען שלום" התומך בישראל, טוען כי החרם על מוסדות הקולנוע הישראליים יפגע דווקא ביצירות שמבקרות את הממשלה ומקדמות מסרים של שלום, ואף עלול לעודד אנטישמיות. גם שרי רדסטון, לשעבר יו"ר דירקטוריון חברת "פרמאונט", חתמה על המכתב.

"צנזורה על קולות המחפשים דרך אמצע"

"לצנזר דווקא את הקולות שמנסים למצוא דרך אמצע ולהביע את האנושיות שלהם – זה שגוי, לא יעיל, וסוג של ענישה קולקטיבית", נכתב במכתב הפתוח. "תעשיית הקולנוע בישראל כוללת פרויקטים פורצי דרך, חגיגיים וביקורתיים, הן על פלסטינים והן על יהודים – יצירות שרבים מכם שיבחתם בעבר".

החרם צובר תאוצה

החרם, ביוזמת ארגון "עובדי קולנוע למען פלסטין", צבר תמיכה של כוכבים מובילים בהוליווד מאז הושק בתחילת החודש. בין החתומים: אמה סטון, חאבייר ברדם, אדם מקיי ואווה דווורניי. גם יוצרים יהודים הצטרפו, בהם אנדרו גארפילד, אבון מוס־באכראך (כוכב הסדרה "הדוב"), במאי "אזור העניין" ג'ונתן גלייזר, וכוכבת "האקס" האנה איינבינדר – שהקדישה את נאום הזכייה שלה בפרס האמי האחרון לקריאה "פלסטין חופשיה".

בעוד שכוכבים כמו אמה סטון וחאבייר ברדם הצטרפו לחרם על תעשיית הקולנוע הישראלית, יותר מ־1,200 אנשי בידור בולטים – בהם ליב שרייבר, מיים ביאליק וג'ניפר ג'ייסון לי – חתמו על מכתב גינוי נגד החרם

פרדוקס היוצרים

חלק מהתומכים בחרם עבדו בעבר על פרויקטים עם יוצרים ישראלים. הדוקומנטריסט אלכס גיבני, למשל, הפיק את "תיקי ביבי" – סרט חקירה ישראלי שעסק באישומים נגד ראש הממשלה וזכה לתמיכת תנועת "אונאקספטבל".

מנגד, בין החתומים על מכתב ההתנגדות החדש ניתן למצוא תומכי ישראל מובהקים. כך, השחקנית דברה מסינג השתתפה בעצרת תמיכה בישראל, המפיק חיים סבן נודע כתורם מרכזי למטרות פרו־ישראליות, והשחקנית לשעבר נועה תשבי פעלה ישירות מטעם הממשלה הישראלית להסברת עמדותיה בתפוצות.

מכתב מתון יחסית

עם זאת, המכתב החדש אינו מביע תמיכה חד־משמעית בישראל. הוא טוען כי החרם צובע את הקולנוע הישראלי "במכחול רחב מדי", ומדגיש שיוצרים ישראלים עובדים לא פעם עם פלסטינים ואף נחשבים בין המבקרים החריפים ביותר של מדיניות הממשלה.

"ההתחייבות לחרם משתמשת במונחים מעורפלים כמו 'מעורבות' ו'שותפות'", נכתב עוד. "מי יחליט אילו יוצרים ישראלים או מוסדות קולנוע ישראליים הם 'שותפים'? ועדה מקארתיסטית עם רשימות שחורות? או שמא 'שותפות' היא רק תירוץ להחרים את כל הישראלים והציונים – 95 אחוז מהאוכלוסייה היהודית בעולם – בלי קשר למה שהם יוצרים או מאמינים?"

דוגמה מתוך הקולנוע הישראלי

בהודעה לעיתונות שצורפה למכתב הוזכרו פרסי אופיר – המקבילה הישראלית לאוסקר – שהוענקו לאחרונה לסרט "הים", העוסק בנער פלסטיני. הסרט הופק על ידי קרן הקולנוע הישראלית, אף שהיא אחת המטרות המוצהרות של החרם. בעקבות ההחלטה להעניק את הפרס, משך שר התרבות את המימון לטקס.

מאבק על נרטיב

העימות בהוליווד משקף מאבק רחב יותר על הנרטיב סביב הסכסוך הישראלי־פלסטיני. תומכי החרם רואים בו כלי לחץ על ישראל, בעוד המתנגדים טוענים שהוא פוגע דווקא ביוצרים שמבקרים את הממשלה ומחפשים דרכים לקידום השלום.

הקהילה היהודית בהוליווד, שתמיד מילאה תפקיד מרכזי בתעשיית הבידור, מוצאת עצמה במצב מורכב. מצד אחד, קיים לחץ להביע תמיכה בישראל ולהתנגד למה שנראה כאנטישמיות; מצד שני, יש גם קולות יהודיים המבקרים את מדיניות ישראל ותומכים בזכויות הפלסטינים.

המכתב החדש מנסה לנווט בין העמדות הקוטביות ולומר כי אפשר למתוח ביקורת על מדיניות ישראל מבלי להחרים את התרבות הישראלית כולה. השאלה שנותרה פתוחה היא האם קול מתון זה יצליח להשפיע במאבק התרבותי הסוער שמטלטל את הוליווד.